עו"דקאסט 37 | ייפוי כוח מתמשך – לא רק לבני הגיל השלישי
אובדן הכשרות המשפטית יכול להתחרש ברגע בקרב צעירים ומבוגרים כאחד. רובנו מבינים את הצורך להגיע לסוף החיים עם צוואה, אז למה כשזה מגיע לעריכת ייפוי כוח מתמשך אנו נוטים להדחיק?
אובדן הכשרות המשפטית יכול להתחרש ברגע בקרב צעירים ומבוגרים כאחד. רובנו מבינים את הצורך להגיע לסוף החיים עם צוואה, אז למה כשזה מגיע לעריכת ייפוי כוח מתמשך אנו נוטים להדחיק?
רוכשי הדירה ביוקנעם עילית טענו שבנוסף לרעש הבלתי נסבל מהמעלית יש בדירתם ליקויי בנייה רבים. הם יפוצו בכ-180,000 שקל
לטענת החברה התביעה התיישנה והרוכש גם ויתר על החניה השנייה. השופט דחה את טענותיה אחת לאחת, חייב אותה לספק לו את החניה והשית עליה הוצאות שעולות על שוויה
בית הדין הרבני קבע שיוזמת הגירושים הייתה של הבעל ולפיכך עליו לשלם לאישה גם כתובה בסך כרבע מיליון שקל וגם פיצויים מכוח הסכם ממון עליו חתמו טרם נישואיהם
בני זוג נפרדו אחרי יותר מ-20 שנה וילדה משותפת. האישה טענה שדירת המגורים שייכת רק לה, כפי שמשקף הרישום. בית המשפט קבע שהדירה משותפת, בין היתר לאחר שהתברר שהאב שילם את ההון העצמי וחצי מהמשכנתה
בקשתו נדחתה לאחר שהוכח כי הבית שייך לאישה בלבד הן מכוח הסכם ממון עליו חתמו בני הזוג לפני חתונתם, והן לאור אינדיקציות ממשיות המעידות על הפרדת רכוש
לעתים ישנו פער בין מה שהאדם הממוצע רואה כדירת מגורים לבין איך שרשות המסים מתייחסת אליה. למה זה חשוב לדעת כיצד חוקי המס מגדירים את הנכס שאנו מתכננים לרכוש, וכמה כסף זה יכול לחסוך לנו? (רמז: המון)
השופטים קבעו פה אחד שסטייה מחלוקת הרכוש המסורתית משמעותה פגיעה קניינית בבן הזוג, שאיננה אפשרית ללא חקיקה שמסדירה זאת
המוכרים, שירשו את הבית מהוריהם, טענו שלא היו מודעים לחריגות שכללו בין היתר בניית מרתף ומרפסת ללא היתר. למרות זאת, הם ישלמו לרוכשים כ-180,000 שקל
יוקר המחיה הגואה ועליית הריבית מאלצים בעלי דירות רבים להסתמך על דמי השכירות שהם מקבלים על הנכס כדי לסגור את החודש. מה עושים כשהצ'קים מהשוכר חוזרים והוא מסרב להתפנות?