זמן מה לפני שהורשע ברצח העביר הרוצח את הדירה שלו לאחיו במתנה. ביהמ"ש המחוזי בת"א קיבל היום את גרסת הורי הנרצח, שלפיה מדובר בהעברה "למראית עין" במטרה להתחמק מפיצוי. התוצאה: הדירה תחזור לבעלות הרוצח.
העברת הדירה בוצעה ב-2008, כ-22 חודשים לאחר הגשת כתב האישום, וכ-8 חודשים לפני שבית המשפט המחוזי הכריע והרשיע את הנאשם ברצח בכוונה תחילה. בתוך כך יש לציין שגם אחיו הואשם במעורבות ברצח אך זוכה מכל אשמה.
בשנת 2009 הרוצח נדון למאסר עולם וביהמ"ש אף חייב אותו לשלם למשפחת הנרצח פיצויים בסך 880,000 שקל. בשנת 2013, במסגרת הליך אזרחי הוא חויב בעוד 800,000 שקל.
בתביעה שהגישו הוריו של הנרצח (ויורשיו החוקיים) בביהמ"ש המחוזי בתל-אביב, הם ביקשו להצהיר על ביטול עסקת המתנה שנערכה בין הרוצח לבין אחיו ולקבוע שהרוצח הוא הבעלים של הדירה.
התביעה אף הוגשה נגד אדם נוסף, שבאותה שנה (2009) הלווה לאח 880,000 שקל לצורך מימון ההגנה של הרוצח בהליך הפלילי. להבטחת החזר ההלוואה, חתם האח על ייפוי כח בלתי חוזר, על פיו הוסמך עו"ד למכור או להעביר את הזכויות בדירה על שם המלווה, שלטובתו נרשמה הערת אזהרה בגין ייפוי כח זה.
התובעים, שיוצגו על ידי עוה"ד יאיר קולמן, טענו שהעסקה נערכה למראית עין, בכדי להבריח את רכושו של הנתבע-הרוצח, ובכך למנוע מהם את האפשרות לגבות את הפיצויים שייפסקו לטובתם.
בנוסף, הם ביקשו לבטל את הערת האזהרה שנרשמה לטובת המלווה. בהקשר זה נטען כי ההלוואה הייתה פיקטיבית, היות שהמלווה ידיד המשפחה והאחים עבדו אצלו בעסקי הקזינו.
את הנתבע הראשון – שהורשע ברצח – ייצג עוה"ד יניב בקאל. את אחיו – הנתבע 2 – ייצג עוה"ד אהרון נבון.
הנתבע הצהיר כי בתקופת מעצרו צריך היה הנתבע 1 לממן הוצאות משפטיות רבות. הוא טען, בין היתר, כי נתן את הדירה לאחיו מתוך כבוד משפחתי ולנוכח קרבתם.
המלווה – הוא הנתבע 3 – שיוצג על ידי עוה"ד אייל בר לב – הציע שהדירה תימכר ולאחר מכן יוחלט כיצד יחולקו הכספים, אולם האח לא הסכים למכור.
כבוד לפני כסף?
השופט יהושע גייפמן השתכנע שהעברת הדירה מהנתבע 1 לאחיו הייתה למראית עין, במטרה למנוע מהתובעים את האפשרות לגבות את הפיצויים. "הנתבע היה מודע לכך שככל שיורשע ברצח, יש סבירות גבוהה שיפסקו בהליך הפלילי פיצויים למשפחת הנרצח, ואלה יגבו מרכושו", ציין השופט.
השופט נימק את קביעתו, בין היתר, לנוכח סמיכות הזמנים שבין ביצוע ההעברה לבין ההרשעה ברצח.
כמו כן, השופט ציין כי לא סביר שיעביר את זכויותיו בדירה לאחיו "מתוך כבוד משפחתי", ובכך ישאיר את עצמו ללא מקורות מימון למשפחתו ולמשפט הפלילי.
בנוגע למלווה – הנתבע 3 – השופט לא התרשם שהסכם ההלוואה עמו היה פיקטיבי. במצב שכזה, השופט הבהיר כי לפי דיני החוזים, תום הלב של הנתבע 3 "מגן" עליו, והוא אינו צריך להיפגע מביטול ההעברה שבין הנתבע 1 לאחיו.
לפיכך, בסיכומו של דבר נקבע כי הזכויות בדירה יירשמו על שם הנתבע 1. במידה שהתובעים ינקטו בהליכי הוצאה לפועל ומכירת הדירה תאושר, הערת האזהרה תבוטל, והנתבע 3 זכאי להשתתף בחלוקת כספי מכר הדירה יחד עם יתר הנושים.
הנתבע 2 חויב לשלם לתובעים הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד 30,000 שקל. בצד זאת, התובעים חויבו לשלם לנתבע 3 הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 15,000 שקל.
- ב"כ התובעים: עו"ד יאיר קולמן
- ב"כ הנתבע 1: עו"ד יניב בקאל
- ב"כ הנתבע 2: עו"ד אהרון נבון
- ב"כ הנתבע 3: עו"ד אייל בר לב
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין