משפחה חרדית תובעת מיליונים מ"מאוחדת" לאחר שבנם נולד משותק
בתביעה נטען כי בחמש הזדמנויות שונות, רופאי הקופה לא הנחו את האם ליטול חומצה פולית – המסייעת בהסתברות גובהה למניעת מומים – ובכך הפרו את הנחיות משרד הבריאות ולא נהגו על פי הפרקטיקה המקובלת.
בתביעה נטען כי בחמש הזדמנויות שונות, רופאי הקופה לא הנחו את האם ליטול חומצה פולית – המסייעת בהסתברות גובהה למניעת מומים – ובכך הפרו את הנחיות משרד הבריאות ולא נהגו על פי הפרקטיקה המקובלת.
מותה הטראגי של אישה צעירה ואם לארבעה, הותיר קרע עמוק בין הוריה לבין בעלה, ובית המשפט נדרש להכריע במספר היבטים של הסכסוך.
ההורים הכירו דרך הפייסבוק כשהאב התגורר בקנדה והאם בישראל. לימים הם התחתנו, הביאו ילד לעולם והשתקעו בחו"ל. אלא שכשהגיעו לביקור בארץ הודיעה האם שהיא נשארת עם הילד. ביהמ"ש קבע כי פעלה בניגוד לדין.
האב טען כי כספים ששילם עבור רכישת דירה, שיפוץ ושכר טרחה לעורך דין שניהל את גירושיה של בתו, ניתנו כולם כהלוואות. אלא שהוא לא הצליח לסתור את ההנחה שלפיה בין בני משפחה העברה היא מתנה אלא אם הוכח אחרת.
טענות המורה להפליה מחמת הורות ולידה נדחתה אך נמצא פגם בהחלטה שלא להחזיר אותה לעבודה למרות הוראותיו של חוק עבודת נשים.
הבעל יהודי ואילו אשתו חסרת דת ולכן הם פנו להליך התרת נישואים חרף גירושים. ימים ספורים לאחר שבקשתם אושרה הודיעו השניים שהם מתחרטים ורוצים לשקם את הזוגיות. ביהמ"ש נדרש לראשונה לדון בסוגיה הלא שגרתית.
בני זוג שחיו יחד חמש שנים הגישו תביעות הדדיות. האיש תבע מהאישה החזר של כספים שהשקיע בשיפוץ וברהיטים והיא הגישה תביעת לשון הרע. רוב התביעות נדחו והאישה חויבה לשלם לאיש 55,000 שקל.
בני הזוג הסכימו ב-1981 כי חלקו של הבעל בבית המגורים ובשטח החקלאי יעבור בעתיד על שם ילדיהם. האישה עתרה לאכיפת ההסכם אך בית המשפט קבע שהתביעה התיישנה והצדדים זנחו את ההסכם.
עובדת סניף "שוק העיר" בבני ברק פוטרה בנימוקים של "התנהגות לא ניאותה", אך בית הדין דחה את גרסת המעסיקה וקבע כי היא הפרה את הוראות חוק שיוויון הזדמנויות בעבודה.
על פי ההסכם החתן היה אמור להמשיך לשאת בתשלומי משכנתא על הדירה שמכר לחמו. השופט קיבל את תביעת חמו והורה לו לשלם, תוך שדחה את גרסת החתן שטען כי חתם על "קומבינה".