חוק לתיקון סדרי הדין (חקירת עדים), תשי"ח-1957
חוק לתיקון סדרי הדין (חקירת עדים), תשי"ח-1957 1
1. הגדרות (תיקון: תשס"ד)
בחוק זה -
"בית משפט" - כמשמעותו בחוק בתי-המשפט, תשי"ז-1957;
"הנידן" - לרבות מהימנות העד;
"הורה" - לרבות בן זוגו של הורה, מי שידוע בציבור כבן זוגו של הורה או אפוטרופוס;
"קטין" - כהגדרתו בסעיף 3 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962.
2. חקירת עדים
בחקירת עד בבית-משפט, לא ירשה בית המשפט חקירה אשר, לדעת בית המשפט, אינה לענין הנידן ואינה הוגנת; ובפרט לא ירשה בית המשפט חקירה שיש בה משום עלבון, הפחדה, התעיה או ביוש שאינם לענין הנידן ואינם הוגנים.
2א. חקירת נפגע בעבירת מין (תיקון: תשמ"ח, תשס"ג)
בית המשפט לא ירשה חקירה בדבר עברו המיני של הנפגע בעבירה לפי סימן ה' של פרק י' לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (בחוק זה - חוק העונשין), אלא אם כן ראה, מטעמים שיירשמו, כי איסור החקירה עלול לגרום לנאשם עיוות דין.
2ב. עדות מתלונן שלא בפני הנאשם (תיקון: תשנ"ה, תשס"ג, תשס"ד, תשס"ז)
(א) במשפט פלילי בשל עבירת מין או בשל עבירת סחר בבני אדם רשאי בית משפט להורות, בין מיוזמתו ובין לבקשת בעל דין או המתלונן, ואם היה המתלונן קטין גם לבקשת הורהו, לפני מתן העדות או במהלכה, שמתלונן ימסור את עדותו שלא בנוכחות הנאשם אלא בנוכחות סניגורו, אם נוכח שמסירת העדות בנוכחות הנאשם עלולה לפגוע במתלונן או לפגום בעדות; עדות שלא בנוכחות נאשם תינתן מחוץ לאולם בית המשפט או בדרך אחרת שתמנע מן העד לראות את הנאשם.
(ב) בית המשפט לא יחליט כאמור בסעיף קטן (א), אלא לאחר שנתן הזדמנות לבעלי הדין להשמיע את טענותיהם ונעשו הסידורים הדרושים כדי לאפשר את אלה:
(1) לבית המשפט ולנאשם - לצפות בעד, בדרך שנקבעה בתקנות, בכל מהלך העדות, לשמוע אותו ולהציג לו שאלות;
(2) לנאשם - לשמור על קשר עם סניגורו, ולהציג שאלות לעד באמצעותו.
(ג) לא היה הנאשם מיוצג - לא יחליט בית המשפט כאמור בסעיף קטן (א), בטרם מינה לו סניגור לייצגו לצורך ההחלטה ולהמשך ההליך המשפטי.
(ד) בית המשפט רשאי להורות שהדיון כאמור בסעיף קטן (ב), יהיה שלא בנוכחות העד.
(ה) לענין סעיף זה -
"עבירת מין" - עבירה לפי סימן ה' לפרק י' לחוק העונשין, למעט עבירה לפי סעיפים 348(ג), 349 ו-352 לאותו חוק; התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
1. הגדרות (תיקון: תשס"ד)
בחוק זה -
"בית משפט" - כמשמעותו בחוק בתי-המשפט, תשי"ז-1957;
"הנידן" - לרבות מהימנות העד;
"הורה" - לרבות בן זוגו של הורה, מי שידוע בציבור כבן זוגו של הורה או אפוטרופוס;
"קטין" - כהגדרתו בסעיף 3 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962.
2. חקירת עדים
בחקירת עד בבית-משפט, לא ירשה בית המשפט חקירה אשר, לדעת בית המשפט, אינה לענין הנידן ואינה הוגנת; ובפרט לא ירשה בית המשפט חקירה שיש בה משום עלבון, הפחדה, התעיה או ביוש שאינם לענין הנידן ואינם הוגנים.
2א. חקירת נפגע בעבירת מין (תיקון: תשמ"ח, תשס"ג)
בית המשפט לא ירשה חקירה בדבר עברו המיני של הנפגע בעבירה לפי סימן ה' של פרק י' לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (בחוק זה - חוק העונשין), אלא אם כן ראה, מטעמים שיירשמו, כי איסור החקירה עלול לגרום לנאשם עיוות דין.
2ב. עדות מתלונן שלא בפני הנאשם (תיקון: תשנ"ה, תשס"ג, תשס"ד, תשס"ז)
(א) במשפט פלילי בשל עבירת מין או בשל עבירת סחר בבני אדם רשאי בית משפט להורות, בין מיוזמתו ובין לבקשת בעל דין או המתלונן, ואם היה המתלונן קטין גם לבקשת הורהו, לפני מתן העדות או במהלכה, שמתלונן ימסור את עדותו שלא בנוכחות הנאשם אלא בנוכחות סניגורו, אם נוכח שמסירת העדות בנוכחות הנאשם עלולה לפגוע במתלונן או לפגום בעדות; עדות שלא בנוכחות נאשם תינתן מחוץ לאולם בית המשפט או בדרך אחרת שתמנע מן העד לראות את הנאשם.
(ב) בית המשפט לא יחליט כאמור בסעיף קטן (א), אלא לאחר שנתן הזדמנות לבעלי הדין להשמיע את טענותיהם ונעשו הסידורים הדרושים כדי לאפשר את אלה:
(1) לבית המשפט ולנאשם - לצפות בעד, בדרך שנקבעה בתקנות, בכל מהלך העדות, לשמוע אותו ולהציג לו שאלות;
(2) לנאשם - לשמור על קשר עם סניגורו, ולהציג שאלות לעד באמצעותו.
(ג) לא היה הנאשם מיוצג - לא יחליט בית המשפט כאמור בסעיף קטן (א), בטרם מינה לו סניגור לייצגו לצורך ההחלטה ולהמשך ההליך המשפטי.
(ד) בית המשפט רשאי להורות שהדיון כאמור בסעיף קטן (ב), יהיה שלא בנוכחות העד.
(ה) לענין סעיף זה -
"עבירת מין" - עבירה לפי סימן ה' לפרק י' לחוק העונשין, למעט עבירה לפי סעיפים 348(ג), 349 ו-352 לאותו חוק; התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
חזרה לתוצאות חיפוש >>