חוק בית המשפט לעניני משפחה, התשנ"ה-1995

חוק בית המשפט לעניני משפחה, התשנ"ה-1995
1. הגדרות (תיקון: תשנ"ו, תשנ"ח, תשס"ט)
בחוק זה, "עניני משפחה" - אחת מאלה:
(1) תובענה בעניני המעמד האישי, כמשמעותם בדברי המלך במועצה על ארץ-ישראל, 1947-1922, למעט הנהלת נכסי אנשים נעדרים;
(2) תובענה אזרחית בין אדם או עזבונו לבין בן משפחתו, או עזבונו שעילתה סכסוך בתוך המשפחה, יהא נושאה או שוויה אשר יהא;
לענין פסקה זו -
"בן משפחתו" -
(א) בן זוגו, לרבות הידועה בציבור כאישתו, בן זוגו לשעבר, בן זוגו שנישואיו עמו פקעו ובלבד שנושא התובענה נובע מהקשר שהיה ביניהם בתקופה שבה היו בני זוג;
(ב) ילדו, לרבות ילדו של בן זוגו;
(ג) הוריו, הורי בן זוגו או בני זוגם;
(ד) נכדו;
(ה) הורי הוריו;
(ו) אחיו ואחיותיו, שלו או של בן זוגו;
"הורה" - לרבות הורה מאמץ או אפוטרופוס;
(3) תובענה למזונות או למדור;
(4) תובענה לאבהות או לאמהות;
(5) תובענה בענין החזרתו של קטין חטוף, לרבות תובענה לפי חוק אמנת האג (החזרת ילדים חטופים), התשנ"א-1991;
(6) תובענה לפי חוקים אלה:
(א) חוק גיל הנישואין, התש"י-1950;
(ב) חוק השמות, התשט"ו-1956; התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: