תאונת עבודה, בהגדרתה הרחבה, היא תאונה שנגרמה בזמן העבודה וכתוצאה ממנה, או בדרך ממקום העבודה ואליו, והיא תוכר ככזו אם המוסד לביטוח לאומי שוכנע שקיים קשר סיבתי בין הפגיעה עצמה לבין נסיבותיה, הקשורות לעבודה.
נזקיו הכלכליים של הנפגע בתאונת עבודה נובעים מאובדן כושר עבודה זמני וקבוע, מהוצאות רפואיות והוצאות ניידות, עזרה, כאב וסבל, פגיעה נפשית ואבדן הנאות החיים ועוד. מטבע הדברים, נפגעים רבים שפוצו על ידי הביטוח הלאומי מגישים גם תביעת נזיקין כנגד מקום העבודה והמעסיק.
ראשי נזק ויחסי גומלין
פועל בניין, שנפל מקומה שלישית במהלך שיפוץ, הוכר כנכה מתאונת עבודה בדרגה של 53%. הביטוח הלאומי שילם לו פיצויים של מעל 2 מיליון שקל, והפועל הגיש גם תביעת נזיקין נגד המעסיק. בבית המשפט נפסקו לו פיצויים בסך 2,563,425 שקלים, אלא שמהם קוזזו תגמולי הביטוח הלאומי. הסכום הסופי שקיבל התובע מהמעסיק עמד על 497 אלף שקלים בלבד.
יחסי הגומלין בין הפיצוי מהמוסד לביטוח לאומי לבין הפיצוי הנפסק בתביעת הנזיקין מורכבים ותלויים במשתנים שונים, אך ברוב המקרים הנפגעים מגלים שהפיצויים שקיבלו מהביטוח הלאומי מקוזזים מסכום הפיצויים שנפסק לטובתם בתביעת הנזיקין. במקרים קיצוניים אף נוצר מצב, בו הפיצויים מהמעסיק "נבלעים" בתוך הפיצויים שהתקבלו מהמוסד לביטוח לאומי, עד כי התובע יוצא ללא כל פיצוי ממשי מבית המשפט.
גמלה לפי אחוזים
המצב הזה מחייב התנהלות מתוחכמת ומושכלת מול המוסד לביטוח לאומי. כך, לדוגמא, כאשר דרגת הנכות היא מעט מעל 20%, שהיא דרגה המזכה בקצבה, מעדיפים עורכי הדין, לעיתים, שתיקבע דרגת נכות של 19% במוסד לביטוח לאומי, שהיא דרגת הנכות המזכה במענק, על מנת לנסות ולקבל דרגת נכות גבוהה יותר בהליך הנזיקין. המשמעות היא, שלאחר ההליך הנזיקי, יוכל הנפגע לפנות שוב למוסד לביטוח לאומי בניסיון להגדיל את נכותו וכך לזכות בפיצויים נוספים, בין בדרך של פיצויים בגין שירותים מיוחדים או בדרך של החמרת מצב, שהזכות עבורם תקפה בכל נקודת זמן עתידית.
במקרים מסוימים, כאשר לנפגע אשם תורם בגרימת נזקו, מוטב לוותר על תביעת הנזיקין כנגד המעסיק: בחור שנפגע בברכו בקורס מאבטחים והוכר כנכה בשיעור 19.25%, זכה בפיצויים מהמעסיק של מעל 200 אלף שקל. לאחר ניכוי אשם תורם של 10% וקיזוז תגמולי הביטוח, לא נותרה יתרה לתשלום ( ת.א. (ראשל"צ) 3549/08 עבאדי נ' שמירה וביטחון).
הגדילו את הסיכויים
הסיכויים לפיצויים בתביעת הנזיקין יושפעו לרעה כאשר הביטוח הלאומי ובית הדין לעבודה דוחים את התביעה להכיר בתאונה כתאונת עבודה. ככלל, כדאי לבדוק את כדאיות הגשת התביעה עוד לפני תחילת ההליך בביטוח לאומי, ובכל מקרה לאחר שהמל"ל הכיר בתאונה כתאונת עבודה.
אופן ניסוח טופס התביעה משפיע על הכרת המל"ל בתאונה כאמור. טופס זה, לרוב, הוא הגרסה המפורטת הראשונה שמסר הנפגע באשר לנסיבות התאונה ויש לו השפעה קריטית כאשר מדובר על עצמאיים ובעלי עסקים קטנים, שלא תמיד נוכחים בקרבתם עדים ברגע התאונה. הגרסה הראשונה תחשב כאמינה יותר מגרסאות מאוחרות יותר שימסור הנפגע, ובפרט הנפגע העצמאי, שמטבע הדברים יהיה חסר את התיעוד המסודר המאפיין מקומות עבודה גדולים ומאורגנים.
ההחלטה על מסלול ואופן הגשת התביעה מחייבים התבוננות אובייקטיבית ומקיפה על האירוע. כל פעולה מול המוסד לביטוח לאומי מצריכה הבנה מעמיקה של המשמעות המשפטית של הניסוח והשלכותיה על תביעת הנזיקין. מכאן ברור, כי לא מומלץ להפקיד את הטיפול בעניין בידי גופים שאינם משפטיים, המתיימרים למצות זכויות רפואיות מהביטוח הלאומי, תוך התעלמות ממכלול הנסיבות ומהתביעה האזרחית. הדבר עלול לפגוע בזכותו של הנפגע לפיצויים הראויים לו.
* הכותב הוא עו"ד העוסק בתחום הביטוח הלאומי.
**המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמור.
למדור: דיני עבודה
אתר המשפט הישראלי פסקדין
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין