חוק רואי חשבון, תשט"ו-1955

חוק רואי חשבון, תשט"ו-1955 1
1. הגדרות (תיקון: תשמ"ח)
בחוק זה -
"ראיית-חשבון" פירושו - בדיקתם, בקורתם או אישורם של כל מאזן, חשבון ריווח והפסד, חשבון הכנסות והוצאות, חשבון תקבולים ותשלומים וכל חשבון כיוצא בהם, ומילוי כל תפקיד אחר שנתייחד או שיתייחד בחיקוק לרואה-חשבון, להוציא ניהול חשבונות;
"רואה-חשבון" - מי שבידו רשיון בר תוקף שניתן לפי חוק זה.
2. מועצת רואי חשבון (תיקון: תשל"ח, תשמ"ח, תשנ"ד)
(א) תוקם מועצת רואי-חשבון (להלן - המועצה), ואלה חבריה:
(1) יושב ראש שמינה שר המשפטים;
(2) נציג שר האוצר;
(3) (בוטלה);
(4) רשם החברות;
(5) רשם האגודות השיתופיות;
(6) המפקח על הבנקים או עובד בנק ישראל שמינה המפקח;
(7) יושב ראש רשות ניירות ערך או חבר או עובד של רשות זו שמינה יושב ראש הרשות;
(8) ששה רואי חשבון שמינה שר המשפטים לאחר התייעצות בלשכת רואי חשבון בישראל; הם יתמנו לשלוש שנים;
(9) חבר בכיר של הסגל האקדמאי בתחום החשבונאות במוסד להשכלה גבוהה, ששר המשפטים מינה אותו על פי המלצת המועצה להשכלה גבוהה;
(10) בעל השכלה משפטית גבוהה, כמשמעותו בסעיף 25 לחוק לשכת עורכי הדין התשכ"א-1961, שמינה שר המשפטים לאחר התייעצות בלשכת רואי חשבון בישראל.
(ב) המועצה תקבע בעצמה סדר דיוניה, במידה שלא נקבעו בחוק זה ובתקנות.
3. סדרי הדיונים במועצה
(א) רוב חברי המועצה כשבתוכם היושב-ראש, הם מנין חוקי בישיבות. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: