חוק אימוץ ילדים, התשמ"א-1981

חוק אימוץ ילדים, התשמ"א-1981 1
1. צו אימוץ והחלטות בהליכי אימוץ (תיקון מס' 8- התשע"א)
(א) אימוץ יהיה על ידי צו של בית-משפט, שיינתן לפי בקשת מאמץ.
(ב) צו אימוץ וכל החלטה אחרת בהליכי אימוץ יינתנו אם נוכח בית-המשפט שהם לטובת המאומץ.
1א. הגדרות (תיקון מס' 8- תשע"א)
בחוק זה
"ילד", "מאומץ" מאומץ או מועמד להיות מאומץ, לפי העניין;
"מאמץ" מאמץ או מועמד להיות מאמץ, לפי העניין;
"דיין" כל אחד מאלה:
(1) דיין כהגדרתו בחוק הדיינים, התשט"ו-1955 ;
(2) קאדי מד'הב כהגדרתו בחוק בתי הדין הדתיים הדרוזיים, התשכ"ג-1962 ;
(3) קאדי כהגדרתו בחוק הקאדים, התשכ"א-1961 ;
(4) דיין של בית דין של עדה נוצרית כמשמעותו בסימן 54 לדבר המלך במועצה על ארץ ישראל, 1922 עד 1947 ;
"משפטן" עורך דין שאינו עורך דין שהסמיך היועץ המשפטי לממשלה לעניין חוק זה, הכשיר להיות שופט בית משפט לענייני משפחה, והיועץ המשפטי לממשלה הסמיך לצורך קבלת הסכמת הורה למסירת ילדו לאימוץ;
"שופט" שופט בית משפט לענייני משפחה.
1ב. טובת המאומץ (תיקון מס' - תשע"א)
בעת בחינת טובת המאומץ בהחלטות בהליכי אימוץ יובאו בחשבון זכויות הילד, צרכיו והאינטרסים שלו, לרבות זכותו ליציבות ובכלל זה צמצום העברתו ככל הניתן בין מסגרות או בין משפחות; ככל שהמאומץ מסוגל להבין בדבר, יובאו בחשבון גם רצונו ודעתו לגבי אותו עניין, בלי לגרוע מהוראות סעיף 7.
2. כשירות המאומץ
אין אימוץ אלא באדם שלא מלאו לו 18 שנים.
3. כשירות המאומץ התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: