״בודד אותו והטיל אימה״: בוטלה העברת מניות של חולה סופני לבנו

האב המנוח העביר לבן מניות בחברה שמחזיקה חניון ששוויו 50 מיליון שקל כשהיה חולה אונקולוגי ועיוור. בית המשפט קבע שהבן הפעיל על אביו השפעה בלתי הוגנת

השופט נמרוד פלקס קיבל לאחרונה תביעה שהגישו אם ושלוש בנותיה לביטול הסכם מתנה שערך אב המשפחה עם בנו. בהסכם, שנערך כשמונה חודשים לפני פטירתו של האב, הוא העביר לבן את מניותיו בחברה משפחתית ששוויין מיליוני שקלים. השופט קבע שמתקיימים התנאים לביטול ההסכם מחמת השפעה בלתי הוגנת, בין היתר, לנוכח מצבו הפיזי הירוד של האב בתקופה הרלוונטית וראיות שלפיהן הבן שלט בקשר בין המנוח לבין אשתו ובנותיו.

האב המנוח הלך לעולמו בפברואר 2017 בגיל 79. הסכם המתנה נחתם במאי 2016 ובו העביר האב לבנו את כלל מניותיו בחברה השייכת לו ולאחיו (כחמישית מכלל המניות). האב אובחן כחולה אונקולוגי בשלהי שנת 2015 ובפברואר 2016 הונפקה לו תעודת עיוור.

לאב ולאם חמישה ילדים, ארבע בנות ובן. האם ושלוש מהבנות ביקשו לבטל את הסכם המתנה ואילו אחת האחיות תמכה בבן. התביעה הוגשה לאחר שבהליכים קודמים בוטלה צוואה מאוחרת של האב שנערכה כחודשיים לפני מותו, אותה ביקש הבן לקיים.

התובעות ביקשו להצהיר על בטלות ההסכם. לדבריהן, ההסכם נכרת בהיעדר גמירות דעת של המנוח, תוך ניצול מצבו הרפואי הירוד ותלותו המוחלטת בבן. כפועל יוצא מביטול ההסכם עתרו התובעות להורות כי בעלי הדין זכאים לקבל את מניות המנוח בחברה כחלקיהם בצו הירושה או את תמורת מכירתן (החברה נמצאת בהליכי פירוק).

הבן טען כי מדובר בעסקת מתנה שהושלמה בחיי המנוח ובהתאם לרצונו. הוא ציין שהאב יוצג על ידי עורך דין מטעמו שערך את ההסכם והוא חתם עליו בנוכחות אחיו. הוא הוסיף שהזכות לביטול מתנה היא זכות אישית של נותן המתנה שאינה עוברת ליורשים. לטענתו, אמנם אביו חלה בסרטן אך תפקד באופן עצמאי וכלל לא היה מבודד.

חומר ביד היוצר

סגן נשיא בית המשפט למשפחה בירושלים, השופט נמרוד פלקס, קיבל את התביעה וקבע שהוכח שהבן השפיע על המנוח באופן בלתי הוגן.

השופט התרשם שהמנוח היה תלוי בבנו במועד עריכת ההסכם. הוא ציין כי בתקופה הרלוונטית המנוח הפך ל״חומר ביד היוצר״ ולא ניתן ללמוד על רצונו במנותק מרצנו של הבן, שהיה המטפל העיקרי בו.

זאת ועוד, מעיון במסמכים הרפואיים עולה כי במהלך השנה בה נחתם ההסכם המנוח פנה למיון פעמים רבות ואף התאשפז מעת לעת לנוכח מצבו הבריאותי הקשה. עוד עלה מחומר הראיות כי האב התקשה להתנייד בכוחות עצמו, היה חלש מאוד ולא היה יכול להישאר לבדו.

השופט הוסיף במועד כריתת ההסכם הבן גר עם אביו ואמו באותה דירה. הוא ציין שניכר כי היחסים בבית היו עכורים והבן נהג לקחת עמו את המנוח לחניון ולהחזירו רק בלילה.

עוד כתב השופט כי אחת האחיות העידה שכשהגיעה לבקר את אביה בבית החולים בנובמבר 2015 האח הצמיד אותה לקיר ואיים עליה שיהרוג אותה עם סכין. ראיות על אופיו האלים של האח מצא השופט גם בשיחה מוקלטת עם אחיו של המנוח שסירב להגיע ולהעיד לטובת התובעות וממנה עולה כי הבן הטיל על המנוח והאח אימה.

בסיכומו של דבר הורה השופט על ביטול הסכם המתנה וקבע שהתמורה שתתקבל עבור חלקו של המנוח במניות החברה תחולק לכל יורשיו.

לא ניתן צו להוצאות.  

לפסק הדין המלא בתיק 18816-06-20 

• ב״כ התובעות: עוה"ד אסף חרסט ולירון טרי
• ב״כ הנתבע: עוה"ד אלי אלקלעי

בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין