בתאריך 27/4/2017 ייכנס לתוקף תיקון משמעותי בחוק הנכים. לאחר שנים של דיונים וניסיונות לצמצם את כמות אלה ש"יזכו" להכרה כנכי צה"ל, מאבק שהובילה לשכת עורכי הדין הביא לנוסח מרוכך יותר.
במסגרת חוק ההסדרים בוועדת חוץ וביטחון של כנסת ישראל ביחד עם הוועדה לעבודה ורווחה, התקיימו דיונים סוערים בנוגע לתיקון חוק הנכים. בנוסחו הראשוני, התיקון היה אמור לחולל מהפכה של ממש ולשלוח את כל אלו המשרתים בצה"ל להגיש תביעות לביטוח הלאומי כנפגעי תאונות עבודה.
ואולם, בשל מאבק שהובילה לשכת עורכי הדין, לאחרונה אושר נוסח מרוכך של תיקון חוק הנכים.
עד היום, כל משרת בכוחות הביטחון והמשטרה, שנפגע "במהלך ועקב" שירותו הצבאי, היה מוכר כנכה צה"ל, ולא חשוב אם היה מדובר בחייל סדיר או באיש קבע, בשוטר או איש שב"כ, למשל.
החל מאפריל השנה יחול שינוי דרמטי לגבי משרתי הקבע ושאר אוכלוסיות המשרתים. משמעות השינוי היא שנכה יצטרך להוכיח כי החבלה או המחלה נכנסים במסגרת ההגדרות של תאונת עבודה בביטוח הלאומי, כמו כל עובד במקום עבודה.
בהקשר זה יש להבהיר כי הזכויות הניתנות במשרד הביטחון שונות מהביטוח הלאומי, כלומר יש הבדל בין נכה צה"ל לבין נכה "אזרחי". משרד הביטחון מספק מעטפת גדולה של שיקום,טיפולים רפואיים ותגמולים מיוחדים, שאינם מצויים בביטוח הלאומי. כמו כן, במשרד הביטחון קיים אגף שיקום איזורי – כל נכה מוכר מקבל את השירותים להם הוא זקוק מהלשכה באיזור מגוריו.
אנשי הקבע הם שייפגעו
החוק, בנוסחו המתוקן, לא פגע בקריטריונים שחלים על חיילים המשרתים בשירות סדיר וחיילי מילואים כדי להיות מוכרים כנכי צה"ל. כל חבלה או מחלה שאירעה לחייל (או חיילת) בשירות סדיר או מילואים במהלך ועקב שירותם הצבאי מאפשרת להגיש לקצין התגמולים במשרד הביטחון תביעה להכרת זכות נכות, כפי שהיה עד היום.
במידה שהמחלה או החבלה הופיעו במהלך ועקב השירות, הרי שהחייל יוכר כנכה צה"ל. מכאן, ההישג הגדול, כלומר אוכלוסיית החיילים הסדירים (והמילואימניקים) לא נפגעה.
בנוסף, החוק יחול גם על חיילים צעירים שנקראים לימי גיבוש (ליחידות התנדבותיות) או הכשרה קדם צבאית. תיקון זה לא היה קיים בחוק הנכים הקודם, ועל כן גם הוא מהווה חידוש.
בנוגע לחיילים בצבא קבע, הזכות להכרה הצטמצמה, כך שרק במקרים של חבלה שנגרמה בפעילות מבצעית או באירוע מיוחד וייחודי לשירות הצבאי, יוכל חייל המשרת בקבע להיות מוכר כנכה צה"ל בגין החבלה.
במקרים של מחלות, יוכל איש קבע להיות מוכר כנכה צה"ל רק אם מחלתו מופיעה ברשימה של מחלת שירות, ובתנאי שהמחלה הופיעה על רקע אירוע או תנאי ייחודי ומיוחד לשירות. יש לציין כי רשימת המחלות מצומצמת מאוד,אולם על שר הביטחון מוטל לפרסם בצו מחלות נוספות.
לכן, משרתי הקבע שנפגעו במהלך שירותם ואשר המחלה או החבלה אינם עומדים בקריטריונים שצוינו כאן, יוכלו להגיש מעתה תביעה למוסד לביטוח לאומי בגין תאונת עבודה, שתיבחן ככל תביעת עבודה אחרת.
חשוב לציין כי תיקון החוק יחול גם על כל שאר אוכלוסיות המשרתים כגון שוטרים, סוהרים, אנשי שירות ביטחון ואנשי משמר הכנסת – כל אלה לא יוכלו להגיש מעתה תביעתם למשרד הביטחון, אלא יצטרכו להגיש את תביעתם למוסד לביטוח לאומי בגין תאונת עבודה.
נזק תדמיתי גדול
מטרת תיקון החוק הייתה אחת בלבד – חיסכון כספי למדינה. אולם, לדעתי, התיקון לא יוביל לחיסכון משמעותי, שכן ממילא הביטוח הלאומי יצטרך לשלם תגמולים לנכים שיוכרו כנפגעי עבודה, כלומר יש כאן בסך הכל העברת כספים מכיס אחד של המדינה לכיס שני.
מצד שני, אני סבורה כי ייגרם נזק תדמיתי גדול לכל האירגונים – צבא -אנשי קבע, משטרה, שירותי ביטחון, סוהריו וכו' – משום שהמשרתים ירגישו כאילו שמהיום מפקירים אותם להתמודד עם הביטוח הלאומי בתביעותיהם. זאת ועוד, סביר להניח שהנזק הצפוי מתיקון החוק יבוא לידי ביטוי אף בירידה בהתנדבות ורצון להתגייס לאותם אירגונים, כאמור, בשל התחושה כי המדינה לא דואגת למשרתיה.
בנוסף, הביטוח הלאומי וקופות החולים אינם ערוכים כלל להתמודד עם עומס התביעות של אוכלוסיות המשרתים – והנכים הם אלו שישלמו את המחיר בגין כך.
על כל פנים, כאמור, התיקון ייכנס לתוקף בחודש אפריל של השנה הבאה. לפיכך, משרת, שתיקון החוק יחול עליו והוא מעוניין כי תביעתו תוכר לפי חוק הנכים, הרי שעליו להזדרז ולהגיש מיד את תביעתו לקצין התגמולים.
* עו"ד מירב וייס-קרטיה עוסקת בייצוג נכי צה"ל
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין