חוק הסדרים במשק המדינה (היטלים וארנונה), התשנ"א-1991 - פסקדין

חוק הסדרים במשק המדינה (היטלים וארנונה), התשנ"א-1991 1
פרק א': היטל לקליטת העליה
1. פרשנות
(א) בפרק זה -
"הפקודה" - פקודת מס הכנסה;
"נישום" - יחיד וכן חבר בחברה משפחתית כמשמעותה בסעיף 64א לפקודה;
"מס הכנסה" - לרבות מס על ריווח הון ומס שבח מקרקעין כהגדרתו בחוק מס שבח מקרקעין, התשכ"ג-1963;
"מס בשיעור סופי" - מס שנקבע ששיעורו סופי, ללא זכות לפטור, לניכוי, לזיכוי, לקיזוז או להפחתה כלשהם;
"היטל" - היטל לקליטת העליה כאמור בסעיף 2.
(ב) לכל שאר המונחים בפרק זה תהא המשמעות הנודעת להם בפקודה, זולת אם נאמר במפורש אחרת.
2. ההיטל ושיעורו (תיקון: תשנ"ב)
על אף האמור בכל דין -
(1) נישום יהא חייב בהיטל בשיעור של 5% ממס ההכנסה שהוא חייב בו לשנת המס, למעט מס בשיעור סופי;
(2) בעל מניות בחברת מעטים כמשמעותה בסעיף 76 לפקודה שקיבל הלוואה מהחברה, יהא חייב בהיטל בשיעור של 2.5% על סכום ההלוואה; לענין זה, "סכום ההלוואה" - קרן ההלוואה מחולקת ב-365 ומוכפלת במספר הימים שמיום קבלת ההלוואה או תחילת שנת המס, לפי המאוחר שביניהם, ועד תום שנת המס או מועד החזרת ההלוואה, לפי המוקדם שביניהם;
3. מקדמות
(א) נישום החייב בתשלום מקדמות לפי סעיף 175 לפקודה (להלן - מקדמות מס ההכנסה), יהא חייב בתשלום מקדמות על חשבון ההיטל, בשיעור של 5% ממקדמות מס ההכנסה שהוא חייב בהן; המקדמות ישולמו במועד ובדרך שנקבעו לתשלום מקדמות מס ההכנסה.
(ב) האמור בסעיף קטן (א) יחול לגבי נישומים שלגביהם השנה הקובעת, כהגדרתה בסעיף 174 לפקודה, קודמת לשנת המס 1991.
4. ניכוי במקור (תיקון: תשנ"ב)
(א) מי שחייב בניכוי מס הכנסה במקור מסכום המשתלם לאדם החייב בהיטל לפי סעיף 2(1), ינכה, בנוסף למס ההכנסה, גם היטל בשיעור של 5% מסכום המס שהוא חייב לנכות וישלמו לפקיד השומה יחד עם המס שניכה.
(ב) המנכה במקור כאמור בסעיף קטן (א) יגיש דין וחשבון לפקיד השומה על סכום ההיטל שניכה, באותו טופס שעליו נדרש לדווח על ניכוי המס במקור לפי כל דין. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: