פקודת הכלבת-1934
פקודת הכלבת-1934 1
פקודה הקובעת הוראות למניעת מחלת הכלבת
1. השם הקצר
פקודה זו תיקרא פקודת הכלבת, 1934.
2. פירוש (תיקון: תשי"ח, תשכ"ג, תשנ"ב)2
בפקודה זו יהיו למונחים הבאים הפירושים המיוחסים להם מלבד אם נוסח הכתוב יחייב פירוש אחר:
"בעל-חי" פירושו בקר, כבשים, עזים, גמלים, סוסים, חמורים, חזירים, כלבים, חתולים וקופים וכל בעל-חי או עוף אחר ששר החקלאות יכריזם במודעה שתתפרסם ברשומות ככלולים במונח "בעל-חי" לצורך פקודה זו; 2
"בקר" פירושו פרים, תאו, פרות, שוורים, עגלות ועגלים.
"רופא ממשלתי" פירושו אדם ששר הבריאות מינהו להיות רופא במשרד הבריאות של ישראל;
"המפקח העירוני" פירושו מי שנתמנה ע"י העיריה לשמש מפקח למטרות פקודה זו;
"הרופא הווטרינר העירוני" - רופא וטרינר שמינתה רשות מקומית בהסכמת מנהל השירותים הווטרינריים, להיות רופא וטרינר של רשות מקומית;
"בעלים" פירושו כל אדם שהנהו בעליו היחידי או בשותפות עם אחר של כל בעל-חי, והרי זה כולל כל אדם הממונה על כל בעל-חי; והמחזיק בכל מקום שבו נמצא איזה בעל-חי ייחשב לבעליו של אותו בעל-חי עד אם יוכח ההיפך.
"מפקח" פירושו אדם שנתמנה ע"י שר החקלאות כמפקח-מקנה של ממשלת ישראל.
"רופא וטרינר ממשלתי" רופא וטרינר שמינה שר החקלאות להיות רופא וטרינר ממשלתי.
3. מאורות בידוד (תיקון: תשנ"ב)
עפ"י המלצת מנהל השירותים הווטרינריים רשאי הממונה על המחוז לדרוש מכל רשות מקומית להתקין מקום לבידודם של כלבים, חתולים וקופים (שנקרא בזה בשם מאורת-בידוד). לצורך פקודה זו ייבנו מאורות אלה לפי תרשימים ופירוטים שיאושרו ע"י מנהל השירותים הווטרינריים.
4. בידודם של בעלי חיים חשודים (תיקון: תשנ"ב, תשנ"ג)
(1) בעליו של בעל-חי שנשך אדם חייבים לעשות את הדברים הבאים במשך עשרים וארבע שעות לאחר שנודע להם דבר המקרה: -
(א) להודיע את העובדה לרופא הממשלתי או לרופא הווטרינר הממשלתי הקרובים ביותר, וכן
(ב) אם היה הבעל-חי הנושך כלב, חתול או קוף חייבים בעליו לקחתו למאורת-הבידוד הקרובה ביותר; ואם לא היה כלב, חתול או קוף - יעצרוהו בדיר, ברפת או במקום אחר שיאושר ע"י רופא וטרינר ממשלתי. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
פקודה הקובעת הוראות למניעת מחלת הכלבת
1. השם הקצר
פקודה זו תיקרא פקודת הכלבת, 1934.
2. פירוש (תיקון: תשי"ח, תשכ"ג, תשנ"ב)2
בפקודה זו יהיו למונחים הבאים הפירושים המיוחסים להם מלבד אם נוסח הכתוב יחייב פירוש אחר:
"בעל-חי" פירושו בקר, כבשים, עזים, גמלים, סוסים, חמורים, חזירים, כלבים, חתולים וקופים וכל בעל-חי או עוף אחר ששר החקלאות יכריזם במודעה שתתפרסם ברשומות ככלולים במונח "בעל-חי" לצורך פקודה זו; 2
"בקר" פירושו פרים, תאו, פרות, שוורים, עגלות ועגלים.
"רופא ממשלתי" פירושו אדם ששר הבריאות מינהו להיות רופא במשרד הבריאות של ישראל;
"המפקח העירוני" פירושו מי שנתמנה ע"י העיריה לשמש מפקח למטרות פקודה זו;
"הרופא הווטרינר העירוני" - רופא וטרינר שמינתה רשות מקומית בהסכמת מנהל השירותים הווטרינריים, להיות רופא וטרינר של רשות מקומית;
"בעלים" פירושו כל אדם שהנהו בעליו היחידי או בשותפות עם אחר של כל בעל-חי, והרי זה כולל כל אדם הממונה על כל בעל-חי; והמחזיק בכל מקום שבו נמצא איזה בעל-חי ייחשב לבעליו של אותו בעל-חי עד אם יוכח ההיפך.
"מפקח" פירושו אדם שנתמנה ע"י שר החקלאות כמפקח-מקנה של ממשלת ישראל.
"רופא וטרינר ממשלתי" רופא וטרינר שמינה שר החקלאות להיות רופא וטרינר ממשלתי.
3. מאורות בידוד (תיקון: תשנ"ב)
עפ"י המלצת מנהל השירותים הווטרינריים רשאי הממונה על המחוז לדרוש מכל רשות מקומית להתקין מקום לבידודם של כלבים, חתולים וקופים (שנקרא בזה בשם מאורת-בידוד). לצורך פקודה זו ייבנו מאורות אלה לפי תרשימים ופירוטים שיאושרו ע"י מנהל השירותים הווטרינריים.
4. בידודם של בעלי חיים חשודים (תיקון: תשנ"ב, תשנ"ג)
(1) בעליו של בעל-חי שנשך אדם חייבים לעשות את הדברים הבאים במשך עשרים וארבע שעות לאחר שנודע להם דבר המקרה: -
(א) להודיע את העובדה לרופא הממשלתי או לרופא הווטרינר הממשלתי הקרובים ביותר, וכן
(ב) אם היה הבעל-חי הנושך כלב, חתול או קוף חייבים בעליו לקחתו למאורת-הבידוד הקרובה ביותר; ואם לא היה כלב, חתול או קוף - יעצרוהו בדיר, ברפת או במקום אחר שיאושר ע"י רופא וטרינר ממשלתי. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
חזרה לתוצאות חיפוש >>