- דיני חוזים
- מומחים לדין הזר
- ייפוי כוח מתמשך
- משפט מסחרי
- הדין האמריקאי
- דיני תעופה
- מטבעות דיגיטליים
- אשרות עבודה
- דיני עבודה
- תביעות ביטוח ונזקי רכוש
- פלילי
- מקרקעין ונדל"ן
- דיני צרכנות ותיירות
- קניין רוחני
- דיני משפחה
- דיני חברות
- הוצאה לפועל
- רשלנות רפואית
- נזקי גוף ותאונות
- תקשורת ואינטרנט
- מיסים
- תעבורה
- חוקתי ומנהלי
- גישור ובוררויות
- צבא ומשרד הבטחון
- ביטוח לאומי
- תמ"א 38
- פשיטת רגל
- תביעות ייצוגיות
- לשון הרע
- דיני ספורט
- אזרחויות ואשרות
- אזרחות זרה ודרכון זר
- ירושות וצוואות
- נוטריון
שכיר או שותף? זוכה פועל שהואשם בהעלמת מס של מיליונים
בכתב האישום נטען כי הפועל הפך לשותף של קבלן השיפוצים שאצלו הועסק והשניים העלימו הכנסות. בית המשפט קיבל את גרסת הפועל כי היה שכיר בעסק
השופט אילן סלע זיכה לאחרונה פועל שיפוצים מעבירות מס. המדינה טענה שהפועל היה שותף של קבלן שיפוצים והשניים העלימו הכנסות בין השנים 2011-2015. הפועל טען כי שימש כמנהל עבודה והאחריות על הדיווח לרשויות המס הייתה של הקבלן בלבד. השופט קבע שלא הוכח ברמה הנדרשת כי השניים פעלו כשותפים.
כתב האישום ייחס לנאשם מספר עבירות לפי פקודת מס הכנסה. לפי המתואר, בין השנים 2008-2011 עבד הנאשם כשכיר בעסק לבניית תוספת בנייה, מרפסות ועבודות שיפוצים. החל מ-2011 הוא הפך לשותף בעסק והחל לקבל תקבולים לצד הקבלן, בעל העסק. למרות זאת, הקבלן הוציא לו תלוש משכורת כוזב על סך של 6,000 שקל בלבד.
עוד נטען כי הקבלן והנאשם ביצעו עבודות שיפוץ ובניית מרפסות בהיקף כולל של 1.9 מיליון שקל, מבלי לדווח עליהן לרשויות המס או תוך דיווח חלקי בלבד, כשהלקוחות ביקשו חשבונית. עוד נטען כי בשתי הזדמנויות שונות מסרו הנאשם והקבלן חשבוניות כוזבות. כמו כן, השניים לא ניהלו ספרים כפי שהיה עליהם לעשות בהתאם להוראות הפקודה, לא שמרו מסמכים בנוגע להכנסותיהם, הוצאותיהם והחשבוניות אותן הוציאו, וכן לא הוציאו חשבוניות או קבלות אותן היה עליהם להוציא.
המאשימה הצטיידה בעדות הקבלן ובעדויות של לקוחות וטענה כי הוכח שבין השנים 2011-2015 פעל הנאשם כשותף של הקבלן. היא ציינה כי החל משנת 2011 הנאשם חתם על חלק מההסכמים מול הלקוחות לצד הקבלן, והוא זה שנתן הצעות מחיר ודאג לאספקת חומרי הבנייה.
הנאשם כפר במיוחס לו וטען כי עבד כשכיר אצל הקבלן במשכורת יומית וכי משכורתו נעה בין 8,000 ל-12,000 שקל לחודש. הוא הסביר כי ב-2011 נפצע הקבלן כשנפל מפיגום והציע לו להפוך מעוד אחד הפועלים הרגילים למנהל העבודה ובכך לשפר את שכרו. הוא ציין כי אכן בהיותו העובד בשטח, לעיתים רבות הוא קיבל לידיו את התשלום מהלקוחות אולם את הכספים האמורים היה מעביר לקבלן. בנסיבות אלה טען הנאשם שהקבלן נושא באחריות המלאה לביצוע העבירות.
כתב האישום הוגש גם נגד הקבלן אך בסופו של דבר נחתם הסדר טיעון והוא הורשע בעבירות מס המתייחסות להכנסות בסך של מעל 3.2 מיליון שקל. נגזר עליו מאסר של 27 חודשים וקנס של 60,000 שקל.
גרסה הגיונית
השופט אילן סלע מבית משפט השלום בירושלים זיכה את הנאשם מעבירות המס.
הוא קבע כי לא הוכח ברמה הנדרשת כי הנאשם היה שותף של הקבלן ולא ניתן לשלול את גרסתו כי הוא היה שכיר. השופט ציין כי לא ניתן לבסס ממצא כלשהו על עדות הקבלן שהיתה בלתי מהימנה ודבריו סתרו אלה את אלה. "ניכר היה כי הוא מבקש, בכל דרך, להפיל על הנאשם את האחריות למעשים".
השופט קבע שגרסת הנאשם, שלפיה הפך למנהל עבודה בעקבות פציעת הקבלן, הגיונית.
ביחס לחתימה על הסכמים מול הלקוחות כתב השופט שלא מדובר בראיה מכרעת וכי לא על כל ההסכמים חתום הנאשם (בעוד על כולם חתום הקבלן).
בנסיבות אלה קבע השופט שלא הוכחה אשמת הנאשם מעבר לכל ספק סביר.
- ב"כ המאשימה: עו"ד מיכל בלומנטל
- ב"כ הנאשם: עו"ד ואסים דכוור
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.
