אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חקיקה >> מבחנים לחלוקת כספים לצורך תמיכה במוסדות ציבור (משרד הדתות)

מבחנים לחלוקת כספים לצורך תמיכה במוסדות ציבור (משרד הדתות)

מבחנים לחלוקת כספים לצורך תמיכה במוסדות ציבור (משרד הדתות)
בהתאם לסעיף 3א לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985 (להלן - החוק), ובהתייעצות עם היועץ המשפטי לממשלה, מתפרסמים בזה מבחנים לחלוקת כספי תמיכות של המשרד לעניני דתות למוסדות ציבור.
כללי (תיקון: תשנ"ה)
1. ועדת התמיכות (להלן - הועדה) של המשרד (להלן - המשרד) תדון במתן תמיכות מתקציב המשרד, ובהמלצות למתן תמיכות למוסדות שונים, בהתאם לנוהל להגשת בקשות לתמיכה מתקציב המדינה במוסדות ציבור ולדיון בהן (להלן - הנוהל), ובהתאם למבחנים.
2. התמיכה עצמה צריך שתינתן על פי עקרונות של סבירות ושוויון בין מקבלי התמיכה השונים.
3. בבואה לדון ולהחליט בכל בקשה ובקשה לתמיכה, תשקול הועדה את כל נסיבותיו של הענין, תוך ישום שוויוני, אחיד ועניני של המבחנים.
4. כל שיקוליה של ועדת התמיכות יהיו עניניים, תוך הפעלת אמות מידה מקצועיות, ככל שידרש לפי הענין; החלטת הועדה תהא מנומקת.
5. חלוקת הסכום המיועד לתמיכות בתקציב השנתי של המשרד כאמור, תיעשה בשלב מקדמי, על ידי הקצבת נושאי התמיכה לפי תחומי פעילות, על פי תכנית העבודה של המשרד ועל פי קדימויות שיקבעו כתוצאה מכך, הכל בכפוף לאמור בחוק התקציב לשנת הכספים השוטפת, כפי שיפורט להלן.
נהלים (תיקון: תשנ"ז)
6. בקשותיהם של גופים לתמיכה מכספי המשרד יידונו רק אם הוגשו תוך 30 ימים מפרסום הודעת המשרד על קבלת בקשות או במועד מוקדם יותר שנקבע בהודעה.
7. לענין תמיכות הניתנות לפעילות, יקבע המשרד סכום שוויוני בסיסי אחיד לכל סוג פעילות ומאפיניה; חישוב התמיכה ייעשה על ידי הכפלת הסכום הבסיסי האחיד (להלן - תעריף), שנקבע כאמור, ביחידת המדידה שנקבעה לכל סוג של פעילות.
8. בקשה לתמיכה תיתמך בתצהיר לפי סעיף 15 לפקודת הראיות (נוסח חדש), התשל"א-1971, אשר בו יאשר אחד מן החותמים על הבקשה את אמיתות העובדות המפורטות בה; כן יכלול התצהיר התחייבות של המצהיר כי התמיכה המבוקשת תשמש לביצוע הפעילות שלגביה נתבקשה, לפי הפירוט שבבקשה בלבד.
9. א. בקשה לתמיכה תהיה רק לגבי פעילות שעורך המוסד הציבורי בעצמו ולא באמצעות מוסד או גוף אחר.
ב. בבקשה לתמיכה יפורטו כל סכומי התמיכה שמבקש ושמקבל המוסד הציבורי ממשרדי הממשלה השונים ומגופים ממשלתיים אחרים באותה שנת כספים, לפי הפעילויות שבשלהן ניתנים סכומי תמיכה אלה.
10. א. בקשה לתמיכה הניתנת לפעילות שבשלה ניתנה תמיכה לאותו מוסד ציבורי בשנת הכספים הקודמת, תלווה בדין וחשבון בדבר היקף, ביצוע הפעילות בשנת הכספים הקודמת; בדו"ח ביצוע כאמור יכללו, לענין פעילות הנוגעת לכך, פרטיהם האישיים המלאים של נושאי תפקידים המקבלים שכר והמשמשים מדריכים, מנחים, מגידי שיעור או ראשי מתיבתות, וכן של התלמידים, החניכים, המשתתפים או החברים, לפי הענין, אשר ערכו את הפעילות או השתתפו בה; המנהל הכללי של המשרד רשאי לפטור פעילות מסוג שיקבע, למעט שיעורי תורה, מהצורך לכלול את פרטיהם האישיים של המשתתפים, אם יהיה כרוך בכך קושי מיוחד או מטעמים מיוחדים אחרים.
ב. דין וחשבון כאמור ילווה בתצהיר כאמור בסעיף 8, בשינויים המחויבים, המאמת את העובדות והפרטים הנדרשים לגבי שנת הכספים הקודמת.
ג. מוסד ציבורי שנמצא על פי דין וחשבון כאמור לעיל או על פי כל ראיה אחרת כי הפעילות, שבעדה הוענקה לו התמיכה, לא בוצעה במלואה בשנת הכספים הקודמת, יקוזז סכום יחסי מן התמיכה שאושרה בתוספת הפרשי הצמדה למדד כנגד התמיכה שאושרה לו לשנת הכספים שבה הגיש בקשה לתמיכה; המנהל הכללי של המשרד רשאי לשלול, לתקופה שיקבע ושלא תעלה על שנה, את מתן התמיכה למוסד ציבורי אשר נמצא כי פעל לקבלת תמיכה לפעילות שלא ביצע או שלא תכנן לבצע או שלא דיווח עליה, וזאת לאחר מתן הזדמנות לאותו מוסד להשמיע את טענותיו בענין זה.
11. המלצות למתן תמיכות של ועדת התמיכות של המשרד יפורסמו במלואן, בדרך שתיקבע לפי החלטת הממשלה, וכל עוד לא נקבעה - בדרך שיקבע המנהל הכללי של המשרד; ההמלצות לרבות המלצות לדחיית בקשה למתן תמיכה, יימסרו למוסדות הציבור מבקשי התמיכות תוך 21 ימים ממועד נתינתן, אלא אם כן ניתנו החלטות המנהל הכללי על פיהן לפני כן; החלטות המנהל הכללי של המשרד בדבר מתן התמיכות יימסרו לנוגעים בדבר סמוך, ככל האפשר, למועד קבלתן.
12. א. - ג. (בוטלו) (תיקון: תשנ"ז)
ד. ועדת התמיכות תקבע מערכת ניקוד ומקדמים לבחינת כל סוג של תמיכה.
ה. ועדת התמיכות תוכל להיעזר בעבודתה ביועצים מקצועיים ובמומחים בשכר, באישור המנהל הכללי של המשרד.
ו. ועדת התמיכות תפעל בתיאום מרבי עם משרדי ממשלה אחרים המעניקים תמיכות או המתקצבים פעולות בתחומים שבהם מעניק המשרד לעניני דתות תמיכות.
13. א. המלצות ועדת התמיכות יובאו להחלטת המנהל הכללי של המשרד.
ב. (בוטל) (תיקון: תשנ"ז)
ג. ועדת הערעורים תפעל בהתאם לנהלי פעולתה של ועדת התמיכות, בשינויים המחוייבים.
14. א. (בוטל) (תיקון: תשנ"ז)
ב. בתעריף הנקבע תוך התחשבות בתקורה, לא תהיה התחשבות בתקורה בשיעור העולה על 20%.
15. מוסד ציבורי לא יגיש בקשה לתמיכה באותה פעילות אלא לפי פרק אחד למבחנים אלה.
16. א. השר רשאי לקבוע מקדמי עדיפות קבועים או זמניים לתמיכה (להלן - תעריף מיוחד), לפעולות הנעשות באיזור שנקבע באיזור עדיפות לאומית בחוק או בידי הממשלה, בתחומי החינוך המיוחד, קליטת העליה או פרויקטי רווחה שאישרה הממשלה, או בכל תחום אחר שנקבע בחוק או שאישרה הממשלה מתן עדיפות לטיפול בו, או באיזור או בתחום אחר או מטעמים אחרים שיקבע השר, כגון מכינות ישיבתיות, קליטה רוחנית של עולים, ועוד.
ב. התעריף המיוחד יהיה בשיעור שיקבע השר ואשר לא יעלה על תוספת של 25% מהתעריף שקבעה הועדה הפועלת לפי סעיף 14 לאותה פעילות באותה שנת כספים.
ג. השר רשאי לקבוע הקצבות בתחומים מסויימים על בסיס איזורי, מטעמים שיקבע.
ד. קביעת השר לפי סעיף זה תיעשה בהודעה לממשלה, אשר תפורסם בעתונות, לא יאוחר מ-15 ימים לפני המועד האחרון שנקבע להגשת בקשות לתמיכה לפי המבחנים באותה שנת כספים.
17. א. סכומי התמיכות יחושבו לפי סך הבקשות שאישר המנהל הכללי של המשרד, בהתאם למדדים ותעריפים, לניקוד ולמקדמים שיקבעו כאמור לעיל, לכל סעיף תקציבי בנפרד ללא תלות בהיקף התקציב שהוקצה לאותו סעיף תקציבי; עלה סכום התמיכות הנדרש לפי התחשיב על התקציב שהוקצה לאותו סעיף תקציבי, יוקטנו התמיכות באופן יחסי; פחת סכום התמיכות הנדרש על פי התחשיב מן התקציב שהוקצה לאותו סעיף תקציבי, יוענקו התמיכות רק בהיקף שאושר, והשר יקבע לאיזה סעיף תקציבי תועבר היתרה.
ב. לא תינתן תמיכה המממנת את הפעילות שבשלה היא ניתנת, יחד עם תמיכות ממשרדי ממשלה, רשויות מקומיות וגופים ציבוריים אחרים, בשיעור העולה על 100%.
18. א. במבחנים אלה, "מוסד ציבורי" - מוסד ציבורי כמשמעותו בנוהל, שהוא אגודה שיתופית או עמותה, לרבות הקדש או חברה לתועלת הציבור בהתאם לחוק הנאמנות, התשל"ט-1979, כולם רשומים על פי דין, למעט מקום שנאמר במפורש אחרת.
ב. חברי הנהלה או ועד של מוסד ציבורי ובעלי התפקידים בו (מנהל כללי, מזכיר, גזבר, רואה חשבון, יועץ משפטי, מבקר פנים, סגניהם, ממלאי מקומם וכו') לא יהיו קרובי משפחה; לענין תמיכות בשנת הכספים 1995, יהיה רשאי השר לפטור מוסד ציבורי מקיומו של כלל זה, בשל קשיי התארגנות של המוסד או מטעמים מיוחדים אחרים.
ג. מוסד ציבורי המבקש תמיכה בשנת כספים מסויימת, יחזיק במועד העברת התמיכה אליו במאזן מבוקר בידי רואה חשבון לשנת הכספים שנסתיימה שנה לפניה.
ד. מוסד ציבורי המבקש תמיכה יצרף לבקשתו אישור מרשם העמותות, רשם האגודות השיתופיות, או רשם אחר, לפי הענין, בדבר ניהול תקין של המוסד בהתאם לדרישות הדין הישים.
פרק א': תמיכות במוסדות ציבור
1. ועדת התמיכות תבחן בקשות המובאות בפניה לפי העקרונות הבאים:
א. מדיניות המשרד לפיתוח שירותים, פעולות ומוסדות;
ב. המטרה שעבורה מבוקשת התמיכה צריכה לסייע באופן ישיר לקידום הנושאים עליהם מופקד המשרד;
ג. תחום פעילותו של המוסד ושילובו בסדר הקדימויות של מדיניות המשרד;
ד. היקף פעילות המוסד והאוכלוסיה הנהנית מפעולתו;
ה. השתלבותו של המוסד בתכניות המשרד לפיתוח שירותי דת ברחבי המדינה;
ו. מיקומו הגיאוגרפי של המוסד והיקף פיזור פעולותיו;
ז. תרומתו של המוסד לקידום ופיתוח שירותי הדת, בהיקף ארצי או אזורי ומידת פתיחותו לכלל האוכלוסיה לקבוצות אוכלוסיה מוגדרות;
ח. בידי המוסד מקורות כספיים עצמיים, וביכולתו לממש את תכניותיו, ללא סיוע מלא מאת המשרד;
ט. פעילות המוסד מתנהלת באורח מדווח ומבוקר.
2. הועדה תביא בחשבון את קביעת סדר העדיפויות לתמיכות, בהתחשב במדיניות המשרד ובהחלטות הממשלה.
פרק ב': פיתוח מבני דת (תיקון: תשנ"ג, תשנ"ה)
1. הנושאים שבגינם תינתן תמיכה למוסדות ציבור: מוסדות ציבור כהגדרתם בחוק וכן רשויות מקומיות, שבמטרותיהם פיתוח מבני דת: בתי-כנסת ומקוואות טהרה.
2. התקנה התקציבית: 22.08.
3. מבחנים למתן הסיוע:
א. הקמה והרחבה של בתי כנסת:
(1) נחיצות - דחיפות
תינתן עדיפות למבנים באזורים שבהם אין כל אלטרנטיבה אחרת לתפילה, כגון בית כנסת יחיד בישוב או בשכונה; במידה שקיימים באזור מבני ציבור פנויים, היכולים לשמש אכסניה לתפילה, יש להתחשב בכך, ולהעדיף מקומות שבהם אין אלטרנטיבות, והכל תוך התחשבות בגודל האוכלוסיה, באופיה, בתכניות הפיתוח של הישוב, בפעילות אחרת במבנה, בהרכב האוכלוסיה וכדומה.
(2) מקום בארץ
תינתן עדיפות לישובים באיזורי פיתוח וקו העימות, התיישבות ושכונות שיקום.
(3) זמן המתנה
תינתן עדיפות לאוכלוסיות הממתינות תקופה ממושכת על פני אוכלוסיות שתקופת ההמתנה שלהן קצרה, באופן יחסי.
(4) זמינות
עדיפות ראשונה לפרוייקטים שכבר אושרו כנדרש בחוק, הותחלו ונמצאים בשלבי בניה, ואשר הסיוע יאפשר להם לסיים את הבניה.
עדיפות שניה לפרוייקטים אשר נמצאים בשלב שבו קיימים כל האישורים ההכרחיים לתחילת בניה כמו היתר בניה, תכניות, מכרזים וכדומה, וסמוך לקבלת הסיוע יתחילו בבניית הפרוייקט.
עדיפות שלישית לגופים שזמינות הביצוע נמוכה, עקב חוסר במרכיבים המאפשרים התחלת בניה מיידית.
(5) הון עצמי
תינתן עדיפות לגופים המסוגלים והמתחייבים לתרום הון עצמי או תרומות בשיעור גבוה, לעומת גופים הנזקקים לסיוע ממשלתי גבוה, ואינם תורמים הון עצמי.
ב. שיפוץ בתי כנסת
בנוסף למבחנים שפורטו בסעיף קטן א', השיקולים העיקריים בשיפוץ, הינם דחיפות וסוג השיפוץ.
תינתן עדיפות לשיפוצים הכרחיים כמו אלה הנובעים מהתמוטטות או שיש בהם סכנה פיזית לאוכלוסיה, שריפה וכדומה.
ג. מקוואות נשים
בתנאים שפורטו לעיל; יש לתת עדיפות להקמת מקוואות טהרה לנשים, באיזורים שבהם ידוע כי אין מספיק בורות טבילה ביחס לגודל האוכלוסיה המשתמשת.
מבחן נוסף לעדיפות יהיה המרחק; ככל שהמרחק למקווה סמוכה אחרת גדול יותר, תינתן עדיפות גבוהה יותר.
כאשר יש מקווה באיזור, אך האוכלוסיה גדולה, יש להעדיף הרחבת המקווה הקיימת על-פני בניית מקווה חדשה.
מקווה חדשה תיבנה, דרך כלל, אם אין פתרון אחר באיזור, או שמרחק ההליכה גדול ולא סביר.
ד. מרכזים עולמיים לתורה
(1) "מרכז עולמי לתורה" - מוסד ציבור כהגדרתו בחוק, שבנוסף לאזרחי המדינה הנהנים משירותיו בקביעות, מכנס לפחות פעמיים בשנה בארץ כינוסים דתיים תורניים, שאליהם מגיע ציבור גדול מרחבי תפוצות העולם היהודי.
(2) מרכז עולמי לתורה הבונה פרוייקט הנדסי בארץ, המשמש גם את הכינוסים העולמיים הנ"ל, בהיקף שלא יפחת מחמישה מיליון שקלים חדשים, יהיה זכאי לתמיכה לפי סעיף קטן זה, אם עמד בתנאים הבאים:
(א) הגיש תכניות בניה מאושרות כחוק ואישורי ביצוע מטעם מהנדס מפקח;
(ב) המציא דו"חות מאושרים וחשבוניות - קבלות מקוריות, המצביעים על הוצאה בפועל של לא פחות ממיליון שקלים חדשים בבניית הפרוייקט ההנדסי האמור, בשתי שנות התקציב האחרונות.
(ג) פעולותיו ותרומתו של המוסד הינם לציבור הרחב ולא רק לתלמידי מוסדות התורה.
(ד) יש לו יכולת מוכחת, של חמש שנות תקציב לפחות, בקיום ובביצוע הפעולות התורניות, האמורות בפסקה (1).
(ה) הפרוייקט נמצא בשלב בניה מתקדם, היינו הושקעו בו למעלה מ-50% מהעלות התקציבית המתוכננת, ושהסיוע יאפשר להם לסיים את הבניה.
(3) התמיכה בסעיף זה תינתן לכל גוף, מן הגופים שיימצאו זכאים לתמיכה, בהתאם להיקף הפרוייקט ובאופן יחסי להשתתפות העצמית, היינו: תרומות וכספים ממקורות לא-ממשלתיים, וביחס לסכום הנדרש להשלמת הפרוייקט כלהלן:
(א) עלות הפרוייקט, בשקלים חדשים:
עד 10 מיליונים - 1 נקודת זיכוי;
עד 20 מיליונים - 2 נקודות זיכוי;
מעל 20 מיליונים - 3 נקודות זיכוי.
(ב) אחוזי הביצוע:
עד 60% - 1 נקודת זיכוי;
עד 70% - 2 נקודות זיכוי;
מעל 70% - 3 נקודות זיכוי.
(ג) השתתפות עצמית, בשקלים חדשים:
עד 6 מיליונים - 1 נקודת זיכוי;
עד 15 מיליונים - 2 נקודות זיכוי;
מעל 15 מיליונים - 3 נקודות זיכוי;
לכל נקודת זיכוי יקבע ערך אחיד בשקלים חדשים, ביחס לתקציב הקיים.
4. עקרונות חישוב ההקצבה
(1) בנושא בתי כנסת
א. קביעת עלות ממוצעת של בניית 1 מ"ר בבית כנסת, על-פי נתונים מקצועיים.
ב. אישור לסיוע בבניית בית כנסת בשטח מסויים של מ"ר, בהתאם למספר המתפללים.
ג. ביצוע מכפלת העלויות בשטח שאושר.
(2) בנושא מקוואות טהרה
א. קביעת עלות בניית מקוה בסיסית-מינימלית, על-פי נתונים מקצועיים.
ב. אישור לבניית מקוה בסיסית אחידה בישובים קטנים.
ג. אישור לבניית מקוואות גדולים יותר בישובים גדולים או בשכונות עירוניות, ביחס למספר התושבים, ובמכפלת עלות בניית המקוה הבסיסית.
פרק ג': תמיכה במוסדות לימוד תורניים (תיקון: תשנ"ד, תשנ"ה, תשנ"ח, תשס"א)
1. הגופים הנתמכים: מוסדות ציבור כהגדרתם בחוק, העוסקים בלימוד תורה ובמחקר תורני והלכתי, במגמה להבטיח כי מתן התמיכה יסייע להשגת יעדיו של המוסד התורני בתחום הגברת החינוך והלימודים התורניים.
2. תקנה תקציבית: 22.04.
3. מבחנים למתן סיוע
א. מוסדות תורניים - כללי
(1) "מוסד תורני" במבחנים אלה, הוא תאגיד שמטרתו היא הקניית חינוך והשכלה תורניים או קיום השתלמויות בלימודים תורניים, ואשר נכסיו והכנסותיו אינם משמשים לעשיית רווחים (דהיינו שיש לו אישור מלכ"ר).
(2) תמיכה למוסדות תורניים יתן המשרד לעניני דתות, לפי מספר התלמידים הלומדים בהם, במכפלת התעריף לתלמיד שיקבע מזמן לזמן, לפי סוגי התלמידים.
(3) בכפוף להגדרה האמורה בפסקה (1) יובחנו סוגי מוסדות כדלקמן:
א. מתיבתות;
ב. ישיבות קטנות;
ג. ישיבות תיכוניות/מקצועיות/נתיב ישיבתי;
ד. ישיבות גבוהות;
ה. ישיבות ההסדר;
ו. כוללים לאברכים/חצי יום/יום שלם;
ז. כוללים להכשרת מנהיגות תורנית-ממלכתית;
ח. ישיבות לחוזרים בתשובה - לבנים;
ט. מוסדות לחוזרות בתשובה - בנות;
י. אולפנות לבנות/נתיב אולפני.
יא. כוללים לחקלאים בשנת שמיטה;
יב. כוללים להכשרת אברכים לתפקידי רבנות, דיינות, הוראה ומנהיגות;
יג. כוללים לגמלאים (מת"ל - מועדון תורני לגמלאים).
(4) "ועדת ישיבות" - שהיא ועדת משנה של ועדת התמיכות - תמונה בידי השר לעניני דתות ויהיו בה לפחות ארבעה חברים כמפורט להלן:
א. מנהל האגף לארגונים ומוסדות תורה - יושב ראש;
ב. מנהל המחלקה לישיבות - מרכז הועדה;
ג. חשב המשרד או נציגו - חבר;
ד. היועץ המשפטי של המשרד או נציגו - חבר.
המלצות הועדה טעונות אישור בכתב של המנהל הכללי של המשרד לעניני דתות.
ב. בקשה להכרה ומתן תמיכה
(1) מוסד תורני, המבקש תמיכת המשרד לעניני דתות, יגיש בקשה למחלקה לישיבות, על גבי טופס המיועד לכך, שניתן לקבלו לאחר פניה למחלקה.
(2) לבקשת התמיכה יצורפו גם מסמכי יסוד כדלהלן:
א. תעודת רישום כעמותה אצל רשם העמותות.
ב. מטרות ותקנון המוסד.
ג. אישור רישום כמלכ"ר.
ד. ב"נתיבים ישיבתיים ואולפנים" - תכנית לימודים ופירוט שעות הלימודים.
ה. רשימת תלמידים מעודכנת על גבי טפסים המיועדים לכך, שניתן לקבלם במחלקה לישיבות.
ו. אישור רשיון לניהול מעון - לגבי מוסדות פנימייתיים לילדים עד גיל ארבע-עשרה שנה.
(3) הגיעה בקשה להכרה ומתן תמיכה אל המחלקה, ייבדקו הבקשה והמסמכים הנלווים בידי מנהל המחלקה או סגנו.
(4) לא עמד המוסד המבקש במבחנים האמורים בסעיף קטן ג' להלן, או חסר אחד המסמכים האמורים בפסקה (2) לעיל, תידחה הבקשה ותוחזר לשולח בצירוף מכתב המנמק את דחיית הבקשה.
(5) העתק מכתב הדחייה יתוייק בתיק "מוסדות שלא הוכרו".
(6) עמד המוסד במבחנים - יפתח לו תיק במחלקה.
במקביל, תיערך ביקורת במוסד (פעמיים לפחות) לאימות הנתונים המופיעים בטופס הבקשה. ביקורות אלו תערכנה לא יאוחר מששים ימים לאחר שנתקבלה הבקשה.
(7) דו"ח המבקר יוגש למנהל המחלקה או סגנו, אשר יחליט על-פי דו"ח זה אם לבצע ביקורת נוספת (שלישית). ביקורת זו תיערך לא יאוחר משלושים ימים לאחר הביקורת הקודמת.
(8) בהתבסס על דו"ח/ות הביקורת יקבע גובה התמיכה והיקפה, בהתאם למספר התלמידים שאושרו וסיווגם.
סייג: התמיכה תינתן אך ורק למוסדות ציבור, שהמוסדות התורניים האמורים נמצאים בבעלותם. גורם אחר, גם אם הוא המבצע או המממן את שעות לימודי הקודש לא יתמך כמוסד תורני.
ב-1. תמיכה בפעילות לתלמידי מוסדות תורניים בחופשה
(1) מוסד ציבורי המקיים פעילות חינוכית חברתית לתלמידי מוסדות תורניים בחופשה, כגון חופשת "בין הזמנים", יהיה זכאי לתמיכה על פי סעיף קטן זה.
(2) התמיכה מותנית בהיות הפעילות למטרות הכרת הארץ, ידיעת הארץ, מורשתה, ההיסטוריה שלה וכיוצא באלה, הכל תוך שילוב הכרת חלקי החברה השונים בישראל.
(3) התמיכה תינתן למימון של עד 30% מעלות הפעילות.
ג. הגדרות
(1) מוסדות תורניים לבנים
(א) מתיבתא היא:
א. מוסד חינוכיתורני, שגיל התלמידים בו מקביל לגילאי השכבה העליונה וחטיבת הביניים בחינוך הממלכתי דתי במדינה.
ב. מוסד המקיים מערכת שעות לימודים שרובה לימודי קודש, המתחילה בשעות הבוקר ומסתיימת בשעות הערב.
(ב) ישיבה קטנה היא:
א. מוסד חינוכי תורני, שגיל התלמידים בו מקביל לגילאי החינוך העל-יסודי, כמקובל בחינוך הממלכתי דתי במדינה.
ב. מוסד פנימייתי אשר מערכת שעות הלימודים התורניים שלו מתחילה בשעות הבוקר ומסתיימת בשעות הערב.
(ג) ישיבה תיכונית, ישיבה מקצועית וחטיבת ביניים ישיבתית הן:
א. מוסדות חינוך לגילאי כיתות ז'-י"ב, ובחינוך הטכנולוגי גם י"ג, י"ד באותו מוסד.
ב. מוסדות חינוך פנימייתים המשלבים לימודי קודש בתכנית הלימודים שלהם, בכמות שלא תפחת ממחצית שעות הלימודים, ומקנים לבוגריהם תעודות בגרות או גמר במקצועות עיוניים טכנולוגיים.
(ד) נתיב ישיבתי הוא:
א. מסלול לימודים מיוחד, המיועד רק לבנים, בגילאי חטיבת ביניים ובתי-הספר העל-יסודיים.
ב. היקף לימודי הקודש (תורה ותורה שבעל-פה) במסלול זה, לא יפחת משמונה עשרה שעות שבועיות (מתוך ארבעים וארבע שעות הוראה בפועל) ולא פחות משעתיים בתחילת כל יום, המיועדות ללימודי קודש.
או לחלופין: לא יפחת מעשרים ושתיים שעות שבועיות (מתוך ארבעים וארבע שעות הוראה בפועל) ובלבד שבכל יום ניתנות לפחות שתי שעות תורניות, ושלפחות בשלושה ימים בשבוע לא תהיינה השעות התורניות אחרונות במערכת השעות.
ג. כל השעות התורניות הינן חלק בלתי נפרד של מערכת השעות במוסד.
(ה) ישיבה גבוהה היא:
א. מוסד המקיים מערכת לימודים תורנית מלאה בכל שעות היום, לבוגרי החינוך העל-יסודי ולבוגרי ישיבות קטנות.
ב. מוסד פנימייתי אשר מערכת שעות הלימודים התורניים שלו מתחילה בשעות הבוקר ומסתיימת בשעות הערב.
ג. תלמיד בישיבה גבוהה ייחשב רק מי ש"תורתו אומנותו".
(ו) ישיבת הסדר היא:
ישיבה גבוהה המקיימת תכנית לימודים ישיבתית מלאה, ומשלבת במסגרתה שירות צבאי סדיר, בהתאם לתכנית המוכרת במשרד הבטחון.
(ז) ישיבה לחוזרים בתשובה:
א. מוסד ישיבתי, המקנה חינוך תורני לאנשים שבחרו בדרך של חזרה בתשובה.
ב. מוסד פנימייתי אשר מערכת שעות הלימודים התורנית שלו מתחילה בשעות הבוקר ומסתיימת בשעות הערב.
ג. "חוזר בתשובה" לצורך סעיף זה, הינו בוגר החינוך הכללי, מגיל שבע עשרה עד גיל ארבעים וחמש, בשנה הראשונה לשהותו בישיבה.
(ח) כולל לאברכים הוא:
א. מוסד תורני לבוגרי ישיבות גבוהות, בעלי משפחה.
ב. בכל הארץ - הכולל ימנה לפחות עשרה תלמידים; בעיירות פיתוח וישובים קטנים - לפחות חמישה תלמידים.
ג. תכנית הלימודים ב"כולל יום שלם", היא לפחות שבע שעות לימוד (רצוף או מפוצל) בכל יום, חמישה ימים בשבוע.
ד. "כולל חצי יום" הוא זה המקיים מערכת לימודים של ארבע שעות רצופות, בשעות הבוקר או אחר הצהריים.
כתלמיד כולל חצי יום ימנה, לצורך קביעת גובה התמיכה במוסד, רק אברך הלומד גם במחצית השניה של היום, בכולל אחר.
הגבלה זו לו תחול על עולים חדשים בשנתם הראשונה בארץ, ולא על אסירים הלומדים במסגרות לימוד תורה בתוך הכלא, במשך שנתיים.
ה. כתלמיד הכולל ימנה, לצורך קביעת גובה התמיכה במוסד, רק מי ש"תורתו אומנותו" עד גיל שישים וחמש שנה.
ו. אברך חדש מעל גיל שלושים שנה יוכר כתלמיד הכולל, רק אם עד לאותו גיל היתה "תורתו אומנותו" ברציפות.
(ט) כולל ערב לאברכים:
א. מוסד שבו אברכי כולל הלומדים יום שלם באותו מוסד או מוסד אחר המוגדר ככולל לאברכים שהכיר בו המשרד;
ב. כולל ערב ימנה לפחות 10 תלמידים בכל הארץ ולפחות 5 תלמידים בעיירות פיתוח וישובים קטנים;
ג. תכנית הלימודים בכולל ערב תהא בת שעתיים רצופות לפחות בכל יממה, מן השעה 20.00 ועד השעה 08.00 למחרת;
ד. כתלמיד כולל ערב יראו, לצורך קביעת גובה התמיכה, רק אברך שתורתו אומנותו, הלומד במסגרת לימודים מלאה, יום שלם או שני חצאי ימים בכולל שהכיר בו המשרד.
(י) מוסד פנימיתי לעולים חדשים:
א. מוסד פנימיתי לבנים עולים חדשים מגיל 6 עד גיל 12 שנים;
ב. מוסד המקיים מערכת שעות לימודים שבה 24 שעות שבועיות מוקדשות ללימודי קודש;
ג. מוסד שבין תלמידיו נכללים לפחות 15 ילדים עולים חדשים, הלומדים בתוכנית לימודים מלאה במוסד;
ד. כתלמיד יראו, לצורך קביעת גובה התמיכה במוסד, מי שגילו בין 6 ל-12 שנים שהוא עולה חדש בשלוש השנים הראשונות לעליתו ארצה והלומד תוכנית לימודים מלאה במוסד.
(יא) מסגרות לימודים לתלמידים בשנת השמיטה2
א. חקלאים שומרי שמיטה יוכרו כתלמידים בשנת 2001 אם נתקיימו בהם אלה:
(1) התלמיד מוכר בידי הממונה על השמיטה ברשות התכנון, במשרד החקלאות ופיתוח הכפר, כמי ששבת מעבודת הקרקע בשנת השמיטה התשס"א - וזוכה עקב כך לסיוע ממשרד החקלאות ופיתוח הכפר;
(2) התלמיד התקבל לישיבה גבוהה, לישיבת הסדר, לכולל אברכים (להלן - מסגרת קיימת) או למסגרת חדשה המיועדת לתלמידים כאמור (להלן - מסגרת מיוחדת);
(3) התלמיד נוטל חלק בלימודי המוסד, בין בלימודים הרגילים המתקיימים לכלל התלמידים ובין בתכנית מיוחדת המיועדת לתלמידים מסוגו;
(4) התלמיד לומד במוסד חמישה ימים לפחות בשבוע, ארבע שעות לפחות ביום;
במסגרת מיוחדת יתקיימו לימודים במשך חמישה ימים לפחות בשבוע ובהם יתקיימו ארבעה שיעורים רצופים, כשכל שיעור יארך ארבעים וחמש דקות לפחות (ניתן לקבוע הפסקה של חמש עשרה דקות בין שיעור לשיעור);
(5) לא הוגשה בקשה לתמיכה מהמשרד או ממשרד ממשלתי אחר בגין לימודי חקלאים שומרי שמיטה, בעבורם ניתנת התמיכה.
ב. תלמיד במסגרת קיימת לא ייחשב כתלמיד לענין מספר התלמידים המזערי הדרוש להכרה במוסד או לענין צירופים.
ג. מסגרת מיוחדת תוכר כמוסד ובלבד שילמדו בה עשרה תלמידים לפחות.
ד. התמיכה תינתן למוסד לפי מספר התלמידים המוכרים מוכפל בתעריף שייקבע לתלמיד מסוג זה; התעריף לתלמיד מסוג זה לא יעלה על התעריף הקבוע לתלמיד ב"כולל חצי יום".
ה. המוסד ידווח למשרד על התלמידים במסגרת קיימת או מיוחדת בנפרד, תוך ציון שעות הלימודים, ימי הלימודים ומערכת השעות שלהם ויעמוד בכל דרישות האגף למוסדות וארגונים ומחלקת הישיבות.
(יב) כולל להכשרת אברכים לתפקידי רבנות, דיינות הוראת מקצועות היהדות ומנהיגות רוחנית דתית -
א. בכולל להכשרת אברכים לתפקידי רבנות, דיינות הוראת מקצועות היהדות ומנהיגות רוחנית דתית יתקיימו כל אלה:
(1) מתקיימת בו תכנית לימודים לאחת או יותר מן המטרות המפורטות להלן בפסקאות משנה (א) ו-(ב), ויכול שנוסף על כך מתקיימת בו גם תכנית לימודים לאחת או יותר מן המטרות המפורטות להלן בפסקאות המשנה (ג) ו-(ה) (להלן - התכנית):
(א) הכשרת תלמידים לבחינות לקבלת תעודת כושר לדיינות, מטעם הרבנות הראשית לישראל;
(ב) הכשרת תלמידים לבחינות לקבלת תעודת כושר לרבנות, מטעם הרבנות הראשית לישראל;
(ג) הכשרת תלמידים לבחינות לקבלת תעודת הוראה בתחום הוראת מקצועות היהדות;
(ד) הכשרת תלמידים למנהיגות רוחנית לעולים חדשים מבני עדתם;
(ה) הכשרת תלמידים למנהיגות רוחנית לקהילות יהודיות בארץ ובתפוצות.
(2) בתקופה שקדמה להגשת בקשת התמיכה, ולפחות בשלוש השנים האחרונות, עמדו רוב תלמידיו בהצלחה בשתי בחינות שונות של הרבנות הראשית לישראל לפחות, מתוך הבחינות המנויות בפסקה (1)(א) ו-(ב).
(2א) המוסד מוכר כ"כולל יום שלם" כמשמעותו בפסקת משנה (ח).
(3) הכולל מקיים באופן קבוע ומסודר, בנוסף לתכנית, מערכת של שיעורי תורה ומעורבות בקהילה למתן שיעורי תורה או שירותים דתיים רוחניים אחרים שלא בשכר, בהיקף שלא יפחת משעתיים בשבוע לאברך;
פעילות זו לא תיכלל בבקשות לתמיכה ממשרדי הממשלה;
(4) בכולל מתקיימים מבחנים קבועים ומסודרים בכל חלקי התכנית.
ב. כתלמיד במסגרת התכנית ייחשב: אברך שאינו עובד בשכר בהיקף העולה על 15 שעות שבועיות או בתפקיד הוראה - 12 שעות הוראה בשבוע, ואינו מקבל מילגה ממוסד שהמדינה משתתפת בתקציבו, בוגר ישיבת הסדר או בוגר ארבע שנים מלאות של לימוד בישיבה גבוהה אחרי גיל 18, אשר ביום ההצטרפות לתכנית יהיה גילו 21 שנים לפחות ולא יעלה על 32 שנים.
ההצטרפות לתכנית תהיה בהמשך רצוף ללימודי 4 שנים מלאות בישיבה גבוהה או בישיבת הסדר או בכולל יום שלם, כהגדרתם בפרק זה.
ג. התכנית -
(1) תימשך לא פחות משלוש שנים, ובהיקף של שבע שעות לימוד לפחות בכל יום במשך חמישה ימים בשבוע;
(2) תכלול לימודי תנ"ך, אמונה, מחשבת ישראל ולימודים פדגוגיים, וכן קורסים מקצועיים מרוכזים (שיתקיימו בתקופת הפגרה, בימי שישי או לאחר השעה השישית של יום הלימודים), להכרת נושאים בתחום הציבורי כגון: חקיקה, מינהל ציבורי, דרכי הנהגת הציבור, הכרת שירותי הדת וכיוצא באלה, בהתאם לאופי התכנית.
ד. (1) המבקש להכלל בתכנית, יחתום על התחייבות אישית (בחתימת ערבים) כלפי המשרד, לעבוד בשירותי-הדת הקהילתיים, בהתאם למסלול הלימודים שבו בחר, במשך מספר שנים כמספר השנים שיקבל תמיכה עודפת במסגרת התכנית; בסעיף קטן זה, "שירותי הדת הקהילתיים" - חינוך והוראה במקצועות היהדות, רבנות מקומית או קהילתית, דיינות, מנהיגות רוחנית דתית בקהילה מוגדרת, והכל בארץ או בתפוצות, או מנהיגות רוחנית דתית של עולים חדשים לבני עדתם בישראל.
(2) המשרד ירכז ויפיץ בין בוגרי התכנית מידע מעודכן על משרות ומקומות עבודה פנויים או נדרשים במסגרת שירותי הדת הקהילתיים, בהתאם לצרכי העם והמדינה באותה עת;
(3) אברך בוגר התכנית יהא רשאי לבחור לעצמו מקום עבודה כאמור בפסקה (1), ובלבד שיחל בעבודתו בתוך שישה חודשים מהיום שסיים את לימודיו במסגרת התכנית, וידווח על כך למשרד;
(4) אברך בוגר התכנית שלא יודיע למשרד על תחילת עבודתו בשירותי הדת הקהילתיים, בתוך שישה חודשים מיום שסיים את כל לימודיו במסגרת התכנית, יופנה על ידי המשרד למקום עבודה במסגרת שירותי הדת הקהילתיים.
(5) אברך בוגר התכנית שהופנה למקום עבודה כאמור בפסקה (4), ולא החל בעבודה במקום זה, יחויב בהחזר התמיכה העודפת, שניתנה למוסד בגינו במסגרת התכנית, על התמיכה שנתן המשרד באותה תקופה, בגין אברך, לכולל יום שלם כהגדרתו בפרק זה, בתנאי ההצמדה למדד המחירים לצרכן המקובלים במשרד האוצר.
ה. הפסקת הלימודים, לפני תום שלוש שנים, תיחשב הפרת התחייבות מצדו של האברך הלומד, ומיד עם עזיבתו את התכנית, תפקע חובת המשרד כלפי הכולל בגינו, והמשרד יגבה מהאברך החזר של התמיכה העודפת, שניתנה למוסד בגינו במסגרת התכנית, על התמיכה שנתן המשרד בתקופת לימודיו במסגרת התכנית, בגין אברך, לכולל יום שלם כהגדרתו בפרק זה בתנאי ההצמדה המקובלים במשרד האוצר.
ו. הזכאות לתמיכה הרגילה כתלמיד ישיבה לפי סעיף ח' לצורך תיקצוב המוסד בגינו, תושהה למשך מספר שנים הזהה לתקופת קבלת התמיכה העודפת, לאחר מכן יוכל המוסד לשוב ולקבל תמיכה רגילה בגין תלמיד כאמור לפי תנאי הזכאות במשרד.
ז. מוסד יבדוק את התאמתו של תלמיד לתכנית ובהתאם לצורך רשאי להוציאו ממסגרתה; הוצא תלמיד כאמור לעיל, לא יהא זכאי להמשיך ולקבל את התמיכה העודפת; הוצא תלמיד, לפני תום השנה הראשונה מיום שהתחיל בלימודיו במסגרת התכנית, יהא התלמיד פטור מהשבת התמיכה העודפת, כאמור בסעיף קטן ה', וכן ממילוי התחייבותו כאמור בסעיף קטן (ד(1), ולא יחולו עליו כל הגבלות נוספות כתוצאה מלימודיו במסגרת התכנית; המוסד ידווח על הוצאת התלמיד במסגרת התכנית ועל הסיבות להוצאתו ממנה.
ח. מדי שנה ולא יאוחר מחודש אלול, יעביר המוסד דין וחשבון למשרד, על עמידת התלמידים המשתתפים בתכנית במסגרתו, בבחינות שנערכו מטעם המוסד במהלך השנה. כמו כן יעביר המוסד באותו מועד את תוצאות הבחינות הרשמיות האמורות בסעיפים קטנים (א) עד (ג) של התלמידים הכלולים במסגרתו.
ט. על פי דווחי המוסד האמורים בסעיף קטן ח', רשאי המשרד להוציא תלמיד ממסגרת התכנית תוך מתן הודעה מוקדמת של 3 חודשים.
י. תלמיד הנמצא במסגרת התכנית רשאי לעבור מן הכולל שהוא לומד בו, לכולל אחר המאושר במסגרת התכנית, בכפוף לכך שייכלל במכסה שאושרה לכולל המקבל ובכפוף לאישור המשרד.
יא. ועדת התמיכות רשאית לדון בבקשות חריגות של אברכים או של כוללים לגבי דחיית תחילת תפקודם של האברכים בשירותי הדת, לפי התחייבותם האמורה בסעיף קטן ד'(1), לתקופה שלא תעלה על שנתיים.
יב. מספר התלמידים בתוכנית ייקבע ויוקצה בין מגמותיה השונות, בהתאם לצרכי העם והמדינה ובכפוף למסגרת התקציב שתאושר. התמיכה למוסדות או לתלמידים שיכללו במסגרתה, תיקבע באופן שוויוני ביחס להיקף הבקשות ובהתחשב במספר התלמידים הכולל במוסד.
(יג) כוללים לגמלאים (מת"ל - מועדון תורני לגמלאים) הוא:
(1) מוסד לגמלאים שבו לומדים ארבע שעות לפחות בין השעות 8.00 ל-14.00, חמש פעמים בשבוע;
(2) כולל לגמלאים ימנה עשרה תלמידים לפחות.
הגבלת התמיכה
תלמיד בכולל לגמלאים לא ייחשב כתלמיד בכולל לאברכים המזכה בתמיכה לפי סעיפים אחרים שבפרק זה.
חישוב התמיכה
1. התמיכה תינתן למוסד לפי מספר התלמידים המוכרים מוכפל בתמיכה שתיקבע לתלמיד מסוג זה.
2. התמיכה לתלמיד מסוג זה לא תעלה על התמיכה לתלמיד ב"כולל חצי יום" לפי המבחנים.
(2) מוסדות תורניים לבנות
(א) אולפנה לבנות היא:
א. מוסד חינוכי-תורני שגיל התלמידות בו מקביל לגילאי חטיבות הביניים והחינוך העל יסודי (כיתות ז'-י"ב) בחינוך הממלכתי דתי במדינה וכן מסגרות חינוכיות תורניות על-תיכוניות.
ב. מוסד פנימייתי שמערכת שעות הלימודים שלו היא משעות הבוקר עד שעות הערב ואשר משולבים בה לימודי קודש, בכמות של לפחות שליש משעות הלימודים, ובכל מקרה לא פחות משש עשרה שעות תורניות שבועיות.
(ב) אולפנה לחוזרות בתשובה היא:
א. מוסד המקנה חינוך תורני לנשים, שבחרו בדרך של חזרה בתשובה.
ב. מוסד פנימייתי אשר מערכת שעות הלימודים התורנית שלו מתחילה בשעות הבוקר ומסתיימת בשעות הערב.
ג. "חוזרת בתשובה" היא בוגרת החינוך הכללי מגיל שבע עשרה ועד ארבעים וחמש, בשנה הראשונה לשהותה במסגרת.
(ג) נתיב אולפני הוא:
א. מסלול לימודים מיוחד המיועד לבנות בלבד, מגילאי חטיבות הביניים ובתי ספר על-יסודיים דתיים ומוסדות חינוך על-תיכוניים דתיים, עד גיל שלושים וחמש שנה.
ב. היקף לימודי הקודש (תורה ותורה שבעל-פה) במסלול זה לא יפחת משש עשרה שעות שבועיות (מתוך ארבעים ושתיים שעות הוראה בפועל), ומשעתיים בתחילת כל יום.
או לחילופין: לא יפחת מעשרים שעות שבועיות (מתוך ארבעים ושתיים שעות הוראה בפועל) בתנאי שבכל יום ניתנות לפחות שתי שעות תורניות ושלפחות בשלושה ימים בשבוע לא תהיינה השעות התורניות אחרונות במערכת השעות.
ג. כל השעות התורניות הינן חלק בלתי נפרד של מערכת השעות במוסד.
(ד) מוסד פנימיתי לעולות חדשות:
א. מוסד פנימיתי לבנות עולות חדשות מגיל 6 עד גיל 12 שנים;
ב. מוסד המקיים מערכת שעות לימודים שעיקרה 24 שעות שבועיות המוקדשות ללימודי קודש;
ג. מוסד שבין תלמידיו נכללות לפחות 15 ילדות עולות חדשות הלומדות בתוכנית לימודים מלאה במוסד;
ד. כתלמידה יראו, לצורך קביעת גובה התמיכה במוסד, מי שגילה בין 6 ל-12 שנים שהיא עולה חדשה בשלוש השנים הראשונות לעליתה ארצה, והלומדת תוכנית לימודים מלאה במוסר.
(3) בתי מדרש לימי שישי
לצורך תמיכה יהיה "בית מדרש ליום ו" רק מוסד ציבור אשר מקיים מערכת קבועה של לימודי תורה לציבור הרחב בימי שישי בשעות הבוקר, בתנאי שבכל יום שישי מתקיימים לפחות שלושה שיעורים תורניים פרונטליים לחמישה עשר משתתפים קבועים לפחות.
התמיכה תינתן למוסד על-פי מספר בתי-המדרש, בסכום החודשי האחיד שיקבע מזמן לזמן ל"בית מדרש ליום ו".
(4) קליטת עולים חדשים במוסדות תורה
(א) מוסדות התורה לסוגיהם מתבקשים לקלוט עולים חדשים המעונינים בכך במוסדותיהם, ולהקצעות להם מקומות מיוחדים בכיתות, בפנימיות ובבית המדרש.
(ב) תמיכה מיוחדת שתעמוד על תוספת 50% לתמיכה הניתנת עבור אותו סוג תלמיד, תינתן למוסד עבור העולים החדשים בשנה הראשונה לשהייתם בארץ.
(ג) לצורך הדיווח במצבת התלמידים, יפנה המוסד במישרין למחלקת הישיבות ויסדיר את הדיווח המיוחד, בצירוף עותק מתעודת העולה.
(5) מספר תלמידים מזערי
א. בכל המוסדות האמורים לעיל, פרט לכוללים, מספר התלמידים לא יפחת מעשרים וחמישה; ואם הם בעיירות פיתוח, ישובי קו העימות ויש"ע, לא יפחת מספרם מחמישה עשר תלמידים.
ב. בשנתיים הראשונות לקיומו של מוסד, או מסגרת חדשה ליד מוסד קיים, ניתן להקל ולהכיר במוסד, גם אם מספר התלמידים הוא חמישה עשר בלבד (במקום עשרים וחמישה) ובעיירות פיתוח, ישובי קו העימות ויש"ע - עשרה (במקום חמישה עשר).
הערה: בעת קביעת גובה התמיכה לכל סוג מוסד, יבחין המשרד בין תלמידי המוסד השוהים בו בתנאי פנימיה לבין מי שאינם כאלה.
(6) צירופים
(א) לצורך מתן תמיכה אפשריים צירופים בין ישיבה קטנה ומתיבתא - בתנאי שבשתי המסגרות יחד יהיו עשרים וחמישה תלמידים. בעיירות פיתוח, ישובי קו העימות ויש"ע - חמישה עשר תלמידים.
(ב) אפשרי צירוף בין ישיבה גבוהה וכולל - כאשר בישיבה הגבוהה יש עשרים וחמישה תלמידים; על אלה ניתן לצרף אברכי כולל, בכל מספר שהוא, גם פחות ממספר המזערי הנדרש להכרה בזכאות המוסד לתמיכה.
(ג) א. לכולל יום שלם קיימת אפשרות להוסיף אברכים של חצי יום, גם במספר שהוא פחות ממספר התלמידים המזערי הנדרש להכרה בזכות הכולל לתמיכה.
ב. לכולל יום שלם קיימת אפשרות להוסיף עד חמישה עשר תלמידי ישיבה גבוהה (רווקים).
(ד) כולל חצי יום העומד במבחנים ובהגדרות אינו יכול להוסיף תלמידי יום שלם במספר שהוא פחות מהמספר המזערי הנדרש; תלמידים מהסוג האמור, ימנו לצורך קביעת גובה התמיכה רק כתלמידי כולל חצי יום.
(ה) לישיבת חוזרים בתשובה ניתן לצרף אברכי כולל גם במספר שהוא פחות מהמספר המזערי הנדרש.
פרק ד': מענקים ופעולות מיוחדות (תיקון: תשנ"ה, תשנ"ז)
סימן א': מענקים מיוחדים למוסדות תורה (תיקון: תשנ"ה)
1. מוסדות שלהם תינתן התמיכה: מוסדות התורה בישראל שהם מוסדות ציבור כהגדרתם בחוק.
2. סעיף תקציבי: 22.04.11.
3. רקע/כללי: ועדת התמיכות של המשרד לעניני דתות רשאית להקצות מענקים מיוחדים למוסדות תורה וארגונים, בנוסף לתקציב החודשי הקבוע, בהתאם לאפשרויות התקציב.
4. סוגי הפעולות והנושאים שבגינם תינתן תמיכה למוסדות ציבור: סיוע בקיום ואחזקת המוסד, בתכניות פיתוח, פרוייקטים חינוכיים מיוחדים ומבצעים.
5. מבחנים
(1) (א) מוסד הציבור פנה למשרד באותה שנת תקציב בבקשת תמיכה באמצעות טופס בקשת תמיכה, על כל מצורפיו.
(ב) הפעילות המוצעת נמצאת בעדיפות בפעילות המשרד, ביחס לשאר הבקשות ולהיקף התקציב.
(ג) מיקומו הגיאוגרפי של המוסד, הארגון או הגוף המבקש, או האוכלוסיה הנהנית מהשירות, באזור שיש לו עדיפות גבוהה בשיקולי המשרד.
(ד) הפעילות המוצעת אמורה, דרך כלל, להביא שיפור בתנאי השירות של המוסד או שהיא חדשה, נסיונית, חלוצית, ודורשת סיוע לתקופה מוגבלת.
(ה) בידי המוסד מקורות הכנסה נוספים וביכולתו לממש תכניותיו ללא סיוע מלא מאת המשרד.
(ו) המוסד מבוקר, ומדווח למשרד על פעולותיו ופעילותו הנוספת.
(2) ועדת התמיכות במשרד תחליט על מתן תמיכות למוסדות, כאמור, באופן שוויוני ותוך התחשבות בנסיבות ובצרכים המיוחדים של כל מקרה.
(3) ההחלטה בדבר מתן תמיכה למוסד או לארגון תינתן בהתחשב בשיקולים אלה:
(א) התקציב השוטף במשרד, אם קיים, מועט ביחס לצרכים ולמטרות, המשתלבים במדיניות ובעדיפויות המשרד.
(ב) המצב הכלכלי-כספי של הגוף הפונה.
בהקצבה שיעדה סיוע בכיסוי גרעונות יובאו בחשבון שיקולים אלה:
(1) הסיבות להיווצרות הגרעון.
(2) מידת התייעלותו וארגונו מחדש של המוסד.
(3) הגרעון מבוקר וידוע.
תינתן עדיפות למוסדות אשר יבצעו תכנית הבראה כלכלית מסודרת ומבוקרת בידי איש מקצוע (רואה חשבון או מהנדס ניהול) אשר תאושר בידי המשרד.
(ג) מספר תלמידים או היקף פעילות או היקף אוכלוסיה הנהנית מן השירות והיקף התקציב השנתי של המוסד.
(ד) פרופיל סוציו-אוקונומי של אוכלוסיית המוסד או הנהנים משירותיו.
(ה) תרומת המוסד הפונה לקהילה, ומעורבותו בהפצת תורה וקירוב לבבות.
(ו) שיקול דעת מקצועי באשר ליכולתו הארגונית של הגוף הפונה, תוכניותיו המוגדרות לפעילות, רמת הניהול וכדומה.
(ז) נימוקים מיוחדים שיפורטו בהחלטת ועדת התמיכות כמו: בטחון, בטיחות, יצירה יחודית, פעולות מיוחדות הנמצאות בתחום אחריות המשרד, הנעשות בידי המוסד וכדומה.
(ח) עדיפות תינתן להקמת מוסד חדש או לתחום פעולה חדש.
(ט) עדיפות תינתן למוסד שיציג מקורות מימון נוספים לאותה פעולה מבוקשת.
(י) תיאום בין הגוף הפונה לבין המשרד לענין תכניות פעולה, תחומי פעולה ותחומי פיתוח.
(יא) תמיכה שניתנה בעבר לאותו מוסד.
6. עקרונות חישוב ההקצבה
1. ועדת התמיכות תקבע את סך התקציב העומד לרשות הנושא.
2. בבואה לדון בבקשות, תגדיר הועדה ותקצה מראש, ביחס לתקציב הכולל, הקצאה אחוזית ותקציבית לכל אחד מן המבחנים האמורים, ותדרג את המוסדות הפונים, בהתאם להקצאה זו, כמכפלת הנתונים הספציפיים למוסד, בסכום שקבעה לכל נושא.
סימן ב': הגרעינים החינוכיים התורניים בערים, בעיירות ובשכונות הפיתוח (תיקון: תשנ"ז, תש"ס)
"גרעין תורני לאומי" - קבוצת משפחות של אנשי תורה וחינוך המתיישבים בישוב על *מנת להקים בית מדרש מרכזי ללימוד תורה, להתערות בישוב ולקדם את תחומי החינוך, התרבות והרווחה השונים מתוך השקפת עולם תורנית-ציונית.
מטרות הגרעין:
1. משיכת אנשי תורה וחינוך ממרכז הארץ לעיירות הפיתוח.
2. העמקת אחדות בין חלקי האוכלוסיה השונים.
3. חיזוק הנוער ותושבי המקום לפעול למען הקהילה.
4. יצירה והרחבה של פרוייקטים חדשים להעמקת החינוך היהודי בקרב הציבור הרחב על רבדיו השונים.
אופי פעילות הגרעין:
1. התיישבות במקום של משפחות צעירות בוגרי ישיבות, ישיבות הסדר, יוצאי צבא, וגרעיני שירות לאומי.
2. הקמת רשת מפעלים חינוכיים פורמליים ובתי פורמליים לתושבי הישוב והאזור.
3. קיום בימ"ד הפועל מתוך מגמה להצמיח תלמידי חכמים ומחנכים אשר מתקשרים ותורמים לעולם שמחוץ לכותלי בית המדרש.
4. פעילות ומעורבות בחיי הנוער והפעלת פרוייקטים חברתיים שונים יחד עם הנוער המקומי, למעט פעילות במסגרת תנועות הנוער.
5. פעילויות בקרב העולים החדשים ללימוד ערכי היהדות והציונות.
6. הפעלת תוכניות יחודיות לקידום ולשיפור ההישגים של תלמידים ממשפחות נזקקות.
7. פרוייקטים מיוחדים להעמקת הזהות היהודית בקרב תלמידי בית הספר ובקרב כל שכבות הציבור הרחב בישוב (מבוגרים, עולים, אוכלוסיית טיפוח וכד').
מבחנים:
1. הגרעין נמצא בעיר פיתוח/עיירת פיתוח/שכונת מצוקה המאוכלסים בציבור מעורב (לפחות 50% חילוניים).
2. משפחות הגרעין מתגוררות במקום בו מתבצעת הפעילות.
3. במרכזו של הגרעין קיים מרכז תורני (הכולל ישיבה או כולל אברכים שבו ילמדו לפחות 7 אברכים יום שלם ותורתם אומנותם).
4. המשפחות מתיישבות בתוך הקהילה המקומית ולא בשכונה נפרדת.
5. מספר משפחות הגרעין:
בשנה הראשונה - 5 משפחות לפחות;
בשנה שניה - 10 משפחות לפחות;
מהשנה השלישית - 15 משפחות לפחות.
6. הגדרת משפחות השייכות לגרעין תהא אחת מאלה:
(א) אחד מבני הזוג משמש בתפקיד חינוכי בהיקף של 1/3 משרה לפחות במערכת החינוך בישוב.
(ב) הבעל לומד בישיבה/כולל של הגרעין בהיקף של כולל חצי יום לפחות (4 שעות ביום 5 ימים בשבוע).
7. הגרעין יהיה רשום כתאגיד משפטי חוקי (עמותה או אגודה).
8. הגרעין מבצע פעילות חינוכית בלתי פורמלית בישוב בהיקפים הבאים:
בשנה הראשונה - 100 שעות פעילות בחודש לפחות;
בשנה השניה ואילך - 200 שעות פעילות בחודש לפחות.
9. בגרעין תוכר משפחה אשר נמצאת בישוב עד 9 שנים.
10. בישוב עד 100,000 איש יוכר גרעין אחד, בישוב עד 200,000 איש יוכרו 2 גרעינים וכן הלאה.
10. הוראות סעיף קטן זה יחולו עד יום כ"ב בטבת התש"ס (31 בדצמבר 1999).
מבחנים שוויוניים לחלוקת כספים:
שיטת הניקוד:
1. ותק הגרעין:
שנה אחת - 3 נקודות;
3 שנים ומעלה - 1 נקודה.
2. המרחק הקצר ביותר בין הגרעין לאחת מ-3 הערים הגדולות:
עד 50 ק"מ - 1 נקודה;
100-50 ק"מ - 3 נקודות;
100 ק"מ או יותר - 5 נקודות.
3. מספר משפחות הגרעין:
עד 10 משפחות - 2 נקודות;
20-10 משפחות - 3 נקודות;
21 משפחות או יותר - 5 נקודות.
4. היקף פעילות בשנת לימוד:
בין 100 ל-200 שעות בחודש - 1 נקודה;
בין 200 ל-400 שעות בחודש - 3 נקודות;
401 שעות בחודש ומעלה - 5 נקודות.
שווי כל נקודה (לשנת התמיכות הנוכחית - 1997) - 9,000 שקלים חדשים;
גרעינים בהקמה (בשנת התשנ"ח) - 60,000 שקלים חדשים.
סימן ג': שירותי תיאום וקשר עם משרד הבטחון, משרדי ממשלה ומוסדות ציבור אחרים (תיקון: תשנ"ז)
7. סעיף תקציבי 041116.
8. זכאים לתמיכה ארגוני גג של ישיבות בישראל המוכרים בידי משרד הבטחון לענין מתן אישורים לתלמידי ישיבות שתורתם אומנותם או לענין תיאום שירותם של תלמידי ישיבות בצה"ל, בין באופן פרטני ובין במסגרת ישיבתית, והמייצגים את הישיבות גם בפני משרדי ממשלה אחרים ומוסדות ציבור, למען פיתוחן ושגשוגן של הישיבות ולמען רווחתן.
9. התמיכה בארגונים הזכאים תינתן לפי מפתח של מספר האברכים שבטיפול הארגון למתן אישורים כאמור.
פרק ה': מכוני מחקר תורניים (תיקון: תשנ"ה, תשנ"ז, תש"ס)
מבוא
1. תמיכה לפי פרק זה תינתן למוסדות ציבור שהם מכוני מחקר תורניים.
2. התקנה התקציבית: 22.04.23.
מבחנים: (תיקון: תש"ס)
3. מוסד ציבור הזכאי לתמיכה ייחשב, לענין פרק זה, מכון מחקר תורני (להלן - מכון) אם נתקיימו בו כל אלה:
א. (בוטל)
ב. המכון מעסיק בקביעות לפחות 4 חוקרים המועסקים במשרה מלאה, בשכר או במלגה שלא יפחתו משכר המינימום לחודש, לפי חוק שכר המינימום, התשמ"ז-1987; הסכום שנקבע כשכר לחוקר יהיה צמוד לתוספת היוקר ויעודכן מידי שנה, בהתאם לשינויים בתוספת היוקר; לענין זה, "חוקר" - מי שלמד בישיבה מוכרת או שלמד לימודי יהדות במוסד להשכלה גבוהה 5 שנים לפחות בהיותו מעל גיל 18.
ג. המכון פעל במשך שנתיים לפחות בשנים שקדמו לשנת התקציב שבה הוגשה בקשת התמיכה, וצירף לבקשתו לפחות מחקר אחד או יצירה אחרת, מפרי מחקרם של חוקריו.
ד. מפעל או מכון תורני העוסק בהוצאתן לאור של מהדורות חוזרות של ספרי קודש קלאסיים שאינן מלוות בהיבט מחקרי חדש, לא יוכר כמכון לענין פרק זה.
ה. (בוטל)
4. מכון יהיה זכאי לתמיכה אם הוא עוסק באחד או יותר מתחומי הפעילות המפורטים להלן:
א. יצירות תורניות המשמשים כבסיס לפסיקת הלכה;
ב. שילוב בין מחקר תורני ויישום ההלכה בחיי היום יום בתחומי הטכנולוגיה, הרפואה, החקלאות, המדע, התעשיה, המצוות התלויות בארץ, הלכות סת"ם, הלכות צבא ומדינה, החינוך והמשפט העברי;
ג. מחקרי ספרות תורנית;
ד. מחקרים מדעים - תורניים היסטוריים;
ה. מחשבת ישראל;
ו. הוצאה מחודשת של כתבי יד של ראשונים ואחרונים וספריהם, תוך הדגשה על הגהה, עימוד, פיסוק, קביעת הטקסט הנכון והשוואות בין שיטות הראשונים ואחרונים;
ז. שימור מנהגי עדות, הלכות ופסקים מיוחדים לעדות בפזורה ובישראל;
ח. הוצאה לאור של כתבי-יד של ראשונים ואחרונים, שיש בהם היבט מחקרי;
ט. חקר המקרא ופרשנותו;
י. פרויקטים לקידום החינוך התורני תוך ניצול אמצעים, לרבות טכנולוגיים, חדישים ואמצעי מדיה שונים;
יא. בשנת 1997, במלאת 200 שנה לפטירת הגר"א, תינתן תוספת תמיכה, בסכום כולל שיקבע המנהל הכללי של המשרד, שלא תעלה על 30% מסך כל התמיכה שנקבעה למכון שיפרסם מחקרים העוסקים בכתבי הגר"א.
היקף התמיכה (תיקון: תש"ס)
5. היקף התמיכה למכון שהתקיימו בו התנאים האמורים לעיל ייקבע בהתחשב בנתונים אלה:
א. מספר החוקרים (עדיפות תינתן למכון המעסיק את החוקרים כעובדיו וכצוות מחקר);
ב. מידת התמיכה במכון מגופים ציבוריים אחרים;
ג. הוצאה לאור של ספרים חדשים ומקוריים פרי מחקרם של חוקרי המכון;
ד. מספר המחקרים שבוצעו במכון בשתי שנות התקציב שקדמו לשנת הבקשה;
ה. מספר המחקרים שיבוצעו ומספר הספרים שיוצאו לאור בהתאם לתכנית העבודה לשנת הבקשה;
ו. היקף המנגנון המינהלי הנחוץ להפעלת המכון והוצאות האחזקה של המבנה שבו הוא פועל;
ז. קיומם של עזרי מחקר, כגון: ספריה תורנית, מעבדות מחקר ומערכת מחשבים;
ח. התרומה המעשית של נושאי המחקר, חשיבותם לציבור ותרומתם ללימוד התורה והבנתה.
ט. היקף התמיכה במכונים לפי הנתונים שבסעיף זה יהיה 35% מסך תקציב התמיכה במכונים.
ועדה מייעצת (תיקון: תש"ס)
5א. א. ועדת התמיכות רשאית להיעזר בקביעת שיעור התמיכה למכון בועדה מייעצת שימנה המנהל הכללי של המשרד (להלן - הועדה), שחבריה אנשי אקדמיה ורבנים או דיינים, הבקיאים בתחום פעילות המכונים;
ב. הועדה תחווה דעתה בדבר עמידת המכון באמות המידה הקבועים במבחנים ותעריך את פעילות המכון בתחום המקצועי ואת איכות מחקריו;
ג. משקלה הכולל של המלצת הועדה, בקביעת שיעור התמיכה במכונים, לרבות המלצה לתוספת תמיכה לפי סעיף 5ב, יהיה 65% מסך תקציב התמיכה במכונים.
תוספת תמיכה
5ב. א. ועדת התמיכות רשאית, לפי המלצת הועדה, לקבוע בכל שנה מכונים אשר עקב תרומתם הייחודית, בהתחשב, בין היתר, בהיקף הפעילות של המכון, רמת החוקרים במכון, וחשיבות המחקרים של המכון, איכותם ותועלתם לציבור, לעוסקים בלימוד התורה, לפוסקי
ההלכה ולמחקר האקדמי, יהיו זכאים לתוספת תמיכה של 25% על התמיכה שהיו זכאים לה באותה שנה.
ב. מספר המכונים שייכללו במבחן זה בכל שנה לא יעלה על 15.
ג. תנאי להכללתו של מכון במבחן זה הוא ותק של 7 שנים לפחות בפעילות במכון מחקר, ואולם רשאית הועדה המייעצת, מנימוקים מיוחדים שיירשמו, להמליץ לכלול בו גם מכון שלא צבר ותק פעילות כאמור.
נושאי מחקר מועדפים
6. השר רשאי לקבוע העדפה של נושא תורני או מחקר תורני שהשעה צריכה להם; התמיכה לנושא שנקבע תוגבל לתקופה שלא תעלה על 3 שנות כספים ולא תעלה על 10% מתקציב התמיכות הכולל למכונים תורניים שבכל שנת כספים.
מענק הקמה
7. א. מכון מחקר חדש יוכל לקבל, בשתי השנים הראשונות לקיומו, מענק הקמה בשיעור שתקבע ועדת התמיכות, ואשר לא יעלה על 50% מהוצאות ההקמה המוכחות (לא כולל תקורה) בכל שנה.
ב. קבלת המענק תהיה מותנית בקביעת תוכנית פעולה ועבודה בידי המכון, שעל פיה יבוא בדלת אמות הגדרת מכון כמפורט בפרק זה, בתום השנה השניה להקמתו.
ג. קבלת המענק בשנה השניה להקמה תהיה מותנית בעמידת המכון ב-50% מהתנאים שנקבעו להגדרת מכון לפי פרק זה, בתום השנה הראשונה להקמתו.
פרק ו': מדרשות תורניות ציוניות (תיקון: תשנ"ז, תשנ"ח)
1. המוסדות/הנושאים הנתמכים
מדרשות תורניות ציוניות ומוסדות ציבור המאגדים מדרשות תורניות ציוניות.
2. סעיף תקציבי: 22.04.12.
3. רקע כללי:
מדרשות תורניות ומוסדות ציבור המאגדים מדרשות תורניות המספקות שירותי הדרכה וחינוך תורני ציוני, לינה וכלכלה.
4. מטרת הפעילות הנתמכת/הנושאים הנתמכים:
מתן שירותים והדרכה, לינה וכלכלה ברמה נאותה.
5. סוגי הפעילות והנושאים הנתמכים:
(א) סמינריונים תורניים ציוניים;
(ב) פעילות תורנית ציונית: חינוכית, חברתית וערכית לבני הנוער;
(ג) הדרכה בסיורים תורניים לאומיים.
6. אוכלוסיית היעד בפעילות הנתמכת:
תלמידים בגילאי בית הספר היסודי, חטיבת הביניים והחטיבה העליונה ומבוגרים.
7. מבחנים ותנאים למדרשה התורנית הציונית:
המדרשה התורנית חייבת לעמוד בתנאים ולפעול בכל המפורט בפסקאות (א) עד (ג) להלן:
(א) למדרשה ידע וניסיון מוכח של שנתיים לפחות בהפעלת מערכת חינוכית בתחום הנושאים שהוגדרו לעיל;
(ב) המדרשה התורנית מפעילה מערכת מבנים ומיתקנים פיסיים של שירותי הדרכה, לימוד, חינוך ולינה (חדרי לימוד, ספריות וכד'), ואכסניה שבה 80 מיטות לפחות;
(ג) כוח האדם בהדרכה מקצועי, מיומן, עבר השתלמות והנחיה ופועל על פי מערכי פעילות.
8. מדדים המשפיעים על קביעת ההקצבה:
המדרשות התורניות תהיינה זכאיות לתמיכה בתנאי שתעמודנה במבחנים האלה:
(א) המדרשה התורנית מקיימת פעילות תורנית;
(ב) המדרשה התורנית מקיימת פעילות לקבוצות, בהיקף שלא יפחת מ-200 ימי לימוד בשנה;
(ג) בכל יום מימי הפעילות משתתף כל תלמיד בחמש שעות לפחות, הניתנות בהוראה ישירה (פרונטלית);
(ד) המדרשה התורנית תמציא למשרד לעניני דתות תכנית עבודה שנתית ותכלול פירוט הקבוצות, מספר משתתפים משוער, סוג הפעילות, תכנית מפורטת ומערכת שעות משוערת; התכנית תוגש על בסיס הפעילות של שנת הפעילות הקודמת. המדרשה תוכל להגיש תכנית פעילות שונה מתכנית הפעילות מהשנה הקודמת, ובלבד שתגיש דיווח מפורט על פעילותה העתידית. אם המדרשה לא תעמוד בדיווח פעילותה יקוזזו כל הכספים שקיבלה ביתר.
(ה) מינימום משתתפים בפעילות מתוקצבת לפי סימן זה 20 חניכים.
9. אופן עקרונות חישוב ההקצבה למדרשה תורנית:
(א) התמיכה תינתן למדרשה תורנית בתנאי שתעמוד במבחנים האמורים לעיל, על פי מספרי התלמידים המשתתפים בסמינריונים;
(ב) המשרד יתמוך במדרשה תורנית לפי הדיווחים המפורטים שיוגשו לו, אחת לכל שלושה חודשים, בהתאם לתכנית שאושרה מראש;
(ג) גובה התמיכה במדרשה התורנית לסיוע בקיום הסמינריונים יהיה לפי מספר התלמידים שבכל סמינריון מאושר, על פי תעריף קבוע לתלמיד.
10. מוסדות ציבור המאחדים מדרשות תורניות ציוניות:
(א) הגדרה
מוסד המאגד רשת של 6 מדרשות תורניות לפחות העונות למבחנים שבפרק זה והמתפעלות 6 אכסניות בתפוסה של 600 מיטות לפחות ב-150 חדרי מגורים לפחות (לא כולל חדרי אוכל, חדרי שרותים, מקלחות, חדרי לימוד וכד').
(ב) פעילות המוסד
(1) המוסד מפעיל פעילות חינוכית, חברתית וערכית לבני הנוער באמצעות המדרשות התורניות הציוניות המאוגדות בו;
(2) המוסד דואג ואחראי לכך שכל מדרשה אשר נמצאת תחת חסותו מספקת שירותי הדרכה וכלכלה ברמה נאותה;
(3) המוסד מתפעל מערכת הכשרה, הנחיה והשתלמות לעובדיו. כמו כן, מפעיל מערכת מבנים ומיתקנים פיסיים של שירותי הדרכה, לימוד, חינוך ולינה;
(4) המוסד דואג ומפקח שכוח האדם בהדרכה יהיה מקצועי ומיומן לאחר הכשרה ראויה;
(5) המוסד ימציא למשרד לעניני דתות תכנית עבודה שנתית אשר תכלול פירוט הקבוצות, מספר המשתתפים המשוער, סוג הפעילות, תכנית מפורטת ומערכת שעות משוערת; התכנית תוגש על בסיס הפעילות של שנת הפעילות הקודמת. המוסד יוכל להגיש תכנית פעילות שונה מתכנית הפעילות מהשנה הקודמת ובלבד שיגיש דיווח מפורט על פעילותו העתידית. אם מוסד לא יעמוד בדיווח פעילותו יקוזזו כל הכספים שקיבל ביתר.
(6) הגוף יפקח על המדרשות התורניות אשר תחת חסותו.
(ג) מדדי קביעת ההקצבה - ואופן עקרונות חישוב ההקצבה
גובה התמיכה למוסד יהא על פי עקרונות חישוב ההקצבה למדרשות התורניות המאוגדות בו לפי החישוב לכל מדרשה תורנית בסעיף 9 בתוספת 20%.
פרק ז': פעולות תרבות בקרב העולים החדשים
1. הנושאים שבגינם תינתן התמיכה: מוסדות ציבור - כהגדרתם בחוק, העוסקים בקליטה רוחנית של העולים החדשים.
2. תקנה תקציבית: 03.14.12.
3. הגדרות
(1) המיזם: צוות במשרד לעניני דתות שיעודו הוא ליזום או לבצע פעילויות נדרשות בתחום הקליטה הרוחנית של העליה. המיזם מסתייע במוסדות ציבור בביצוע פעולות הקשורות בקליטה הרוחנית.
(2) מוסדות תורה: ישיבות, ישיבות הסדר, ישיבות תיכוניות, אולפנות, סמינרים, בתי-ספר ומכונים תורניים.
(3) מוסדות ציבור, שעיסוקם כולל פעולות לקליטה רוחנית.
4. נושאי התמיכה
א. שיעורי יהדות
(1) השתתפות המיזם תינתן אך ורק עבור שיעורים קבועים, המתקיימים לפחות פעם בשבוע.
(2) מספר המשתתפים בשיעור לא יפחת מחמשה-עשר איש, עולים חדשים.
(3) מזמן לזמן יקבע סכום ההקצבה האחיד לכל שיעור בודד.
ב. הרצאות
(1) המספר המזערי של המשתתפים בהרצאה הוא שלושים איש. משך ההרצאה לענין סעיף זה הוא תשעים דקות, לכל הפחות.
(2) השתתפות המיזם בהוצאות הכרוכות בהרצאה (כולל הסעות) תהיה בשיעור של 50% מהעלות הכוללת ולא יותר מסכום אחיד שיקבע מזמן לזמן.
ג. כיתות אולפן, שיעורי עזר והעשרה
(1) כיתת אולפן היא כיתה מיוחדת עבור עולים חדשים לשם השתלמות בלימודי יהדות. כיתות אלה מופעלות במסגרת אולפנים או במוסדות תורה;
(2) לימודי היהדות בכיתת אולפן מתקיימים בנוסף על תכנית הלימודים הרגילה;
(3) תמיכה בכיתת אולפן בידי המיזם תהיה בסכום אחיד שיקבע מזמן לזמן;
(4) שיעורי-עזר ביהדות, וכן שיעורי העשרה הניתנים לבודדים הלומדים במוסדות חינוך או לקבוצות קטנות שאינן מהוות כיתה, יתוקצבו בסכום אחיד שיקבע מזמן לזמן.
ד. ימי עיון וסמינריונים
(1) שבתות עיון וימי עיון בחול: המיזם יתמוך באירוח עולים לשבתות- עיון ובקיום ימי-עיון בימי חול, במוסדות התורה, בתנאי שמספר המשתתפים בהם לא יפחת מחמישים ולא יעלה על מאתיים איש.
(2) סמינריונים: המיזם יתמוך בהשתתפות עולים בסמינריונים, בתנאי שהסמינר ייערך בתנאי פנימיה ויימשך שניים עד שלושה ימים; מספר המשתתפים לא יפחת מחמישים איש ולא יעלה על מאתיים איש.
ה. הכנה לבר-מצוה/בת-מצוה
(1) קורס הכנה לבר-מצוה, מתקיים במשך שלושה חודשים. בתקופה זו ירוכזו הנערים לששים שעות לפחות. מהן, שלושים שעות לימוד עיוני על תכני המצוות ואופן קיומן, ושלושים שעות נוספות בטיולים להכרת הארץ, בסיורים לימודיים ובהכרת מושגי היהדות על-ידי אמצעי המחשה.
(2) מספר משתתפים מזערי לקורס הוא חמישה-עשר נערים.
(3) סכום התמיכה האחיד לקורס יקבע מזמן לזמן.
ו. מסיבות בר-מצוה/בת-מצוה
(1) בגמר קורס הכנה לבר-מצוה, מתקיימת בדרך כלל מסיבת בר-מצוה משותפת לנערים או לנערות שהשתתפו בקורס, בהשתתפות בני משפחה, אורחים ומכובדים.
(2) המיזם יתמוך בהוצאות המסיבה והשי שיוענק למשתתפים בוגרי הקורסים: סידור וטלית או פמוט.
(3) מזמן לזמן ייקבע סכום התמיכה האחיד, לפי משתתף במסיבה לקבוצה בודדת, וסכום התמיכה האחיד במסיבה משותפת למספר קבוצות (לא פחות משלוש) שבכל אחת מהן עשר/ה נערים/נערות.
ז. תשמישי קדושה
מוסדות ציבור כמשמעותם בסעיף 4 (2) ו-(3) בפרק זה, יוכלו לקבל תמיכה עבור תפילין כפי שיפורט להלן:
(1) המוסד המעניק תפילין לנערים בני-מצוה יתנה הענקתם באלה:
א. המלצות של שניים מתוך האישים המפורטים להלן: הרב של הישוב שבו מתגורר הנער או רב בית הכנסת שבו הוא מתפלל או יושב ראש המועצה הדתית המקומית או ראש המוסד החינוכי שבו לומד הנער;
ב. התחייבות של הורי הנער או מחנך, שהנער תחת פיקוחו, כי התפילין ישמשו את הנער לקיום המצוה ולא למטרה אחרת.
(2) המוסד יספק תפילין למבוגרים בהנחה של 50%, על סמך המלצות של הרב המקומי וראש המועצה הדתית, וידרוש חתימת התחייבות של המקבל לפי טופס המיועד לכך.
ח. הווי דתי
תמיכה במוסדות לצורך ארגון אירועים לקראת חגים ומועדים, סדרי פסח לעולים וכדומה, תינתן על-פי סכום אחיד שייקבע מזמן לזמן, לכל אירוע, בהתאם למספר המשתתפים.

פרק ח': תרבות תורנית (תיקון: תשנ"ג, תשנ"ה, תשנ"ז, תשנ"ח, תש"ס)
1. מבוא
התמיכה לפי פרק זה מיועדת למוסדות ציבור העוסקים בביצוע פעולות תרבות תורנית, בעיקר לציבור שומרי התורה שאינו יכול ליטול חלק בכל אירועי התרבות הכללית, וכן לקירוב חלקי הציבור האחרים ליהדות, לתורה, ולמורשת ישראל, הכל באמצעות שיעורי תורה, פרסומים, חוגים, מדרשות, ימי עיון, בתי מדרש ועוד.
2. תקנה תקציבית: 22.18.01.
3. מבחנים והיקף התמיכה (תיקון: תשנ"ז, תשנ"ח, תש"ס)
מוסדות הציבור שיוכלו לקבל תמיכה וסיוע בהתאם לפרק זה יהיו כמפורט להלן:
א. ארגון ארצי לתרבות תורנית שמתקיימים בו כל התנאים האלה:
(1) במסגרתו מתקיימים שיעורי יהדות, תורה, אמונה או מורשת ישראל ברחבי הארץ;
(2) הפעילות מתקיימת בשלושים מקומות ישוב לפחות;
(3) המספר הכולל של המשתתפים השונים בפעולותיו הוא 10,000 לפחות באורח שוטף, וההיקף הכולל של השיעורים הוא 2,000 שעות בחודש לפחות;
(4) מספר המשתתפים בכל שיעור יהיה 15 לפחות ובישובים קטנים, לפי הענין, 8 לפחות; עד חודשיים ממועד פרסומו של תיקון מס' 10 למבחנים אלה, יראו כאילו במקום 15 ו-8 נאמר בפסקה זו "10" ו-"5", בהתאמה;
(5) משך כל שיעור לא יפחת מ-45 דקות; כל כפולה של 45 דקות, עד 135 דקות, תיחשב, בהתאמה, כשניים או שלושה שיעורים.
(6) שיעור אינו חלק ממערכת שיעורים פורמלית או קבועה, במוסד חינוכי, שההשתתפות בו הינה חלק מחובות התלמידים במוסד החינוכי, הוא לא היה מתקיים ללא יוזמת הארגון והוא אינו מיועד לתלמידי מוסדות הנתמכים באופן שוטף על ידי המשרד.
(7) השיעור מתקיים באופן קבוע אחת לשבוע לפחות במבנה קבע (לרבות קרוון) ובמסגרת מאורגנת;
(8) לארגון יכולת מוכחת של שתי שנות תקציב לפחות בארגון פעילות בהיקף כאמור לעיל; בשנים 1997 ו-1998 תינתן תמיכה גם לארגון שקיבל תמיכה בשנים 1995 או 1996 כארגון אזורי לתרבות תורנית, כמשמעותו בסעיף קטן (ב), ובלבד שמתקיימים בו כל התנאים דלעיל בפסקאות (1) עד (7).
(9) הארגון מוכיח שותפות ממשית בפעילויות ובמילוי משימות ממלכתיות, כגון קליטה רוחנית של עולים, פעילות באיזורי עדיפות לאומית, בשכונות מצוקה ובאיזורי התיישבות;
(10) התמיכה תחושב לפי מספר השיעורים שניתנו בפועל. לתעריף שייקבע לשיעור תינתן תוספת של 20% בעד תקורה.
א1. הגבלת התמיכה
המשרד יתמוך בארגון לפי מספר השעורים שניתנו בשנה שקדמה לשנת התקציב השוטפת עם אפשרות גידול במספר השעות שלא יעלה על 20% ממספר השעות שאישרה ועדת התמיכות בשנה שקדמה לשנת התקציב האמורה.
ב. ארגון אזורי לתרבות תורנית, שמתקיימים בו כל התנאים האלה:
(1) במסגרתו מתקיימים שיעורי יהדות, תורה, אמונה או מורשת ישראל;
(2) הפעילות מתקיימת בעשרה מקומות ישוב לפחות;
(3) המספר הכולל של המשתתפים השונים בפעולותיו הוא 200 (מיום פרסומו של תיקון מס' 10 למבחנים אלה - 2,000) לפחות באורח שוטף, וההיקף הכולל של השיעורים 400 שעות בחודש לפחות;
(4) מספר המשתתפים בכל שיעור יהיה 15 לפחות ובישובים קטנים, לפי הענין, 8 לפחות, עד חודשיים ממועד פרסומו של תיקון מס' 10 למבחנים אלה, יראו כאילו במקום 15 ו-8 נאמר בפסקה זו 10" ו-"5", בהתאמה;
(5) משך כל שיעור לא יפחת מ-45 דקות;
(6) השיעור אינו חלק ממערכת שיעורים פורמלית במוסד חינוכי, הוא לא היה מתקיים ללא יוזמת האירגון, והוא אינו מיועד לתלמידי מוסדות תורניים הנתמכים באופן שוטף בידי המשרד; תמיכה בעד שיעור שיתקיים עד חודשיים מיום פרסומו של תיקון מס' 10 למבחנים אלה יכול שתינתן גם בעד שיעור שהיה מתקיים ללא יוזמת הארגון;
(7) השיעור מתקיים באופן קבוע אחת לשבוע לפחות במסגרת מאורגנת;
(8) לארגון יכולת מוכחת של שתי שנות תקציב בארגון פעולות בהיקף כאמור לעיל;
(9) הארגון מוכיח שותפות ממשית בפעילויות ובמילוי משימות ממלכתיות, כגון קליטה רוחנית של עולים, פעילות באיזורי עדיפות לאומית, בשכונות מצוקה ובאיזורי התיישבות;
(10) התמיכה תחושב לפי מספר השיעורים שניתנו בפועל, לתעריף שייקבע לשיעור תינתן תוספת של 15% בעד תקורה.
ג. ארגון עירוני לתרבות תורנית, שמתקיימים בו כל התנאים האלה:
(1) במסגרתו מתקיימים שיעורי יהדות, תורה, אמונה או מורשת ישראל.
(2) הפעילות מתקיימת ברשות מקומית שהיא עיריה כמשמעותה בפקודת העיריות, בחמישה אתרים לפחות;
(3) המספר הכולל של המשתתפים השונים בפעולותיו הוא 1000 לפחות באורח שוטף וההיקף הכולל של השיעורים הוא 200 שעות בחודש לפחות;
(4) מספר המשתתפים בכל שיעור יהיה 15 לפחות ובישובים קטנים, לפי הענין, 8 לפחות;
(5) משך כל שיעור לא יפחת מ-45 דקות;
(6) השיעור אינו חלק ממערכת שיעורים פורמלית במוסד חינוכי, הוא לא היה מתקיים ללא יוזמת האירגון, והוא אינו מיועד לתלמידי מוסדות תורניים הנתמכים באופן שוטף בידי המשרד; תמיכה בעד שיעור שיתקיים עד חודשיים מיום פרסומו של תיקון מס' 10 למבחנים אלה יכול שתינתן גם בעד שיעור שהיה מתקיים ללא יזמת הארגון;
(7) השיעור מתקיים באופן קבוע אחת לשבוע לפחות במסגרת מאורגנת;
(8) לארגון יכולת מוכחת של שתי שנות תקציב לפחות בארגון פעולות בהיקף כאמור לעיל;
(9) הארגון מוכיח שותפות ממשית בפעילויות ובמילוי משימות ממלכתיות, כגון קליטה רוחנית של עולים, פעילות באיזורי עדיפות לאומית ובשכונות מצוקה;
(10) התמיכה תחושב לפי מספר השיעורים שניתנו בפועל, לתעריף שייקבע לשיעור תינתן תוספת של 10% בעד תקורה.
ד. ארגון נשים לפעולות הסברה בנושאי יהדות, שמתקיימים בו כל התנאים האלה:
(1) במסגרתו מתקיימות פעילויות הסברה דתית או מסורתית בנושאי חינוך ותרבות, יהדות, תורה, אמונה או מורשת ישראל;
(2) הפעילויות מתקיימות בעשרה מועדונים או סניפים, מהם 5 לפחות, באיזורי עדיפות לאומית;
(3) הפעילות אינה חלק ממערכת פעילות פורמלית במוסד חינוכי, היא לא היתה מתקיימת ללא יוזמת האירגון, והיא איננה מיועדת לתלמידות אולפנות הנתמכות באופן שוטף בידי המשרד; תמיכה לפעילות שתתקיים עד חודשיים ממועד פרסומו של תיקון מס' 10 למבחנים אלה, יכול שתינתן גם בעד פעילות שהיתה מתקיימת ללא יוזמת הארגון;
(4) הפעילויות מתקיימות באופן קבוע ורציף במסגרת מאורגנת;
(5) הארגון מוכיח שותפות ממשית בפעילויות ובמילוי משימות ממלכתיות, כגון קליטה רוחנית של עולים, פעילות באיזורי עדיפות לאומית, בשכונות מצוקה ובאיזורי התיישבות;
(6) התמיכה תחושב לפי מספר הפעילויות שבוצעו בפועל, מס' החברות בפועל ומספר הסניפים הפעילים, תוך התחשבות בהיקפן ובתוכנן של הפעילויות;
(7) לענין סעיף זה, יראו כמועדון או סניף מקום שבו מתקיימת בקביעות פעילות רצופה כאמור לעיל, הניתנת לפחות אחת לשבוע, אשר משמש בעיקרו לפעילות הסברה כאמור לעיל, סך כל החברות השונות הנוטלות חלק בפעילות במועדון או בסניף לא יפחת מ-40, ובישובים קטנים, לפי הענין, לא יפחת מ-20.
ה. ארגון ארצי לילדים ונוער
הארגונים שיהיו זכאים לקבל תמיכה בהתאם לסעיף זה, יהיו ארגוני נוער דתיים המחנכים לערכים דתיים-תורניים והפועלים במסגרת החינוך הבלתי פורמלי, ומתקיימים בהם התנאים המפורטים להלן. תמיכת המשרד תינתן עבור הפעילות התורנית שמתקיימת על ידי הארגונים ולא עבור הפעילות השוטפת הממומנת על ידי משרדי ממשלה אחרים:
1. (א) הארגון הוכר או נמצא בתהליך הכרה בידי משרד החינוך והתרבות; או
(ב) (1) פועל במסגרת החינוך הבלתי פורמלי;
(2) מקיים פעילות ארצית סדירה וקבועה לחבריו לפחות אחת לשבוע במועדונים או בסניפים.
2. מקיים פעילות ל-2,500 חניכים לפחות מגילאי 6-18, מתוכם לפחות 1,500 חניכים מגילאי 10-18.
3. פעילות הארגון אינה חלק ממערכת שיעורים פורמלית או קבועה במוסד חינוכי המחייבת את השתתפות התלמידים בה והמדווחת לרשות ממלכתית או עירונית כל שהיא, בין שהיא מתוקצבת ובין אם לאו.
4. הארגון פועל, דרך קבע, בלא פחות מ-50 סניפים קבועים אשר ייפרשו ב-20 מקומות ישוב לפחות.
5. הארגון מקיים פעילות קבועה, פעם בשבוע לפחות, במשך זמן שלא יפחת מ-45 דקות, במסגרת מאורגנת ובמבנה קבע (לרבות קרוון).
6. כהוראה לשנה תוכל הפעילות להתקיים בבתים פרטיים בהיקף שלא יעלה על 15% מסך כל הפעילות של הארגון.
7. א. התמיכה בארגונים תחושב לפי מספר הסניפים שהארגון מפעיל, ומספר החניכים הרשומים המשתתפים בפעילות.
ב. אופן חישוב עקרונות ההקצבה:
(1) 50% מכלל התקציב יחולק באופן שווה בין כל הארגונים;
(2) 60% מכלל התקציב יחולק לפי מספר החניכים;
(3) 35% מכלל התקציב יחולק לפי מספר הסניפים.
8. סניף יחשב כל כתובת קבועה שבה פועל הארגון ושמספר החניכים המשתתפים בו לא יפחת מ-30 בערים ו-15 בעיירות פיתוח, שכונות מצוקה וישובים כפריים.
9. התמיכה לחניך תינתן לחניכים מגיל 6 עד 18.
10. הארגון יגיש למשרד הדתות שמות החניכים, רשימות הסניפים ושמות מדריכים.
ה1. מסגרות לימוד והעשרה למבוגרים (כולל היובל)
1. הגופים הנתמכים:
מוסדות ציבור שהם ארגונים המפעילים מסגרות לימודים והעשרה לגילאי חמישים ומעלה, ברחבי הארץ, בעיירות פיתוח ובאזורי עדיפות לאומית (להלן - כולל או כולל היובל).
2. תקנה תקציבית: 18.04
3. מטרת התמיכה:
סיוע להקים ולהפעיל מסגרות לימוד ברחבי הארץ לבני חמישים ומעלה.
4. הפעילות והנושאים הנתמכים:
(א) תמיכה כללית בארגון.
(ב) תמיכה בהוצאות הפעלתם של כוללי היובל (שכר מרצים, חשמל, מים, שכר דירה, ציוד מינימלי וכדומה).
(ג) תמיכה בפעילות המשתתפים בכוללי היובל כגון מלגות לימודים, מסיבות ראש חודש, סמינריונים, עליה לרגל וסיורים לאתרים בזיקה למורשת ישראל.
5. אוכלוסיית היעד לפעילות הנתמכת:
הפעילות מיועדת לבני חמישים ומעלה אשר לא למדו בעבר או הפסיקו את לימודיהם התורניים במסגרת מוסדות ומעוניינים בהעשרת עולמם הרוחני בשעות הפנאי.
6. תנאי סף והגדרות:
(א) ארגון יוכר לקבלת תמיכה אם מתקיימים בו המבחנים המפורטים להלן:
(1) הארגון מפעיל, דרך קבע, לא פחות מ-20 כוללים ב-20 מקומות ישוב, מתוכם 5 כוללים לפחות בכל אחד ממחוזות המדינה, צפון, מרכז ודרום.
(2) 10 כוללים לפחות פועלים ב-10 ישובים שהם עיירות פיתוח או אזורי עדיפות לאומית.
(3) (בוטלה)
(4) כתלמיד כולל ייחשב מי שגילו 50 שנה ומעלה והמשרד לא שילם תמיכה לגביו ב-10 השנים שקדמו לתחילת לימודיו בכולל;
(5) הארגון מפקח על תכניות הלימודים של הכוללים המצויים באחריותו, לרבות ימי עיון, סמינריונים ואירועים מיוחדים;
(6) הארגון מפקח על נוכחות התלמידים המדווחים.
(ב) בסעיף זה, "כולל" - מוסד תורני -
(1) שבו לומדים, דרך קבע, לא פחות מ-20 תלמידים, ובעיירות פיתוח או באזורי עדיפות לאומית לא פחות מ-10 תלמידים;
(2) הלימודים בו מתקיימים במשך, לפחות, 4 ימים בשבוע 4 שעות ביום במשך כל השנה, למעט מועדי ישראל ופגרה כמקובל בישיבות.
(ג) בקשה לתמיכה, תלווה בדין וחשבון מפורט על תכנית הלימודים של כל כולל, פירוט שעות הלימוד בו, ימי העיון, סמינריונים ואירועים מרכזיים שהוא מקיים, כמו כן ייכללו פרטיהם האישיים של התלמידים הלומדים בכוללים (כולל מען מגורים ומספר זהות).
7. מדדים לקביעת גובה ההקצבה:
בקביעת גובה ההקצבה לארגון יבואו בחשבון:
(1) (בוטלה)
(2) מספר ימי העיון והסמינריונים שהארגון מפעיל;
(3) מספר האירועים המיוחדים והמרכזיים (מסיבות ראש חודש וכיו"ב);
(4) מספר כוללי היובל בעיירות פיתוח ובאזורי עדיפות לאומית;
(5) הוצאות ומינהלה.
8. חישוב ההקצבה:
ההקצבה לארגון תהיה בשיעורים האלה:
(1) 20% - לפי מספר הכוללים;
(2) תקורה - 20% לפי ההוצאות בפועל;
(3) 60% - פעילות סמינרים, ימי עיון, סיורים ואירועים.
9. תחולה: הוראות סעיף קטן זה יחולו עד יום כ"ב בטבת התש"ס (31 בדצמבר 1999).
ו. מרכז להנחלת היהדות וערכיה, שמתקיימים בו כל התנאים האלה:
(1) הארגון מקים מסגרת חינוכית בלתי פורמלית בנושאי יהדות;
(2) בסמינריונים משתתפים תלמידים בגילאי חטיבת ביניים ומעלה, מכל גוני האוכלוסיה;
(3) סמינריון יימשך 10 שעות לפחות, ברציפות או בשיעורים שבועיים או יומיים;
(4) מספר התלמידים המזערי בסמינריון הוא 30;
(5) בכל קבוצה בסמינריון ניתנות 10 שעות לפחות בנושאים תורניים;
(6) התמיכה תינתן לפי מכפלת השעות המדווחות והמאושרות בכל קבוצה בסמינריון בסכום שיקבע מזמן לזמן; בנוסף לכך, תינתן תמיכה לצורך כיסוי עלות אוכל, שתיה ולינה אשר תחושב לפי מכפלת מספר המשתתפים בסמינריון בסכום שייקבע מזמן לזמן; ייקבעו תעריפים נפרדים לסמינריונים חד-יומיים, סמינריונים הנמשכים יותר מיום אחד, וסמינריונים בתנאי פנימיה.
ז. מוסד ציבורי המקיים פעילות הסברה או הדרכה או שיעורי תורה או פעילות אחרת הנתמכת בפועל לפי פרק זה, יוכל לקבל תמיכה, בנוסף לכל תמיכה לפי פרק זה, למימון עד 50% מעלות רכישתם של מחשבים ואמצעים חדשניים מיוחדים אחרים, שנועדו להמחשת נושאי ההסברה, ההדרכה, השיעורים או הפעילות, לפי הענין, ולמטרה זו בלבד.
ח. מוסד ציבורי המקיים פעילות לפי פרק זה באמצעים טכנולוגיים חדישים, כגון סרטים, לווינים שידורי רדיו וטלוויזיה הפועלים על פי דין, יוכל לקבל תמיכה, בנוסף לכל תמיכה לפי פרק זה, למימון עלויות הפקת הפעילות באותם אמצעים.
ט. מוסד ציבורי המקיים חידונים בנושאי מורשת אבות, מורשת ישראל, תנ"ך, הלכה, גמרא ומשנה, יהיה זכאי לתמיכה על פי פרק זה למימון עריכת החידונים, ובלבד שבכל חידון ישתתפו, בכל שלבי החידון, במצטבר, 100 משתתפים לפחות.
י. נושאים שונים בתחומי התרבות התורנית ובתחומי החינוך הדתי המשלים
המשרד יסייע למוסדות ציבור אשר יעסקו בנושאים שיפורטו להלן, כולם או מקצתם:
1. הפצת בטאונים שענינם נושאי יהדות, אמונה, הלכה ומורשת ישראל
התמיכה למוסדות ציבור בנושא זה תתוקצב כלהלן:
א. שבועונים: 10,000 עלונים לפחות, בתפוצה מינימלית ב-10 ישובים עירוניים; לכל 10,000 עלונים ב-10 ישובים עירונים נוספים תינתן הגדלה יחסית.
ב. עלון בשפות זרות: 3,000 עלונים לפחות בתפוצה מינימלית ב-5 ישובים עירונים; לכל 3,000 עלונים ב-5 ישובים עירונים נוספים תינתן הגדלה יחסית.
ג. ירחונים: 5,000 עותקים לפחות בתפוצה ב-10 ישובים עירונים; לכל 5,000 עותקים ב-10 ישובים עירונים נוספים תינתן הגדלה יחסית.
2. מכוני בר-מצוה
התמיכה למוסדות ציבור בנושא זה תתוקצב לפי מספר חניכים בני מצוה; 30 חניכים לפחות בשנה; בישובי פיתוח ועולים - 20 חניכים לפחות בשנה; הגדלה יחסית תינתן לכל 30 חניכים נוספים בני מצוה, ובישובי פיתוח לכל 20 חניכים נוספים; עדיפות תינתן לאוכלוסיה חילונית ושכונות מצוקה.
3. חוגים תורניים לקירוב לבבות
התמיכה למוסדות ציבור בנושא זה תוקצה לפי רמות הפעילות כמפורט להלן:
(1) רמה א', היקף פעילות של 500 אלף שקלים חדשים לפחות;
(2) רמה ב', היקף פעילות של 300 אלף שקלים חדשים לפחות;
(3) רמה ג', היקף פעילות של 100 אלף שקלים חדשים לפחות.
4. הכשרת מנהיגות תורנית לישובי פיתוח ולגולה
התמיכה למוסדות ציבור בנושא זה תהיה רק לפעילות בארץ לפי רמות פעילות אלה:
(1) רמה א', לא פחות מ-75 מנהיגים לשנה;
(2) רמה ב', לא פחות מ-50 מנהיגים לשנה;
(3) רמה ג', לא פחות מ-20 מנהיגים לשנה.
5. הכנת נוער דתי לקראת גיוס לצה"ל
התמיכה למוסדות ציבור בנושא זה תוקצה לפי מספר בני נוער המשתתפים בהכנה: 50 בני נוער לפחות בשנה, ובישובי פיתוח 20 בני נוער לפחות בשנה.
6. פעילות לחיזוק תורני לבני חוץ לארץ הלומדים בארץ, לסטודנטים ולפרוייקט פר"ח תורני
התמיכה למוסדות ציבור בנושא זה תוקצה לפי מספר כיתות של 15 חניכים לפחות בכיתה.
7. השתלמויות תורניות
התמיכה למוסדות ציבור בנושא זה תוקצה לפי רמת פעילות כמפורט להלן:
(1) רמה א', היקף פעילות של למעלה מ-400 אלף שקלים חדשים בשנה;
(2) רמה ב', היקף פעילות שמ-200 עד 400 אלף שקלים חדשים בשנה;
(3) רמה ג', היקף פעילות שמ-100 עד 200 אלף שקלים חדשים בשנה.
8. פעילות תרבות תורנית במרכזים קהילתיים דתיים
התמיכה למוסדות ציבור בנושא זה תוקצה לפי רמות פעילות אלה:
(1) רמה א', היקף פעילות שמ-50 עד 100 אלף שקלים חדשים בשנה;
(2) רמה ב', היקף פעילות שמ-100 עד 200 אלף שקלים חדשים בשנה;
(3) רמה ג', היקף פעילות של למעלה מ-200 אלף שקלים חדשים בשנה.
9. שימור מורשת העדות בתחומי החזנות והפייטנות, היצירות התורניות וכדו'
התמיכה למוסדות ציבור בנושא זה תהיה לפי רמת פעילות כמפורט להלן:
(1) רמה א', היקף פעילות של למעלה מ-400 אלף שקלים חדשים בשנה;
(2) רמה ב', היקף פעילות שמ-150 עד 400 אלף שקלים חדשים בשנה;
(3) רמה ג', היקף פעילות שמ-100 עד 150 אלף שקלים חדשים בשנה.
10. פעילות לעידוד האומנות היהודית דתית מקורית
התמיכה למוסדות ציבור בנושא זה תוקצה לפי מספר כיתות/קבוצות ובסכום אחיד לכל קבוצה.
11. פעילות לחיזוק נושא התקשורת התורנית כמו הכנת אנשי תקשורת בעלי ידע תורני להפצה של נושאים יהודיים באמצעי תקשורת מודרנים שונים
התמיכה למוסדות ציבור בנושא זה תוקצה לפי רמות פעילות כמפורט להלן:
(1) רמה א', לפעילות בהיקף של למעלה מ-200 אלף שקלים חדשים בשנה;
(2) רמה ב', לפעילות בהיקף שמ-100 עד 200 אלף שקלים חדשים בשנה.
12. פעולות צדקה וחסד כגון מפעלי הזנה והלבשה למשפחות נזקקות, מפעלי "קמחא דפסחא" וכדו'
התמיכה למוסדות ציבור בנושא זה תוקצה לפי רמות פעילות כמפורט להלן:
(1) רמה א', פעילות של למעלה מ-600 אלף שקלים חדשים בשנה;
(2) רמה ב', היקף פעילות שמ-300 עד 600 אלף שקלים חדשים בשנה;
(3) רמה ג', היקף פעילות שמ-100 עד 300 אלף שקלים חדשים בשנה;
(4) רמה ד', היקף פעילות שמ-20 עד 100 אלף שקלים חדשים בשנה.
עדיפות תינתן לגופים שתחום פעילותם יחודי ובמשך כל השנה. כן תינתן עדיפות לאלה שתחום פעילותם העיקרי בקרב עולים חדשים ובישובי מצוקה.
יא. מספר השיעורים והפעילויות הנתמכות לפי פרק זה והנערכות בשבתות ובמועדי ישראל לא יעלה על 25% מכלל השיעורים והפעילויות הנתמכות של אותו מוסד ציבורי.
פרק ח'1: חינוך דתי משלים (תיקון: תשנ"ה)
תקנה תקציבית: 20/03-15-18.
א. הכללים לקביעת גובה התמיכה:
1. לכל נושא מהנושאים הבאים שפורטו בפסקאות (1) עד (16) של סעיף ב' להלן, יוקצה סכום כללי, שייקבע בהתחשב בתקציב הכללי שבתקנה "חינוך דתי משלים" בתקציב ובסדר עדיפות שתקבע ועדת התמיכות.
2. ההקצבה לכל מוסד ציבור תיקבע על-ידי חלוקת סך כל התקציב שיוקצה לכל נושא כאמור בסעיף 1 במספר הסניפים/ השיעורים/ סמינרים/המשתתפים, לפי הנתון, של כלל מוסדות הציבור שבקשתם אושרה לאותו נושא על פי היקף פעולתו היחסי.
3. תוספת של 50% תינתן לפעולות בנושאים המפורטים להלן, שייעשו בשיתוף עם המשרד ובתיאום מראש איתו.
בפעולות כאמור ייכללו: כנסים, ימי זכרון, תערוכות, מופעי חזנות, תרבות ואומנות, הפקת סרטים בנושאים יהודיים, השתלמויות, ימי עיון, עצרות, הילולות, חידונים ומסיבות בר-מצוה, לציבור הרחב בהיקף ארצי (המשתתפים בהם באים מ-10 ישובים שונים לפחות), המשרד יפרסם הודעה לציבור מראש, ויציין באילו תחומי פעילות תינתן בשנת התקציב הקרובה התוספת האמורה.
4. כל מקום שצויינה בו תמיכה לפי מספר משתתפים, לפי רמת פעילות, לפי מספר שיעורים או לפי מספר קבוצות וכיו"ב תינתן הגדלה יחסית בהתאם להיקף המבוקש.
ב. המבחנים לחלוקת כספים לצורך תמיכה בנושאי חינוך דתי משלים:
(1) שיעורי תורה/חוגים לקריאת תהילים/חוגים תורניים לנשים:
התמיכה תינתן למוסדות ציבור המקיימים באופן קבוע וסדיר, לפחות פעם בשבוע שיעורי תורה, חוגים לקריאת תהילים וחוגים תורניים לנשים.
לצורך זה, יראו בשיעור או חוג, נוכחות, דרך קבע, של לפחות 12 משתתפים ובישובים קטנים - 8 משתתפים ומשך שיעור/חוג 45 דקות לפחות; ישוב קטן יראו ישוב שבו גרים, דרך קבע, לא יותר מ-200 משפחות.
(2) חוגים תורניים לשיקום אסירים:
התמיכה תינתן למוסדות ציבור המקיימים באופן קבוע וסדיר, לפחות פעם בשבועיים, חוגים, הרצאות, שיעורים ופעילות הווי דתי לאסירים בבתי סוהר או בבתי-מעצר או לאסירים משוחררים.
כשיעור/חוג/הרצאה יראו השתתפות של 5 אסירים/עצירים לפחות, ומשך שיעור/חוג של לפחות 45 דקות.
(3) השתלמויות וימי עיון:
התמיכה תינתן למוסדות ציבור המארגנים השתלמויות וימי עיון של לא פחות מיום אחד; לצורך זה יראו לפחות 8 הרצאות בהיקף של 45 דקות כל אחת ו-50 משתתפים ומעלה, כיום עיון.
(4) כנסים/עצרות/כינוסים/חגיגות:
התמיכה תינתן למוסדות ציבור המארגנים כנסים, עצרות, כינוסים וחגיגות בנושאים תורניים ל-50 משתתפים ומעלה ובמשך 4 שעות לפחות.
(5) הילולות:
התמיכה תינתן למוסדות ציבור המארגנים הילולה לגדולי תורה בהיקף של 100 משתתפים ומעלה.
(6) הכנה לבר-מצווה/מסיבת בר-מצווה:
א. התמיכה תינתן למוסדות ציבור המכינים קבוצות של נוער לבר-מצווה. לקבוצה תיחשב השתתפות של לפחות 15 נערים שהוכנו לבר-מצווה במשך 3 חודשים לפחות שבהם התקיימו פגישות שבועיות - קבועות. להכנה ייחשב עיסוק של הנערים בפגישות האמורות בתוכנית הכנה לבר מצווה הכוללת טעמי מצוות, דינים, פירושי התפילה, טעמי מקרא והבנת מושגים ביהדות.
ב. טקס/מסיבת בר-מצווה:
התמיכה תינתן למוסדות ציבור שארגנו טקס בר מצווה לקבוצה המונה לפחות 15 בני מצווה; במקרה שבני המצווה הם ילדי עולים שעלו ארצה ב-3 שנים האחרונות מאתיופיה, מארצות חבר העמים וארצות מצוקה או ילדי משפחות מצוקה המוכרים ככאלה בידי לשכות הרווחה במקום מגוריהם, שמוענקים להם במסגרת האירוע ערכת סידור, טלית ותפילין - תוכפל התמיכה.
(7) חידונים:
התמיכה תינתן למוסדות ציבור העורכים חידונים ביהדות, בהם משתתפים נציגים משלושה גופים שונים לפחות, כמו בתי כנסת, ישיבות, מוסדות ובתי ספר; כל חידון היה בנושאים תורניים הדורשים הכנה של חצי שנה בפגישות שבועיות.
(8) טיפוח המוסיקה והפייטנות היהודית:
התמיכה תינתן למוסדות -
(א) המקיימים קונצרטים בחזנות יהודית, שבתות וערבי בקשות וכינוסים בנושאי פייטנות וחזנות; התמיכה תינתן בהתחשב במספר המשתתפים ובעלות הביצוע.
למוסדות ציבור המקיימים חוגים שבועיים קבועים או מקהלות, תינתן תוספת של 25% מהתמיכה.
(ב) החוקרים ומפתחים את נושא הפייטנות והחזנות.
(9) סיורים לקברי צדיקים:
התמיכה תינתן למוסדות ציבור המארגנים קבוצות סיור של 50 משתתפים לפחות, הנוסעים לאמירת תפילות על קברי צדיקים המוכרים ככאלה על ידי המרכז הארצי למקומות קדושים שבמשרד.
(10) מפעלי קיץ תורניים (קייטנות תורניות):
תינתן תמיכה למוסדות ציבור המארגנים קייטנות תורניות; קייטנה תורנית תיחשב קייטנה שמשתתפים בה לפחות 50 קייטנים לפחות והמתקיימת 14 ימים לפחות ואשר בסדר יומה משולבים, מדי יום, 4 שיעורים/ פעולות/הרצאות תורניות.
למוסדות ציבור המארגנים קייטנות תורניות לאמהות ברוכות ילדים, בתנאי פנימיה, תינתן תוספת של 50%.
(11) עידוד מחקרים תורניים:
התמיכה תינתן למוסדות ציבור המקיימים מחקרים תורניים ואשר לא נסתייעו לקיום מחקרים אלה במשרדי ממשלה.
למחקר תורני יחשב מחקר המתמשך שנה שבסיומו ייכתב חיבור שיש בו משום חידוש בתחומו לציבור הרחב.
מוסדות ציבור המבקשים לקבל תמיכה למחקר בנושא זה שטרם בוצע, יגישו הצעה מפורטת למחקר; למוסדות ציבור שכבר ביצעו מחקר תינתן התמיכה על סמך הגשת דו"ח מסכם בצירוף החיבור ופירוט העלויות.
(12) הידור כתבי יד תורניים:
התמיכה תינתן למוסדות ציבור שאינם מכוני מחקר, המהדרים ומוציאים לאור כתבי יד תורניים.
(13) צדקה וחסד:
התמיכה תינתן למוסדות ציבור המקיימים פעולות צדקה וחסד כגון מפעלי הזנה והלבשה למשפחות נזקקות, מפעלי קמחא דפסחא, קיום סדרי פסח לנצרכים, מתן סיוע לנכים, לחולים, ליתומים, לילדים חריגים, סיוע להכנסת כלה, למשפחות חד-הוריות, לקשישים, למשפחות ברוכות ילדים, לאברכים לומדי תורה וכיוצא באלה.
שיעור התמיכה ינתן לרמות לפי היקף הפעילות בשקלים חדשים כמפורט להלן:
(א) רמה א' - היקף של 400-600 אלף בשנה;
(ב) רמה ב' - היקף של 200-400 אלף בשנה;
(ג) רמה ג' - היקף של 100-200 אלף בשנה;
(ד) רמה ד' - היקף של 10-100 I אלף בשנה.
(14) פעילות תרבות-תורנית במרכזים קהילתיים דתיים:
התמיכה תינתן למוסדות ציבור המקיימים מסגרת חברתית תרבותית הפועלת בקביעות, פעמים בשבוע לפחות, כשפעם אחת לפחות בימי חול, ובמסגרתה פעילויות תורניות (הרצאות, שיחות, משחקי חברה, חידונים, סיורים וכו').
שיעור התמיכה ינתן לפי רמות היקף פעילות כמפורט להלן:
(א) רמה א' - היקף פעילות של למעלה מ-200 אלף שקלים חדשים.
(ב) רמה ב' - היקף פעילות של 100-200 אלף שקלים חדשים.
(ג) רמה ג' - היקף פעילות של 50-100 אלף שקלים חדשים.
(ד) רמה ד' - היקף פעילות של 20-50 אלף שקלים חדשים.
(15) שימור מורשת העדות:
התמיכה תינתן למוסדות ציבור הפועלים לשימור וטיפוח מורשת העדות, על ידי קיום אירועים מיוחדים כגון: מימונה וסהרנה, או על ידי פרסום חומר כתוב בנושא, או פרסום והפקה של חומר מוסיקלי בהתאם.
שיעור התמיכה יהיה לפי הרמות הקבועות בפסקה (14).
(16) פעילות לחיזוק תורני לבני חו"ל הלומדים בארץ, לסטודנטים ולפרוייקט פר"ח תורני:
התמיכה תינתן למוסדות ציבור המחזיקים קבוצות נוער יהודי מחו"ל במשך רוב השנה; לענין זה יראו כל 15 נערים/נערות כקבוצה.
כמו כן תינתן תמיכה למוסדות ציבור המסייעים במסגרת פר"ח תורני, לתלמידים חלשים להיקלט במוסדות תורה. ינתן סיוע שנתי לגבי כל חניך המקבל סיוע רצוף וקבוע פעם בשבוע לפחות במשך כל שנת הלימודים.
פרק ט': יצוג משפטי בבתי דין רבניים (תיקון: תשנ"ה)
1. מבוא
מוסד ציבורי המקיים מערך של סיוע בייצוג משפטי בהליכים בבתי דין רבניים על ידי טוענים רבניים ועורכי דין, יהיה זכאי לתמיכה לפי פרק זה.
2. התקנה התקציבית - תיקבע.
3. מבחנים והיקף התמיכה
התמיכה תינתן לפי סוגי פעולות הסיוע והייצוג המשפטי שנקבעו בחוק הסיוע המשפטי, התשל"ב-1972, בשינויים המחוייבים, ובלבד שמקבלי הסיוע המשפטי יהיו הזכאים לכך לפי חוק הסיוע המשפטי, בשינויים המחוייבים.
פרק י': גניזה כללית (תיקון: תשנ"ה)
1. מבוא
מוסד ציבורי העוסק בפעולות גניזה כללית של ספרי תורה, מסורת וספרי קודש אחרים, החייבים בגניזה כללית על פי ההלכה, יהיה זכאי לתמיכה על פי פרק זה.
2. התקנה התקציבית - תיקבע.
3. מבחנים והיקף התמיכה
התמיכה תינתן בהיקף של עד 70% מעלותה המוכחת של הגניזה.
פרק י"א: שיפור שירותי דת ושירותים שבאחריות המשרד (תיקון: תשנ"ה)
1. מבוא
מוסד ציבורי המקיים פעילות שמטרתה שיפור שירותי דת או שירותים אחרים שבאחריות המשרד לעניני דתות, יהיה זכאי לתמיכה לפי פרק זה.
2. הפעילות הנתמכת צריך שתתרום תרומה ממשית לשיפור השירותים האמורים, כגון שירותי קבורה, שירותי משפחה, שירותי נישואין וגירושין.
3. התקנה התקציבית - תיקבע.
4. מבחנים והיקף התמיכה
מוסד ציבורי יהיה זכאי לתמיכה לפי פרק זה אם הוא מקיים פעילות אחת או יותר מהפעילויות המפורטות להלן:
א. שיפור יעילותם וזמינותם של שירותי דת, קיצור משך ההמתנה לקבלתם והפחתת עלותם;
ב. מתן שירותי דת או שירותים אחרים שבאחריות המשרד ואשר אינם ניתנים על ידו, או לאוכלוסיות אשר אינן מקבלות שירותים ממנו.
ג. מתן שירותי דת או שירותים אחרים שבאחריות המשרד, שהם בעלי אופי או מסוגים שאינם ניתנים בידי המשרד או באחריותו.
5. התמיכה תינתן למימון הפעילות בשיעור של עד 80% מעלותה.
פרק י"ב: תמיכה במוסדות דת יהודיים נוספים
(תיקון: תשנ"ד, תשנ"ה)
1. בפרק זה -
"מוסד ציבור" - גוף שאינו מוסד ממוסדות המדינה, העוסק בביצוע פעולות מן הסוגים המפורטים במבחנים אלה;
"גוף" - תאגיד הפועל שלא למטרה של עשיית רווחים, להוציא תאגיד ציבורי שהוקם על-פי חוק.
2. העקרונות והכללים לתמיכה במוסדות ציבור על פי פרקים א' עד י"א יחולו על מוסדות ציבור נוספים, אשר יגישו בקשותיהם במסגרת פרק זה, בשינויים הנובעים מאפיים ומדרכם הרעיונית של מוסדות אלה.
3. מוסד ציבור שיבקש תמיכה לפי פרק זה, לא יהיה רשאי להגיש בקשה לתמיכה לפי הפרקים האחרים של מבחנים אלה.
פרק י"ג: מוסדות ציבור של עדות דתיות (תיקון: תשנ"ג, תשנ"ד, תשנ"ה)
סימן א': כללי (תיקון: תשנ"ה)
1. בפרק זה, "מוסדות ציבור" - מוסד דת של עדה דתית, כגון מקום קיום פולחן, בית קברות, בית לוויות וכיוצא באלה.
2. ועדת התמיכות תחליט על מתן תמיכות למוסדות ציבור מתוך מגמה לנהוג באופן שוויוני, מתוך התחשבות בנסיבות המיוחדות של כל מקרה, ועל יסוד שיקולים ענייניים.
3. לא תינתן תמיכה למוסד ציבור אלא אם כן הוא תאגיד או באמצעות גוף כגון מועצה מקומית, ועד מקומי או עמותה.
4. לא תינתן תמיכה למוסד ציבור אלא אם כן תכנית ההקמה, ההרחבה או השיפוץ שלו (להלן - התכנית) אושרה מראש ובכתב בידי הגורמים המוסמכים, ואם קיים צורך בכך ניתן רשיון בניה כדין.
5. התמיכה תוענק לגוף העיקרי העוסק בביצוע התכנית.
6. ההחלטה בדבר מתן תמיכה, לרבות גובה התמיכה, תושפע משיקולים אלה:
(1) מספר התושבים שמוסד הדת נועד לשרת;
(2) קיום מוסדות דת נוספים מאותו סוג באותו ישוב;
(3) צרכים מיוחדים של האוכלוסיה באותו ישוב;
(4) היקף התכנית מבחינת שטח הבניה, ההשקעה הכספית וכד';
(5) בבקשה לשיפוץ - מצב המבנה הקיים והצורך בשיפוץ;
(6) מקורות מימון נוספים, מקרב תושבי המקום ומגורמים נוספים;
(7) תמיכה שניתנה בעבר לאותו מוסד דת או למוסדות דת אחרים מאותו סוג באותו מקום ישוב.
7. ניתן להתנות מתן התמיכה בתנאים, וביניהם השגת תמיכה לתכנית ממקורות נוספים.
סימן ב': מוסדות ציבור לבני העדה הדרוזית (תיקון: תשנ"ה)
1. סעיף תקציבי: 22-02-32-12.
2. המבחנים שבסעיפים 1 עד 7 של סימן א' יחולו גם על סימן זה.
_________________________________
1 י"פ תשנ"ב, 3736; תשנ"ג, 593, 2467, 2530; תשנ"ד, 1055, 2755, 4194; תשנ"ה, 499, 2099, 2207, 4155; תשנ"ז, 948, 3598, 4020, 4021, 5416, 5508; תשנ"ח, 4537, 4712, 5159; תש"ס, 1001, 3265, 4329, 4507; תשס"א, 2065, 2066, 3056.
2 סעיף 2 לתיקון מס' 25 למבחנים לחלוקת כספי תמיכות של המשרד לעניני דתות למוסדות ציבור (י"פ תשס"א, 3056) קובע כי תיקון פרק ג(1) פסקת משנה (יא) יחולו מיום ו' בטבת התשס"א (1 בינואר 2001) עד יום ט"ו בכסלו התשס"ב (30 בנובמבר 2001).
שירותים משפטיים





חיפוש עורך דין לפי עיר :
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות












כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ