רשם חשף התנהלות פראית של מלווה בשוק האפור – וביטל את החוב

בדיקה יסודית של תיק הוצל"פ, שנערכה ביוזמת הרשם, גילתה שהמלווה ניצלה את חולשתו של החייב, פעלה בניגוד לדין ולכללי הגינות בסיסיים וגבתה כספים להם לא הייתה זכאית

רשם ההוצאה לפועל בתל אביב, יניב דיין, הוציא לאחרונה החלטה נוקבת נגד חברת "24 קרדיט מימון בע"מ". החברה פתחה תיק הוצאה לפועל בסכום של מעל 31,000 שקל נגד בעל עסק שנהג ללוות ממנה כספים. לאחר שהחייב כבר שילם 26,000 שקל והתיק עמד בפני סגירה הרשם ערך בירור שהעלה פגמים חמורים בהתנהלות המלווה. בסופו של דבר החברה תשיב לחייב את הסכום ששילם בתוספת הוצאות, ותשלם הוצאות נוספות לטובת אוצר המדינה.

את התיק פתחה החברה בספטמבר 2020. היא ביקשה לבצע שטר שניתן במסגרת הלוואה שנתנה לחייב. לבקשה צורפו שני הסכמי הלוואה, אחד מספטמבר 2018 והשני מינואר 2019. גובה החוב במועד פתיחת התיק עמד על 31,257 שקל.

החייב, נשוי ואב לשניים, פתח עסק לייבוא מוצרי מזון מאתיופיה. הוא נהג ליטול מעת לעת הלוואות מהחברה. בסופו של יום עסקו קרס.

באוקטובר 2020 הגיש החייב בקשה להכרה כ"חייב משלם" לפי הסדר תשלומים מיוחד שנועד לסייע לחייבים על רקע מגפת הקורונה. ההכרה מקנה לחייב הקלות כמו הפחתה של 50% מהריבית שסוכמה בין הצדדים.

הבקשה התקבלה וניתנה החלטה המחייבת את החייב בתשלום 26,479 שקל. החייב הפקיד את הסכום וביקש לסגור את תיק ההוצאה לפועל.

בין לבין הזוכה התנגדה וטענה שלא מדובר בחוב קורונה שכן ההלוואה ניטלה לפני פרוץ המגפה. היא ציינה שבנובמבר 2019 החייב חתם מולה על הסכם פשרה המסדיר את החוב תוך שקיבל הנחה משמעותית של כ-10,000 שקל ופריסה ל-18 תשלומים, אך החייב לא טרח לטענתה לשלם מאום.

גבתה ריבית נשך

הרשם יניב דיין מלשכת ההוצאה לפועל תל אביב דרש מהחברה לצרף את הסכם הפשרה, ואז הבחין שב"הואיל" השלישי מצוין שהצדדים מעוניינים להגיע לפשרה בדבר יתרת החוב בתיק ההוצאה לפועל, העומד על סך של 35,705 שקל, כל זאת, כשתיק ההוצאה לפועל טרם נפתח באותה עת.

הוא כתב כי החברה השתמשה בניסוח מטעה כלפי החייב שיוצר מצג שווא לפיו פתוח כנגדו תיק הוצאה לפועל כשלא כך היה. הוא הוסיף כי חרף כל הבירורים שביצע בתיק לא הבין כיצד החברה הגיעה לסכום החוב המפורט בהסכם. עיון בכרטסת הנהלת החשבונות שצירפה החברה מעלה כי גובה החוב באותה עת עמד על 6,564 שקל בלבד.

בירור נוסף שערך בתיק העלה שורת פגמים בהתנהלות החברה העומדים בניגוד לחוק אשראי הוגן. כך למשל, בהסכמי ההלוואה בין החברה לבין החייב כלל לא צוין שיעור הריבית. עוד צוין בהם כי לחברה יש זכאות ל"פיצוי מוסכם" בגין איחור בתשלומים בסך של 5,000 שקל, מה שמהווה בפועל ריבית פיגורים העולה על השיעור המותר בחוק. 

זאת ועוד, ספק אם החייב הפר את הסכם ההלוואה שכן בעבר נוצר ביניהם נוגד שלפיו גם אם הוא מאחר בתשלומים בסופו של דבר הוא פורע את החוב בתוספת ריבית. 

לאור התנהלות החברה והפגמים הרבים שנפלו לאורך כל הדרך קבע השופט כי המצב ישוב לקדמותו כך שהחברה תשיב לחייב את מלוא הסכום ששולם על ידו (26,479) שקל בתוספת ריבית והצמדה.

החברה חויבה לשלם לחייב גם הוצאות בסך 7,500 שקל וכן הוצאות לטובת אוצר המדינה בסך 15,000 שקל.

להחלטה המלאה בתיק 506444-09-20

• ב"כ החברה: עו"ד חן גראופן
• ב"כ החייב: בעצמו 

בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין