בעלי דירה בתל אביב הגישו תביעה נגד שכן שהקים מתקן מכפיל חניה בחצר הבניין בטענה כי הדבר פוגע באיכות חייהם. התביעה נדחתה מחוסר הוכחה.
השופטת רונית פינצ'וק-אלט דחתה לאחרונה תביעה שהגישו דיירים מרחוב מיכ״ל בתל אביב נגד שכנם. השופטת קבעה שטענת התובעים כי השכן משתמש שלא כדין במכפיל חניה שהתקין בחצר ופוגע באיכות חייהם לא הוכחה. התובעים חויבו בהוצאות בסך 10,000 שקל.
בתביעה שהוגשה על ידי בעלת הדירה ואביה (שגר בדירה עם אמה) דרשו השניים צו מניעה קבוע שיאסור על השכן שימוש במכפיל חניה שהקים בחצר הבניין. מדובר בחצר שאינה רכוש משותף אלא נמצאת בבעלות השכן ואדם נוסף.
ב-2012, כשהשכן הגיש בקשה להיתר בנייה למכפיל החנייה, התובעים הגישו התנגדות בטענה שהדבר יחסום את פתחי החלונות של הדירה. בסופו של דבר אפשרה הוועדה המקומית להתקין מכפיל חניה בתנאי שלא תהיה חניה מעל המתקן וגג המתקן יהיה חלק מפיתוח החצר.
התובעים טענו כי למרות החלטת הוועדה ולמרות פניותיהם לשכן, הוא מחנה את מכוניתו על גבי מכפיל החניה. בנוסף, לעיתים קרובות הוא לא מחזיר לקרקע את מכפיל החניה ובכך פועל בניגוד להיתר הבניה.
הם הסבירו שהתנהלות זו פוגעת באיכות חייהם שעה שמכפיל החניה או המכונית שעליו מרוחקים סנטימטרים ספורים מחלון הדירה.
לפיכך הם ביקשו צו קבוע שמורה לשכן להפסיק להחנות רכבים על גבי מכפיל החניה והמורה לו להחזיר את המתקן לתת הקרקע.
הנתבע טען שמדובר בתובעים סדרתיים שבעצמם שיפצו את דירתם ללא היתר. לגופו של עניין הוא ציין שהתמונות שצורפו על ידי התובעים במטרה להוכיח שהוא עושה שימוש שלא כדין במתקן הן מ-2014 ו-2015 והן צורפו לתביעה קודמת שהוגשה על ידם ונמחקה.
הנתבע הדגיש שהוא פועל בהתאם להיתר הבנייה ומכפיל החניה אינו יכול לפגוע באיכות חייהם של התובעים שכן עוד במהלך הקמתו הם סגרו את החלון הסמוך למתקן משיקולי עיצוב.
הנתבע הודה כי בעבר, חנה פעמים ספורות על גבי מתקן החניה למספר דקות בלבד על מנת להוריד את בנותיו.
לא הגישו ראיות
השופטת הבכירה רונית פינצ'וק-אלט מבית משפט השלום בתל אביב קבעה שאין מקום לצו מניעה ודין התביעה להידחות.
היא כתבה שהתובעים צירפו מספר תמונות לתביעה אך לא טרחו לציין מתי צולם כל אחד מהצילומים. בנוסף, העדה היחידה מטעם התובעים הייתה התובעת שאינה גרה בבניין ולא היא צילמה את התמונות. כמו כן, לא הוגש תצהיר מטעם אביה, האיש שכנראה צילם את התמונות.
זאת ועוד, התובעים לא מסרו כל פירוט ביחס לנסיבות חניית כלי הרכב למרות שמדובר בלב ליבה של התביעה. הם גם לא הגישו ראיות נוספות המתבקשות בנסיבות כמו פנייה שלהם בכתב לנתבע לגבי חניית הרכב ובקשה לחדול מכך וצילום המראה שהרכב חנה על מכפיל החניה ליותר מדקות ספורות.
היא הבהירה שבאפיזודות ספורות של חניה על גג המתקן למשך מספר דקות, זמן רב לפני הגשת התביעה, אין הצדקה למתן צו מניעה.
התובעים חויבו בהוצאות בסך 10,000 שקל.
- ב״כ התובעים: עו"ד ארז אסרף
- ב״כ הנתבע: עו"ד מידן גריסרו
עו"ד יורם פיינברג
עוסק/ת ב-
מקרקעין ונדל"ן
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין