חוק העיסוק באופטומטריה, התשנ"א-1991

חוק העיסוק באופטומטריה, התשנ"א-1991 1
1. הגדרות
בחוק זה -
"אופטומטריה" - מדידה של כושר הראייה או של טווח הראייה של אדם, קביעה של מצב ההסתגלות או השבירה של קרני האור בעינו של אדם, התאמת עדשות לשיפור הראייה, מתן מרשם או הוראה בדבר שימוש במכשיר אופטי לראייה ומתן מרשם לעדשות מגע, התאמתן או קביעתן לעינו של אדם;
"אופטומטראי" - מי שהורשה לפי חוק זה לעסוק באופטומטריה;
"המנהל" - המנהל הכללי של משרד הבריאות או מי שהוא הסמיך לענין חוק זה;
"השר" - שר הבריאות;
"ועדה מייעצת" - הועדה המייעצת שמונתה לפי סעיף 18;
"רופא" - רופא מורשה לפי פקודת הרופאים (נוסח חדש), התשל"ז-1976.
2. זכאות לרשיון
(א) המנהל יתן רשיון לעסוק באופטומטריה למבקש שהוא בעל הכשרה מקצועית באופטומטריה.
(ב) בעל הכשרה מקצועית באופטומטריה ייחשב מי שהתקיימו בו כל אלה:
(1) הוא בעל השכלה באופטומטריה;
(2) סיים התמחות שנקבעה בתקנות;
(3) עמד בהצלחה בבחינות ממשלתיות שנקבעו בתקנות.
3. בעל השכלה
בעל השכלה לענין סעיף 2(ב)(1) הוא מי שנתקיים בו אחד מאלה:
(1) הוא קיבל תואר המעיד על סיום חוק לימודיו כאופטומטראי בבית ספר לאופטומטריה של מוסד מוכר כהגדרתו בחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי"ח-1958;
(2) הוא סיים את חוק לימודיו באופטומטריה באוניברסיטה או בבית ספר לאופטומטריה ברמה אוניברסיטאית בחוץ לארץ אשר המנהל הכיר בהם, ויש בידו דיפלומה שהמנהל הכיר בה.
4. הוראות לתקופת ביניים התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: