חוק זכויות נפגעי עבירה, התשס"א-2001

חוק זכויות נפגעי עבירה, התשס"א-2001 1
פרק א': עקרונות כלליים
1. מטרה
חוק זה מטרתו לקבוע את זכויותיו של נפגע עבירה ולהגן על כבודו כאדם, בלי לפגוע
בזכויותיהם על פי דין של חשודים, נאשמים ונידונים.
2. הגדרות (תיקון: תשס"ה)
בחוק זה -
"בן זוג" - לענין מי שהעבירה גרמה למותו, לרבות הידוע בציבור כבן זוגו, ובלבד שערב מותו גר עמו וניהל עמו משק בית משותף במשך שנתיים לפחות;
"בן משפחה" - בן זוג, הורה או בן זוג של הורה, בן או בת, אח או אחות;
"הגוף החוקר" - משטרת ישראל או המחלקה לחקירת שוטרים במשרד המשפטים;
"חוק הנוער" - חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), התשל"א-1971;
"חוק העונשין" - חוק העונשין, התשל"ז-1977;
"חוק סדר הדין הפלילי" - חוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982;
"חשוד" - מי שחשוד בביצוע העבירה שפגעה בנפגע;
"נאשם" - מי שנאשם בעבירה שפגעה בנפגע;
"נידון" - מי שנגזר דינו בשל העבירה שפגעה בנפגע;
"נפגע עבירה" - מי שנפגע במישרין מעבירה, וכן בן משפחה של מי שהעבירה גרמה למותו, למעט החשוד, הנאשם או הנידון;
"עבירה" - עבירה, למעט עבירת תעבורה שמתקיימים בה כל אלה:
(1) היא מסוג עוון או פשע;
(2) היא נעברה בישראל, ואם נעברה מחוץ לישראל בית משפט בישראל דן בה; התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: