בית המשפט דחה את התנגדות אחד הנושים, שביקש להחריג מהתוכנית את החוב כלפיו: "לא הוכחה מרמה מצד החייב המצדיקה זאת"
יכול לראות את האור בקצה המנהרה: גבר הסובל מטרשת נפוצה וחייב יותר ממיליון שקל לנושיו קיבל לאחרונה בבית משפט השלום בטבריה צו שיקום כלכלי אטרקטיבי. בהתאם להחלטת השופטת עינת בלוקא ישלם האיש, אב לילד, חמישית בלבד מחובותיו בפריסה ל-70 תשלומים, ולאחר מכן יקבל הפטר. התנגדות אחד הנושים לתוכנית השיקום בטענה למרמה מצד החייב - נדחתה.
מדובר בהליך חדלות הפירעון השני שמנהל החייב (39), המוכר בביטוח לאומי כנכה בעטיה של טרשת נפוצה ממנה סובל, אחרי שזה הראשון בוטל בשל מחדליו. במסגרת ההליך הנוכחי הוגשו נגד האיש, ידוע בציבור ואב לילד כבן 11, עשרות תביעות חוב בסך 1,047,646, כאשר רובן אושרו.
בדיון שנערך לאחרונה המליצו הממונה והנאמנת על תוכנית שיקום כלכלי בת חמש שנים, שבסופה יקבל החייב פטור מחובותיו. במעמד הדיון ציינה הנאמנת שלהתרשמותה גורם עיקרי בהיווצרות החובות הוא מי שהיה בעבר שותפו העסקי של החייב אשר לדבריה ניצל את חולשתו, ולטענתו אף זייף את חתימתו על מסמך העברת בעלות ביחס לרכב ששועבד לטובת נושה מסוים.
החייב עצמו הצטרף, כמובן, לעמדת בעלי התפקיד לפיה יש לקבוע בעניינו תוכנית שיקום כלכלי, תוך שביקש להדגיש כי שותפו לשעבר הוליך אותו שולל. ואולם הנושה שלטובתו שועבד הרכב התנגד לתוכנית המוצעת: הוא ביקש לבטל את ההליך לחלוטין ולחילופין להחריג את החוב שלו מצו ההפטר, בטענה למעשה מרמה מצד החייב.
התנהלות כלכלית כושלת, לא מרמה
אבל השופטת בלוקא דחתה את טענת הנושה לפיה חובו נוצר בדרך מרמה מצד החייב, באופן המצדיק שלא להחיל את ההפטר עליו. "התרשמתי, כפי שאף התרשמו בעלי התפקיד, כי מעשיו ומחדליו של היחיד אינם בבחינת מרמה אלא מקורם בהתנהלות כלכלית כושלת בתוך גדרי שותפות, כאשר לשותף מעמד פעיל כגורם שלילי ובעל השפעה על היחיד", כתבה.
השופטת הודתה אומנם שהחייב התנהל בצורה רשלנית כשנתן לשותפו לשעבר לנהל את עסק השיפוצים שלהם באופן חופשי תוך הולכתו שולל, לקיחת הלוואות ללא פיקוח ומכירת רכב משועבד לכאורה תוך זיוף חתימתו; "ואולם התנהלות אדישה, מזניחה, או רשלנית", כך לדבריה, "אינה מובילה להחרגת החוב".
לסיכום נקודה זו כתבה השופטת שאין הוכחה כי החייב נהג במעשה מרמה מכוון אשר גרם להיווצרות החוב לטובת הנושה המתנגד, אלא לכל היותר בחוסר תום לב או הזנחה חמורה מצדו - כאשר הסנקציה על התנהלות לקויה זו, כך לדבריה, תבוא לידי ביטוי בהארכת תקופת התשלומים במסגרת תוכנית השיקום, אף מעבר לזו שעליה המליצו בעלי התפקיד. מנגד, הסבירה השופטת, יש לשים על כף המאזניים השנייה את מצבו המורכב של החייב, לרבות המחלה הכרונית הקשה שממנה הוא סובל.
בסופו של יום קבעה השופטת שכתנאי לקבלת ההפטר המיוחל ישלם החייב 3,000 שקל למשך 70 חודשים - ובסך הכול 210,000 שקל, המהווים כ-20% מסך תביעות החוב שהוגשו. במסגרת פסק הדין הוזהר האיש שאי-קיום חובותיו על-פי התוכנית שנקבעה בעניינו עלול להוביל להארכת תקופת התשלומים, ואף לביטולו המוחלט של ההליך.
עו"ד איריס שריקי
עוסק/ת ב-
חדלות פירעון
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.