למרות פסיקה ענפה השוללת אירועים קיצוניים כמסכלים, שופט הכיר במגפה העולמית ככזו שמנעה קיום חוזה שכירות בין הקניון לבין YVEL
השופט יאיר דלוגין מבית משפט השלום בתל אביב קבע לאחרונה כי מגפת הקורונה היוותה אירוע מסכל לקיום חוזה שכירות בין קניון TLV לבין אחת השוכרות במתחם, בעלת חנויות תכשיטי היוקרה YVEL. המשמעות: מתוך תביעת ענק בסך 2.5 מיליון שקל שהגישה נגדה בעלת הקניון, תשלם לה השוכרת סכום מזערי בלבד, כ-40 אלף שקל.
תחילת הפרשה ביולי 2015 אז חתמו התובעת, בעלת קניון האופנה בתל אביב, והנתבעת, העוסקת בייצור תכשיטי יוקרה ושיווקם, על הסכם להשכרת חנות בשטח כ-50 מ"ר לאחרונה תמורת כ-30 אלף שקל בחודש. תקופת השכירות נקבעה ל-5 שנים החל ממועד פתיחת הקניון, מרץ 2017, עם אופציה ל-5 שנים נוספות.
אלא שתוך כדי תקופת השכירות, במרץ 2020, פרצה בישראל מגפת הקורונה. כבר באותו החודש שלחה השוכרת מכתב לבעלת הקניון, בו הודיעה לה שלא תוכל להמשיך את פעילותה בארץ וכי היא "מנסה להעריך ולהבין כיצד להיערך". בפברואר 2021 פינתה השוכרת את החנות, וכתשעה חודשים לאחר מכן הוגשה נגדה התביעה לבית המשפט.
לטענת בעלת הקניון, הנתבעת הפרה את ההסכם בכך שהודיעה על הפסקת התשלומים במרץ 2020. לעמדת התובעת, מגפת הקורונה לא הייתה בגדר "אירוע מסכל" לפי סעיף 18(א) לחוק החוזים (תרופות). היא דרשה במסגרת תביעתה שהשוכרת תשלם לה 2.5 מיליון שקל, בין היתר עבור חוב השכירות שנותר.
מנגד טענה השוכרת שיש להתייחס לקורונה כאירוע מסכל, באופן השומט את הקרקע תחת התביעה. לטענתה הודעתה לתובעת על הפסקת התשלומים במרץ 2020 הייתה מכורח המציאות, עם הטלת סגר וסגירת הקניון לחלוטין בשל המגיפה, כך שאין לראותה כמי שהפרה את ההסכם.
המחוקק לא משחית מילותיו לריק
השופט דלוגין קבע שהצדק עם השוכרת. בצעד חריג לעומת פסיקה רבת שנים השוללת אירועים קיצוניים כמסכלים, הוא הכיר במגפה העולמית כאירוע מסכל לקיום חוזה השכירות, אשר פוטר את בעלת מותג התכשיטים ממרבית ככל החיובים הנתבעים.
"אם נאמר כי כל אסון שאפשר להעלות על הדמיון לא ייחשב כאירוע מסכל לפי סעיף 18(א), ייהפך סעיף זה לאות מתה בספר החוקים והרי לא זו הייתה כוונת המחוקק, שלפי הכלל הפרשני הידוע, אינו משחית מילותיו לריק", כתב השופט. לדבריו יש לפרש את הסעיף כמתייחס לאירוע "כה חריג, עד כי מרבית האנשים הסבירים - גם אם כבר ראו אירוע מסוג זה בסרטים הוליוודיים - היו סבורים כי הסיכוי להתרחשות של אירוע כזה במציאות הוא נמוך, גם אם אפשרי".
השופט הבהיר בקשר למקרה שלפניו כי מדובר היה במצב של "סיכול הדדי", במסגרתו רשאים היו שני הצדדים לבטל את החוזה עם פרוץ הקורונה. ואולם הביטול בפועל על דרך ההתנהגות, כך למסקנתו, אירע רק בפברואר 2021 - עם פינוי החנות, ומכאן שהנתבעת אינה פטורה לחלוטין מתשלום.
לעניין זה קבע השופט שבתקופות בהן הוטלו סגרים והקניון היה סגור לגמרי, תחויב השוכרת רק בדמי ניהול ועלויות חשמל, כאשר בשאר התקופות בהן המתחם היה פתוח - הגם שעם מגבלות ותנועת לקוחות דלילה - יש לחייבה בנוסף לשני הרכיבים האמורים גם ב-70% מדמי השכירות.
ברמת התוצאה חויבה השוכרת לשלם לבעלת הקניון כ-40 אלף שקל בלבד (כ-1.6% מסכום התביעה), וללא הוצאות משפט.
- ב"כ התובעת והנתבעת שכנגד: עו"ד ארנסט גרוניס
- ב"כ הנתבעות והתובעת שכנגד: עו"ד שלומי שריקי ועו"ד רומן דשבסקי
עו"ד רוית בירן
עוסק/ת ב-
משפט מסחרי
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.