הודעה על החלטת האקדמיה ללשון העברית בעניין הכללים בנטיית השם
הודעה על החלטת האקדמיה ללשון העברית בעניין הכללים בנטיית השם 1
בהתאם לסעיף 10 לחוק המוסד העליון ללשון העברית, התשי"ג-1953, אני מפרסם בזה את החלטות האקדמיה ללשון העברית בעניין הכללים בנטיית השם; (החלטת האקדמיה ללשון העברית בעניין הכללים בנטיית השם - פרק ראשון - "הקמץ הגדול" פורסמה בילקוט הפרסומים בשנת התשכ"א), כלהלן:
כללים בנטיית השם
פרק שני - הפתח
כלל א': בשמות המלרעיים, שתנועתם האחרונה (או היחידה) פתח, מתקיים בדרך כלל הפתח בנטייה, ודגש בא באות שלאחריו, כגון: גל, גלי, גלך, גלכם, גלים, גלי; סל, סלו, סלכם, סליכם; אף, אפים, אפיכם; עם, עמך, עמכם, עמים; זן, זנים, זניכם (במקרא: זנים); אגף, אגפיו; זמן, זמנים, זמניהם; הדס הדסים; מעט, מעטים; אגם, אגמים; כרך, כרכים, כרכי; דונג, דונגי; פנג, פנגי; יובל, יובלים; שושן, שושנים; אתנן, אתננה; זלזל, זלזלים; תלתל, תלתלים; כרפס, כרפסי; מחבת, מחבתות; צלצל, צלצלים, צלצלי; כלבלב, כלבלבים, כלבלביהן; שרפרף, שרפרפים; ירקרק, ירקרקות; אדמדם, אדמדמות; קטנטן, קטנטנים.
תן דעתך, שהפתח מתקיים לפני חי"ת, עם שאין בה הכפלה, כגון: צח, צחה, צחים; לח, לחה, לחים, שח, שחה, שחים.
בנקבה גם: צחה, לחה, שחה.
הערה: קצת שמות בני הברה אחת באים בריבוי גם בהכפלת האות האחרונה: טל, טללים, טללי; עם, עממים, עממי; הר, הררים, הררי; צד, צדדים, צדדי.
יוצאים מכלל א':
1. השמות הבאים, שבהם בא בנטייה חיריק במקום הפתח: גת, גתות; כת, כתים, כתות; סף, ספים; מס, מסים; צד, צדו; פת, פתו; בת, בתו.
הערה: במקרא בא חיריק גם בשמות גלגליו מן גלגל, מורגים מן מורג וכן סנסניו.
2. השמות דבש, סבך, שבאים בנטייה ע"ד הסגוליים: דבשי, סבכי, ובמקרא אגמיהם.
הערה: ע"ד הסגוליים נמצא גם אדמדמת, שחרחרת (במקרא), ירקרקת (בלשון חז"ל), קטנטנת (בלשון ימינו). במקרא יש אדמדם בקמץ.
כלל ב': בשמות הבאים משתנה הפתח לקמץ קיים:
1. בשמות שרי"ש בסופם בא בהברה פתוחה קמץ במקום פתח לתשלום הדגש, כגון: הר, הרי, הרך (אבל הרכם), הרים, הרי; בר (= נקי), ברים, ברי2; פר, פרים; שר, שריהם; צר, צרה, צריה; סוגר, סוגרו; מלצר, מלצרים; פרפר, פרפרים, פרפריכם; צרצר, צרצרים, צרצרי; סמדר, סמדר (ס'), סמדרים, סמדרי.
בדרך זו נוטה גם שם התואר רע, רעה, רעים, רעי.
2. אחרי ה"א הידיעה ינוקדו השמות הבאים קמץ: ההר, העם, הפר.
הערה: המלה חג תנוקד פתח גם אחרי ה"א הידיעה.
במקרא: החג.
3. בשמות המסתיימים ב-י, =אי, ואינם מגזרת הכפולים, הפתח משתנה בנטייה לקמץ קיים, כגון: כילי, כיליים; זכאי, זכאים; פנאי, פנאו; תוי, תואים; תנאי, תנאו; חשמלאי, חשמלאים. אבל מן הכפולים: די, דיו, דיכם; חיים, חיי, חייכם; שי, שיו. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
בהתאם לסעיף 10 לחוק המוסד העליון ללשון העברית, התשי"ג-1953, אני מפרסם בזה את החלטות האקדמיה ללשון העברית בעניין הכללים בנטיית השם; (החלטת האקדמיה ללשון העברית בעניין הכללים בנטיית השם - פרק ראשון - "הקמץ הגדול" פורסמה בילקוט הפרסומים בשנת התשכ"א), כלהלן:
כללים בנטיית השם
פרק שני - הפתח
כלל א': בשמות המלרעיים, שתנועתם האחרונה (או היחידה) פתח, מתקיים בדרך כלל הפתח בנטייה, ודגש בא באות שלאחריו, כגון: גל, גלי, גלך, גלכם, גלים, גלי; סל, סלו, סלכם, סליכם; אף, אפים, אפיכם; עם, עמך, עמכם, עמים; זן, זנים, זניכם (במקרא: זנים); אגף, אגפיו; זמן, זמנים, זמניהם; הדס הדסים; מעט, מעטים; אגם, אגמים; כרך, כרכים, כרכי; דונג, דונגי; פנג, פנגי; יובל, יובלים; שושן, שושנים; אתנן, אתננה; זלזל, זלזלים; תלתל, תלתלים; כרפס, כרפסי; מחבת, מחבתות; צלצל, צלצלים, צלצלי; כלבלב, כלבלבים, כלבלביהן; שרפרף, שרפרפים; ירקרק, ירקרקות; אדמדם, אדמדמות; קטנטן, קטנטנים.
תן דעתך, שהפתח מתקיים לפני חי"ת, עם שאין בה הכפלה, כגון: צח, צחה, צחים; לח, לחה, לחים, שח, שחה, שחים.
בנקבה גם: צחה, לחה, שחה.
הערה: קצת שמות בני הברה אחת באים בריבוי גם בהכפלת האות האחרונה: טל, טללים, טללי; עם, עממים, עממי; הר, הררים, הררי; צד, צדדים, צדדי.
יוצאים מכלל א':
1. השמות הבאים, שבהם בא בנטייה חיריק במקום הפתח: גת, גתות; כת, כתים, כתות; סף, ספים; מס, מסים; צד, צדו; פת, פתו; בת, בתו.
הערה: במקרא בא חיריק גם בשמות גלגליו מן גלגל, מורגים מן מורג וכן סנסניו.
2. השמות דבש, סבך, שבאים בנטייה ע"ד הסגוליים: דבשי, סבכי, ובמקרא אגמיהם.
הערה: ע"ד הסגוליים נמצא גם אדמדמת, שחרחרת (במקרא), ירקרקת (בלשון חז"ל), קטנטנת (בלשון ימינו). במקרא יש אדמדם בקמץ.
כלל ב': בשמות הבאים משתנה הפתח לקמץ קיים:
1. בשמות שרי"ש בסופם בא בהברה פתוחה קמץ במקום פתח לתשלום הדגש, כגון: הר, הרי, הרך (אבל הרכם), הרים, הרי; בר (= נקי), ברים, ברי2; פר, פרים; שר, שריהם; צר, צרה, צריה; סוגר, סוגרו; מלצר, מלצרים; פרפר, פרפרים, פרפריכם; צרצר, צרצרים, צרצרי; סמדר, סמדר (ס'), סמדרים, סמדרי.
בדרך זו נוטה גם שם התואר רע, רעה, רעים, רעי.
2. אחרי ה"א הידיעה ינוקדו השמות הבאים קמץ: ההר, העם, הפר.
הערה: המלה חג תנוקד פתח גם אחרי ה"א הידיעה.
במקרא: החג.
3. בשמות המסתיימים ב-י, =אי, ואינם מגזרת הכפולים, הפתח משתנה בנטייה לקמץ קיים, כגון: כילי, כיליים; זכאי, זכאים; פנאי, פנאו; תוי, תואים; תנאי, תנאו; חשמלאי, חשמלאים. אבל מן הכפולים: די, דיו, דיכם; חיים, חיי, חייכם; שי, שיו. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
חזרה לתוצאות חיפוש >>