חוק רואי חשבון, תשט"ו-1955

חוק רואי חשבון, תשט"ו-1955 1
1. הגדרות (תיקון: תשמ"ח)
בחוק זה -
"ראיית-חשבון" פירושו - בדיקתם, בקורתם או אישורם של כל מאזן, חשבון ריווח והפסד, חשבון הכנסות והוצאות, חשבון תקבולים ותשלומים וכל חשבון כיוצא בהם, ומילוי כל תפקיד אחר שנתייחד או שיתייחד בחיקוק לרואה-חשבון, להוציא ניהול חשבונות;
"רואה-חשבון" - מי שבידו רשיון בר תוקף שניתן לפי חוק זה.
2. מועצת רואי חשבון (תיקון: תשל"ח, תשמ"ח, תשנ"ד)
(א) תוקם מועצת רואי-חשבון (להלן - המועצה), ואלה חבריה:
(1) יושב ראש שמינה שר המשפטים;
(2) נציג שר האוצר;
(3) (בוטלה);
(4) רשם החברות;
(5) רשם האגודות השיתופיות;
(6) המפקח על הבנקים או עובד בנק ישראל שמינה המפקח;
(7) יושב ראש רשות ניירות ערך או חבר או עובד של רשות זו שמינה יושב ראש הרשות;
(8) ששה רואי חשבון שמינה שר המשפטים לאחר התייעצות בלשכת רואי חשבון בישראל; הם יתמנו לשלוש שנים;
(9) חבר בכיר של הסגל האקדמאי בתחום החשבונאות במוסד להשכלה גבוהה, ששר המשפטים מינה אותו על פי המלצת המועצה להשכלה גבוהה;
(10) בעל השכלה משפטית גבוהה, כמשמעותו בסעיף 25 לחוק לשכת עורכי הדין התשכ"א-1961, שמינה שר המשפטים לאחר התייעצות בלשכת רואי חשבון בישראל.
(ב) המועצה תקבע בעצמה סדר דיוניה, במידה שלא נקבעו בחוק זה ובתקנות.
3. סדרי הדיונים במועצה
(א) רוב חברי המועצה כשבתוכם היושב-ראש, הם מנין חוקי בישיבות.
(ב) המועצה תקבע בעצמה סדרי דיוניה, במידה שלא נקבעו בחוק זה ובתקנות.
4. רשיון רואה חשבון (תיקון: תשס"ב)
(א) המועצה תתן רשיון רואה-חשבון לאדם שנתמלאו בו כל התנאים האלה:
(1) הוא בגיר;
(2) עמד בבחינות הנערכות מטעם המועצה, או בבחינות שלא נפטר מהן - אם פטרתו המועצה ממקצתן - או שהוכיח למועצה את הכשרתו בראיית-חשבון;
(3) התמחה בראיית-חשבון שנתיים לפחות, בין בישראל ובין מחוצה לה.
(ב) מצאה המועצה שאין המבקש ראוי מבחינת אופיו לשמש רואה-חשבון, רשאית היא לסרב למתן הרשיון אף אם נתמלאו בו כל התנאים האמורים.
(ג) האגרות שישולמו בעד הרשיון, וכן תכניות הבחינות, סדריהן ושאר פרטיהן והאגרות שישולמו בעדן, ייקבעו בתקנות.
5. אגרה שנתית (תיקון: תשמ"ח, תשנ"ד)
(א) בעל רשיון ישלם, לא יאוחר מ-31 בינואר של כל שנה, אגרה שנתית ששיעורה נקבע בתקנות; לא שולמה האגרה כאמור, יווספו לה תוספות אלה:
(1) שולמה האגרה בתקופה שבין 1 בפברואר ובין 31 במרס - 10%;
(2) שולמה האגרה בתקופה שבין 1 באפריל ובין 30 בספטמבר - 50%;
(3) שולמה האגרה אחרי 30 בספטמבר - 100%;
(4) שולמה האגרה אחרי אותה שנה פלונית תישא, בנוסף לתשלום כפל האגרה כאמור בפסקה (3), גם הפרשי הצמדה על סכום האגרה שנקבע, לפי מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מן המדד שפורסם בחודש דצמבר שקדם למועד תשלום האגרה של אותה השנה עד המדד שפורסם לאחרונה לפני תשלומה בפועל.
(א1) לא שילם בעל רשיון את האגרה בעד שנה פלונית עד תום חודש מרס של השנה שלאחריה, לא יהיה רשאי לשמש רואה חשבון כל עוד לא שילם את האגרה בעד אותה השנה, כאמור בסעיף קטן (א)(4).
(ב) בעל רשיון רשאי לשמש רואה-חשבון, בלי תשלום האגרה השנתית, עד סוף השנה שבה ניתן לו הרשיון.
(ג) שר המשפטים רשאי לקבוע בתקנות שיעורים שונים של אגרה שנתית לרואי חשבון שכירים ולרואי חשבון בגיל שבעים או יותר.
6. התעסקות בלתי מוסמכת
(א) לא יעסוק אדם בראיית-חשבון אלא אם יש בידו רשיון בעל תוקף לפי חוק זה.
(ב) לא יתחזה אדם רואה-חשבון העוסק בראיית-חשבון, ולא ישתמש בכל תואר או כינוי העשויים ליצור רושם שהוא רואה-חשבון העוסק בראיית-חשבון, ולא יחתום רואה-חשבון, אלא אם יש בידו רשיון בעל תוקף לפי חוק זה.
(ג) לא ישמש אדם רואה-חשבון ולא יעשה פעולה של ראיית-חשבון אם אותו שירות או אותה פעולה נתייחדו בחיקוק לרואה-חשבון, אלא אם יש בידו רשיון בעל תוקף לפי חוק זה.
(ד) אין סעיף זה בא לגרוע מהוראות חיקוק אחר.
6א. סייגים לעיסוק בחברה (תיקון: תשל"ח)
(א) רואה חשבון לא יעסוק במקצועו כחבר בחברת רואי חשבון אלא אם נתקיימו אלה:
(1) החברה רשומה בישראל לפי פקודת החברות ואין לה כל הגבלה על ערבות חבריה;
(2) מטרות החברה, לפי תזכירה, הן האגדם של רואי חשבון, פעולות לוואי לראיית חשבון, פעולות ניהול החברה ונכסיה ולהשקעת רווחיה ופעולות לוואי הדרושות לאלה, ונקבע בתזכיר ההתאגדות כי לא יהיו לחברה הסמכויות המפורטות בתוספת השניה לפקודת החברות;
(3) כל חברי החברה ומנהליה הם רואי חשבון.
(ב) לא יעסוק רואה חשבון במקצועו כחבר ביותר מחברה רואי חשבון אחת.
6ב. הגבלת שיתוף בהכנסות (תיקון: תשל"ח)
(א) חברת רואי חשבון לא תשתף בהכנסותיה, על אף האמור בתזכירה, בתקנותיה או במסמך אחר, מי שאינו רואה חשבון, אולם רשאית היא לשתף בהכנסותיה את בן הזוג, הצאצאים וההורים של חבר, בהווה או בעבר, שנפטר בעודו רואה חשבון או של רואה חשבון שהחברה רכשה את עסקו.
(ב) נפטר חבר או נשלל ממנו רשיונו ולא הועבר חלקו בחברה, ירכשוהו חברי החברה תוך תקופה, בדרך, במועד ובתנאי שייקבעו בתקנות.
6ג. איסור השתתפות בתקופת הפסקה (תיקון: תשל"ח)
(א) חבר בחברת רואי חשבון שתוקף רשיונו הופסק, לא יהיה זכאי לקבל בתקופת ההפסקה כל תשלום מהחברה חוץ מתשלומים בעד שירות שניתן לפני ההפסקה ולא כל חלק מרווחי החברה שהרוויחה במשך ההפסקה, והחברה לא תשלם לו, או לאחר על פי הוראותיו או בשל זכויות החברות שלו, דבר שאינו זכאי לקבל לפי סעיף קטן זה.
(ב) חבר בחברת רואי חשבון שתוקף רשיונו הופסק, לא יפעיל כל זכות או סמכות שיש לו כחבר בחברה, כמנהל או כפקיד החברה, במשך ההפסקה, והחברה לא תפעל על פי הוראה כאמור.
6ד. אחריות החברה בנזיקין (תיקון: תשל"ח)
לענין פקודת הנזיקין (נוסח חדש) רואים חברת רואי חשבון אחראית בנזיקין לכל מעשה או מחדל בענין שפעלו בו חבריה כרואי חשבון.
6ה. מסמכי החברה (תיקון: תשל"ח)
כל מסמך היוצא מטעם חברת רואי חשבון בפעולה של ראיית חשבון ייחתם ביד רואה חשבון.
6ו. שמירת אחריות ודינים (תיקון: תשל"ח)
(א) אין בקיומה של חברת רואי חשבון והיות רואה חשבון חבר בה כדי לגרוע -
(1) מאחריותו האישית של רואה החשבון כפי שהיתה קיימת לולא החברה או חברותו בה;
(2) מתחולת הוראות חוק זה על רואה חשבון.
(ב) רואה חשבון או שותפות של רואי חשבון הממשיכים לעסוק במקצוע במסגרת חברת רואי חשבון, לא יראו בכך הפסקת התעסקות במקצוע לענין כל דין.
6ז. הגבלות על תאגיד (תיקון: תשל"ח)
(א) לא ישמש רואה חשבון אלא יחיד, שותפות שכל השותפים בה הם רואי חשבון, או חברת רואי חשבון.
(ב) אין באמור בסעיף קטן (א) כדי לפגוע בהוראות פקודת האגודות השיתופיות בענין ביקורת חשבונות בידי ברית פיקוח.
7. עבירות
העובר על הוראה מהוראות סעיף 6, דינו - מאסר ששה חדשים או קנס אלף לירות או שני הענשים כאחד.
8. עובדי מדינה
אין חוק זה בא למנוע עובד המדינה מלעסוק בראיית-חשבון בתוקף תפקידו אף אם אין בידו רשיון לפי חוק זה, או למנוע רואה-חשבון שיש בידו רשיון לפי חוק זה למלא כל תפקיד המוטל עליו כעובד המדינה.
9. אין שכר בעד התעסקות בלתי מוסמכת
מי שאין בידו רשיון בעל תוקף לפי חוק זה, אינו רשאי לתבוע שכר בעד ראיית-חשבון.
10. עיסוק אחר (תיקון: תשס"ב-2)
(א) רואה חשבון לא יעסוק בעיסוק אחר בנסיבות שבהן עלול להיווצר ניגוד ענינים בין עיסוקו כרואה חשבון לבין העיסוק האחר או עלולה להיפגע איתלותו כרואה חשבון.
(ב) בלי לפגוע בכלליות האמור בסעיף קטן (א), יקבע שר המשפטים, בהתייעצות עם המועצה ולשכת רואי חשבון בישראל, ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, נסיבות שיראו אותן כנסיבות שבהן עלול להיווצר ניגוד ענינים או עלולה להיפגע אי-תלות רואה החשבון, כאמור בסעיף קטן (א).
(ג) רואה חשבון שעבר על הוראות סעיף זה ייאשם בהתנהגות שאינה הולמת את כבוד המקצוע.
11. התנהגות שאינה הולמת את המקצוע (תיקון: תשל"א)
(א) שר המשפטים רשאי, לאחר התייעצות במועצה ובלשכת רואי-חשבון בישראל, ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, לקבוע בתקנות -
(1) דרך פעולתו של רואה-חשבון, ובכלל זה דרך מתן חוות דעת, ותקנים לביקורת חשבונות ונוהלי ביקורת;
(2) דברים, בנוסף על האמור בסעיף 10, שיש בהם משום התנהגות שאינה הולמת את כבוד המקצוע.
(ב) הקווים המנחים שנקבעו לפי סעיף 13(1) ו-(2) לחוק מבקר המדינה, תשי"ח-1958 (נוסח משולב), רואים אותם גם כחובה שהוטלה בתקנות לפי סעיף קטן (א)(1) על רואה-חשבון העוסק בביקורת גוף מבוקר כמשמעותו בחוק האמור, והוא חייב, לענין אותו עיסוק, למלא אחריהם בנוסף לחובות שהוטלו עליו בתקנות האמורות.
(ג) רואה חשבון שפעל בניגוד לתקנות שנקבעו לפי סעיף קטן (א) או בניגוד לקווים המנחים כאמור בסעיף קטן (ב) יאשם בהתנהגות שאינה הולמת את כבוד המקצוע.
(ד) אין בתקנות שהותקנו לפי סעיף זה כדי למעט מחובותיו ומאחריותו של רואה חשבון לפי כל דין אחר.
12. חקירה בהתנהגות רואי-חשבון (תיקון: תשל"ח)
(א) המועצה תחקור, בעצמה או על-ידי מי שתמנה לכך מבין חבריה, כל מקרה שהובא לידיעתה ובו נאשם רואה-חשבון בהתנהגות שאינה הולמת את כבוד המקצוע, בין שנקבעה בחוק זה או בתקנות ובין אם לאו, או שנתחייב בדין על עבירה שיש בה קלון; ובלבד שתינתן הזדמנות לרואה החשבון הנאשם להשיב על האשמה ולהתגונן.
(ב) לאחר חקירה כאמור, רשאית המועצה, אם תראה לעשות כך למען הגנת הציבור או שמו הטוב של המקצוע, להחליט על אחד מאלה:
(1) התראה ברואה החשבון;
(2) נזיפה ברואה החשבון;
(3) הפסקת תוקף הרשיון לתקופה שתקבע;
(4) ביטול הרשיון.
(ג) חבר המועצה שנתמנה לפי סעיף קטן (א) יוכל, באישור המועצה, להשלים חקירה שהתחיל בה אף לאחר שתמה תקופת כהונתו כחבר המועצה.
13. פרסום
המועצה רשאית לפרסם, בצורה ובאופן שייראו לה, כל החלטה שהחליטה לפי סעיף 12, ובלבד שאם החליטה המועצה על התראה ברואה החשבון או שלא להטיל עליו כל סנקציה, לא יפורסם שמו של רואה החשבון.
14. ערעור (תיקון: תשס"ה)
(א) (בוטל)
(ב) החליטה המועצה שרואה-חשבון אשם בהתנהגות שאינה הולמת את כבוד המקצוע, בין אם הטילה עליו אחת הסנקציות האמורות בסעיף 12 ובין אם לאו, זכאי רואה החשבון לערער על החלטתה.
(ג) היועץ המשפטי לממשלה רשאי לערער על ההחלטה שהחליטה המועצה לאחר חקירה לפי סעיף 12.
(ד) ערעור לפי סעיף זה יהיה לפני בית-המשפט המחוזי ויוגש תוך שלושים יום מיום מתן ההחלטה.
(ה) לא תבוצע ולא תפורסם החלטת המועצה תוך הזמן שבו מותר להגיש ערעור; הוגש ערעור, לא תבוצע החלטה ולא תפורסם כל עוד הערעור תלוי ועומד.
15. ביטול
הסעיפים הקטנים (4), (4א) ו-(7) של סעיף 105 לפקודת החברות - בטלים.
16. הוראות מעבר
תעודה שניתנה לפי סעיף 105(4) לפקודת החברות ושהיתה בתקפה ערב יום תחילתו של חוק זה, תעמוד בתקפה כאילו ניתנה לפי חוק זה.
17. ביצוע ותקנות
שר המשפטים ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו.
_________________________________
1 ס"ח, תשט"ו, 26; תשל"א, 110; תשל"ח, 22, 199; תשמ"ח, 212; תשנ"ד, 24, 62; תשס"ב, 96; תשס"ה, 745.
2 סעיפים 13(1) ו-14 (1) לחוק חופש העיסוק (הקלה בהגבלות - גיל, תושבות ועיסוק אחר) (תיקוני חקיקה), התשס"ב-2002 (ס"ח תשס"ב, 98) קובעים:
"13. תקנות וכללים ראשונים
תקנות וכללים ראשונים, לפי הסעיפים המפורטים להלן, יובאו לאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, בתוך שישה חודשים מיום פרסומו של חוק זה:
(1) סעיף 10 לחוק רואי חשבון, התשט"ו-1955, כנוסחו בסעיף 2(2) לחוק זה;
14. תחילה
תחילתם של הסעיפים המפורטים להלן, בתום שישה חודשים מיום פרסומו של חוק זה:
(1) סעיף 10 לחוק רואי חשבון, התשט"ו-1955, כנוסחו בסעיף 2(2) לחוק זה;
(החוק פורסם ביום 15.1.2002).

חוק רואי חשבון, תשט"ו-1955

חיפוש עורך דין לפי עיר