החלטה בדבר הקצאת קרקע חקלאית שלא בדרך של נחלה - פסקדין
החלטה בדבר הקצאת קרקע חקלאית שלא בדרך של נחלה 1
בתוקף סמכותה לפי סעיף 3 לחוק מנהל מקרקעי ישראל, התש"ך-1960, החליטה מועצת מקרקעי ישראל כלהלן:
1. מיום 25.12.1967 עד יום 13.9.1980 תהיה ההחלטה בדבר כללים למסירת קרקע חקלאית שלא בדרך של נחלה (להלן - ההחלטה) כאמור בהחלטה מיום 25.12.1967 שנוסחה מובא בתוספת.
2. מיום 14.9.1980 עד יום 14.4.1986 תהיה ההחלטה כאמור בסימן 1 למעט סעיף ג(3)(א) שנוסחו יהיה כלהלן:
"בקשות לחכירת קרקע לזמן קצר תועברנה לוועדה המחוזית להחכרת קרקע חקלאית, שתמונה על-ידי מנהל מנהל מקרקעי ישראל ושבה יהיו מיוצגים מנהל מקרקעי ישראל (יושב הראש), המרכז לתכנון ולפיתוח חקלאי והתיישבותי; המשרד האזורי של משרד החקלאות; מחלקת ההתיישבות של הסוכנות היהודית; המרכז החקלאי; התאחדות האיכרים, האיחוד החקלאי ומשקי חירות בית"ר (נציג משותף אחד לשלושתם); רשות שמורות הטבע".
3. מיום 14.4.1986 תהיה ההחלטה כאמור בסימן 1 למעט סעיף ג(3)(א) שנוסחו יהיה כלהלן:
"בקשות לחכירת קרקע לזמן קצר תועברנה לוועדה מחוזית להחכרת קרקע חקלאית שתמונה על-ידי מנהל המנהל ושבה יהיו מיוצגים מנהל מקרקעי ישראל (2 נציגים, מהם אחד יושב-ראש); המרכז לתכנון ופיתוח החקלאות, ההתיישבות והכפר; המשרד האזורי של משרד החקלאות; מחלקת ההתיישבות של הסוכנות היהודית; המרכז החקלאי (2 נציגים, מהם אחד נציג התנועות הקיבוציות, ושני נציג התנועות המושביות); התאחדות האיכרים, האיחוד החקלאי ומשקי חירות בית"ר (נציג משותף אחד לשלושתם); מנהל פיתוח הקרקע בקרן הקיימת לישראל".
תוספת
החלטה שנתקבלה בישיבה מס' 74 מיום 25.12.1967 (ובתיקון להחלטה מישיבה מס' 51 מיום 21.6.1966)
הנדון: כללים למסירת קרקע חקלאית שלא בדרך של נחלה
בסימוכין לאמור בסעיף 4(ב) של פרק א' של החלטת הממשלה בדבר מדיניות הקרקע בישראל, שאומצה על-ידי מועצת מקרקעי ישראל ביום 17.5.1965, מחליטה המועצה, בהמשך להחלטה מיום 21.6.1966, על הכללים לפיהם תוחכר קרקע שלא בדרך של נחלה, כדלקמן:
א. הנחיות כלליות:
1. קרקע חקלאית תימסר בחכירה שלא בדרך של נחלה לתקופות זמן שונות:
(א) לזמן קצר - לתקופה שלא תעלה על שלוש שנים; במקרים מיוחדים יחכיר המנהל קרקע לזמן קצר, תוך הבטחת זכות החוכר לחדש את החוזה לתקופות נוספות, הכל לפי אופי המטרה.
(ב) לזמן ארוך - עד 49 שנים, כשתקופת החכירה בכל מקרה תיקבע לפי אופי המטרה.
2. קרקע כנ"ל תוחכר לשימוש למטרה התואמת את התכנון החקלאי הכולל ולפי המלצת שר החקלאות או מי שיוסמך על ידיו לענין זה.
3. לא תוחכר קרקע חקלאית שלא בדרך של נחלה לגידולים אשר תקופת גידולם עולה על תקופת ההחכרה כפי שתיקבע על ידי המנהל לגבי הקרקע.
ב. החוכרים להם תוחכר קרקע שלא בדרך של נחלה לפי סדר העדיפויות הבא:
1. לישובים, שמכסת הקרקע שלהם טרם הושלמה, או לחוכר שפינה קרקע חקלאית, לפי דרישת מנהל מקרקעי ישראל, לפני תום תקופת החכירה או לחקלאי שאדמתו הופקעה. בשני המקרים האחרונים, עדיפות לחוכר המתגורר בקרבת הקרקע העומדת להחכרה, אולם זאת לגבי קרקע עד לגודל הנחלה המתוכננת באזור בלבד.
2. לחקלאים, שעיקר פרנסתם מחקלאות, המחזיקים בשטח קרקע הקטן מגודל הנחלה המתוכננת באזור המעבדים את הקרקע בעבודה עצמית. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
בתוקף סמכותה לפי סעיף 3 לחוק מנהל מקרקעי ישראל, התש"ך-1960, החליטה מועצת מקרקעי ישראל כלהלן:
1. מיום 25.12.1967 עד יום 13.9.1980 תהיה ההחלטה בדבר כללים למסירת קרקע חקלאית שלא בדרך של נחלה (להלן - ההחלטה) כאמור בהחלטה מיום 25.12.1967 שנוסחה מובא בתוספת.
2. מיום 14.9.1980 עד יום 14.4.1986 תהיה ההחלטה כאמור בסימן 1 למעט סעיף ג(3)(א) שנוסחו יהיה כלהלן:
"בקשות לחכירת קרקע לזמן קצר תועברנה לוועדה המחוזית להחכרת קרקע חקלאית, שתמונה על-ידי מנהל מנהל מקרקעי ישראל ושבה יהיו מיוצגים מנהל מקרקעי ישראל (יושב הראש), המרכז לתכנון ולפיתוח חקלאי והתיישבותי; המשרד האזורי של משרד החקלאות; מחלקת ההתיישבות של הסוכנות היהודית; המרכז החקלאי; התאחדות האיכרים, האיחוד החקלאי ומשקי חירות בית"ר (נציג משותף אחד לשלושתם); רשות שמורות הטבע".
3. מיום 14.4.1986 תהיה ההחלטה כאמור בסימן 1 למעט סעיף ג(3)(א) שנוסחו יהיה כלהלן:
"בקשות לחכירת קרקע לזמן קצר תועברנה לוועדה מחוזית להחכרת קרקע חקלאית שתמונה על-ידי מנהל המנהל ושבה יהיו מיוצגים מנהל מקרקעי ישראל (2 נציגים, מהם אחד יושב-ראש); המרכז לתכנון ופיתוח החקלאות, ההתיישבות והכפר; המשרד האזורי של משרד החקלאות; מחלקת ההתיישבות של הסוכנות היהודית; המרכז החקלאי (2 נציגים, מהם אחד נציג התנועות הקיבוציות, ושני נציג התנועות המושביות); התאחדות האיכרים, האיחוד החקלאי ומשקי חירות בית"ר (נציג משותף אחד לשלושתם); מנהל פיתוח הקרקע בקרן הקיימת לישראל".
תוספת
החלטה שנתקבלה בישיבה מס' 74 מיום 25.12.1967 (ובתיקון להחלטה מישיבה מס' 51 מיום 21.6.1966)
הנדון: כללים למסירת קרקע חקלאית שלא בדרך של נחלה
בסימוכין לאמור בסעיף 4(ב) של פרק א' של החלטת הממשלה בדבר מדיניות הקרקע בישראל, שאומצה על-ידי מועצת מקרקעי ישראל ביום 17.5.1965, מחליטה המועצה, בהמשך להחלטה מיום 21.6.1966, על הכללים לפיהם תוחכר קרקע שלא בדרך של נחלה, כדלקמן:
א. הנחיות כלליות:
1. קרקע חקלאית תימסר בחכירה שלא בדרך של נחלה לתקופות זמן שונות:
(א) לזמן קצר - לתקופה שלא תעלה על שלוש שנים; במקרים מיוחדים יחכיר המנהל קרקע לזמן קצר, תוך הבטחת זכות החוכר לחדש את החוזה לתקופות נוספות, הכל לפי אופי המטרה.
(ב) לזמן ארוך - עד 49 שנים, כשתקופת החכירה בכל מקרה תיקבע לפי אופי המטרה.
2. קרקע כנ"ל תוחכר לשימוש למטרה התואמת את התכנון החקלאי הכולל ולפי המלצת שר החקלאות או מי שיוסמך על ידיו לענין זה.
3. לא תוחכר קרקע חקלאית שלא בדרך של נחלה לגידולים אשר תקופת גידולם עולה על תקופת ההחכרה כפי שתיקבע על ידי המנהל לגבי הקרקע.
ב. החוכרים להם תוחכר קרקע שלא בדרך של נחלה לפי סדר העדיפויות הבא:
1. לישובים, שמכסת הקרקע שלהם טרם הושלמה, או לחוכר שפינה קרקע חקלאית, לפי דרישת מנהל מקרקעי ישראל, לפני תום תקופת החכירה או לחקלאי שאדמתו הופקעה. בשני המקרים האחרונים, עדיפות לחוכר המתגורר בקרבת הקרקע העומדת להחכרה, אולם זאת לגבי קרקע עד לגודל הנחלה המתוכננת באזור בלבד.
2. לחקלאים, שעיקר פרנסתם מחקלאות, המחזיקים בשטח קרקע הקטן מגודל הנחלה המתוכננת באזור המעבדים את הקרקע בעבודה עצמית. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
חזרה לתוצאות חיפוש >>