מאת: עו"ד שלומית לב
לפסק הדין בעניין פלונית נ' פלוני
חיו יחד 4 שנים עד שהוציאו צווי הרחקה הדדיים: האם האישה זכאית לדמי מזונות חודשיים אף שבני הזוג לא נישאו מעולם? והאם האיש הפר את הבטחתו להינשא לה? ואם כן- האם ההפרה מצדיקה פיצוי? ביהמ"ש לענייני משפחה דן במקרה מעניין.
רווקה כבת 43 וגרוש כבן 46 הכירו בסוף שנת 2004 וזמן קצר לאחר מכן עברו להתגורר יחדיו בצפון תל אביב. האהבה פרחה ולאחר חצי שנה בלבד הגיעה הצעת הנישואין.
השניים החלו בהכנות לקראת החתונה, ובמהלכן הודיע הגבר כי הוא מעוניין בהסכם ממון. תחילה, האשה הסכימה, אולם לאחר שבחנה את תוכן ההסכם, היא חזרה בה ועזבה את הדירה המשותפת. למרות הפרידה השניים נותרו בקשר עד שהאשה נעתרה לחיזורי האיש ושבה להתגורר עמו, והשניים אף החלו להתעניין בהבאת ילד משותף.
גם אז מערכת היחסים בין השניים הייתה סוערת. הם נפרדו וחזרו, הגישו תלונות במשטרה והוציאו האחד נגד השנייה צווי הרחקה בטענות לאלימות. למרות זאת, בראשית 2008 שוב שלף האיש טבעת.
בינתיים, התדרדר מצבו הבריאותי של האיש והוא נזקק לניתוח. הוא ביקש מהאישה לדחות את ההכנות לחתונה עד לאחר הניתוח. בסופו של דבר, השניים נפרדו מבלי שנישאו ומבלי שחתמו על הסכם ממון. בעקבות זאת, הגישה האישה תביעות למזונות משקמים ולפיצוי בגין הפרת הבטחת הנישואין.
בתביעות שהוגשו לבית המשפט לענייני משפחה בת"א, היא טענה כי הייתה הידועה בציבור של הנתבע, אשר דאג לכל צרכיה הכלכליים. ואילו היא , מצידה, נאלצה לעזוב את עבודתה על מנת לסעוד אותו כשבריאותו התדרדרה.
הנתבע טען מנגד כי הפרידות המרובות והתלונות במשטרה מעידות כי השניים לא היו ידועים בציבור. הוא הוסיף, כי כל עוד לא חתמו על הסכם ממון, הם לא ראו את עצמם מחויבים זה לזו.
האשה צריכה להתאושש
השופטת הבכירה עליסה מילר הכירה בבני הזוג לשעבר כבידועים בציבור, למרות התנגדות הנתבע.
בסוגיית המזונות, ציינה השופטת מילר, כי החובה לשאת במזונות ידועה בציבור אינה חוקית, אלא נקבעה ונוצרה בידי בתי המשפט, אשר נוהגים לפסוק "מזונות משקמים" בנסיבות מסוימות.
השופטת בחנה את נסיבות המקרה הספציפי, על מנת לראות אם הן מצדיקות פסיקת מזונות: האישה והאיש הכירו כשהאישה הייתה רווקה כבת 43. האישה התמסרה לבן זוגה, התפטרה ממקום עבודתה וסעדה אותו מתוך כוונה אמיתית להקים עמו משפחה. בני הזוג חיו תחת קורת גג אחת במשך שנתיים, בהן האיש מילא את צורכי האישה. התנהלות זו של האישה, קבעה השופטת, מצדיקה לפסוק לה פיצויים משקמים בשל הפרידה. לעמדת השופטת, 7,500 שקל בחודש למשך שנה אמורים, בין היתר, לסייע לה להתאושש.
באשר להפרת ההבטחה להינשא, נפסק כי מדובר בעילה חוזית מיוחדת אשר קמה מקום בו שניים התכוונו ליצור ביניהם יחס משפטי מחייב.
לבסוף, קבעה השופטת, כי הנתבע ישלם לתובעת 7,500 שקל בחודש כאמור, למשך שנה, או לחילופין, הוא רשאי להמיר זאת בתשלום חד-פעמי של 75 אלף שקל.
לא ניתן צו להוצאות.
החלטת השופטת נכונה עובדתית ומשפטית. למרות הבטחת הנישואין, ביהמ"ש סבר ובצדק כי כל אחד מהצדדים היה רשאי לחזור בו מן ההבטחה ללא חיוב בפיצויים. הדברים היו שונים לו הוצאו כספים בפועל בקשר עם ארגון החתונה, שאז יש להניח כי ביהמ"ש היה מורה על החזר ההוצאות.
למרות זאת, תחושת הצדק וההגינות הביאו את השופטת לפסוק לאשה מזונות משקמים. הדבר נפוץ במיוחד כאשר הידועה בציבור היתה תלויה כלכלית בבן זוגה. סכום הפיצויים ייקבע בהתאם לנסיבותיו המיוחדות של כל מקרה ומקרה תוך התחשבות בטיבה ואופיה של התלות הכלכלית שנוצרה.
לפסק הדין בעניין פלונית נ' פלוני
*הכותבת הינו עו"ד העוסקת בין היתר בתחום דיני המשפחה.
**המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמור.
- ב"כ התובעת: עו"ד שמעון רובין, עו"ד אבי אלפסי
למדור: דיני משפחה
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.