פקודת הירושה - פסקדין

פקודת הירושה 1
פקודה הקובעת הוראות בענין ירושתם של מתים בכל אותם המקרים שאין לבתי-הדין של העדות הדתיות שיפוט בענין זה, והקובעת הוראות אחרות בענין ירושתם של מתים שהניחו נכסי-מקרקעים ונכסי-מטלטלים בישראל.
1. השם הקצר
פקודה זו תיקרא פקודת הירושה.
חלק א' - מבוא
2. פירוש
בפקודה זו יהיו למונחים הבאים הפירושים דלקמן, מלבד אם ענין הכתוב יחייב פירוש אחר -
"אדמת-מולק" כוללת כל קרקע, פרט לקרקע-מירי, העוברת בירושה או טובות-ההנאה שבה;
"אדמת-מירי" כוללת אדמת-וקף וכל הקרקעות האחרות שחל עליהן, בתוקף הוראותיו המפורשות, החוק העותומני מיום 3 ברביע אל אוול, 1331 להג'רה, הדן בירושת-מקרקעים, וכל כל טובת-הנאה רשומה באותן הקרקעות;
"בית-דין של עדה" פירושו בית-דין היושב לדין בתוקף השיפוט שנמסר למוסדות המנהלים של עדה דתית, אך אין הוא כולל בית-דין מושלמי דתי;
"בית-משפט אזרחי" פירושו בית-משפט שנוסד ע"י הממשלה והיושב לדין בהרשאתה, אך אין הוא כולל בית-דין דתי;
"החוק העותומני" פירושו החוק הזמני מיום 3 ברביע אל אוול, 1331 להג'רה, הדן בירושת-מקרקעים, כמפורש בתוספת השניה לפקודה זו;
"מבצע צוואה" פירושו אדם שנתמנה בצוואה כמוציא לפועל את צוואתו של המת;
"מטלטלים" כוללים כל רכוש פרט למקרקעים, וביחוד כל יבול או פרי הקיימים או גדלים, אף אם לא נקצר היבול מן הקרקע או לא נקטף הפרי מן העץ;
"מקרקעים" כוללים אדמת-מירי ואדמת-מולק;
"נכרי" פירושו כל שהוא נכרי בגדר סעיף 59 של דבר המלך במועצה על ארץ-ישראל, 1922;
"נספח לצוואה" פירושו תעודה בכתב שנערכה בקשר עם צוואה, ובאה לבאר צוואה, להוסיף עליה או לבטלה, כולה או מקצתה;
"עדה דתית" ו"עדה" פירושן עדה המפורטת בתוספת הראשונה לפקודה זו או כל עדה אחרת ששר המשפטים יוסיף אותה בצו לתוספת האמורה;
"עזבון" כולל כל נכסי-מטלטלים הכלולים בירושה;
"צוואה" פירושה הצהרה חוקית בכתב שבה מגלה המצווה את רצונו כדת מה לעשות ברכושו לאחר מותו, והיא כוללת נספח לצוואה; התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: