המחלה שגורמת לכאבים ורדימות בידיים התפרצה לאחר פחות משנתיים של שירות. בית המשפט דחה את עמדת קצין התגמולים שלפיה יש לייחס את המחלה להשמנה או עישון
בית המשפט המחוזי בתל אביב דחה לאחרונה ערעור שהגיש קצין התגמולים על פסק דין של ועדת הערעורים על פי חוק הנכים, בו נקבע קשר סיבתי בין תסמונת התעלה הקרפלית בשתי ידיה של שוטרת לבין שירותה. השופטים התרשמו כי התפרצות המחלה קשורה לעבודתה האינטנסיבית של השוטרת כקלדנית ולא לגורמי סיכון אחרים כטענת המערער.
האישה, ילידת 1985, התגייסה למשטרה במרץ 2007 בגיל 22 בפרופיל 97 לתפקיד קלדנית. בתפקידה היא הייתה נתונה להקלדות רצופות במשך משמרות במוקדי המשטרה. כיום היא עדיין משרתת כשוטרת בתפקיד אחר.
ביולי 2009 היא החלה להתלונן על כאבים ותרדמת בשתי הידיים, אז תועד כי היא סובלת מהתסמונת כבר חצי שנה. כלומר, המחלה נתנה אותותיה לאחר כשנה ותשעה חודשים בתפקיד קלדנית.
בעקבות מצבה היא הועברה לתפקיד שאינו כרוך בהקלדה. מתיקה הרפואי עלה כי משנת 2010 ועד שנת 2014 אין עדות רפואית לתלונות בדבר המחלה. באוקטובר 2014 מופיע רישום על ״רדימות בכף יד ימין מזה מספר שנים״.
בינואר 2017 הגישה השוטרת תביעה לקצין התגמולים להכרה במחלה כקשורה לשירות במשטרה. קצין התגמולים דחה את התביעה על בסיס חוות דעת מטעמו בה נכתב בין היתר כי אין קשר סיבתי בין הקלדה לבין המחלה וכי השוטרת סובלת מגורמי סיכון להתפרצות המחלה כמו משקל יתר.
השוטרת הגישה ערעור לוועדת הערעורים. מומחה שמינתה הוועדה קבע שלשוטרת גורמי סיכון משמעותיים להתפתחות המחלה כגון השמנת יתר, עישון, תת פעילות בלוטת התריס, סוכרת הריונות ולידות, מה שמנתק את הקשר הסיבתי בין עבודתה כקלדנית לבין קיומה של תסמונת.
למרות זאת, הוועדה קיבלה את הערעור בדעת רוב. היא קבעה שהמומחה טעה כשייחס לשוטרת גורמי סיכון שלא היו קיימים בין השנים 2007-2009 כמו תת פעילות בלוטת התריס, הריון או לאחר לידה. לקביעת הוועדה, במועד הרלוונטי הוכחו שני גורמי סיכון בלבד, השמנת יתר ועישון 10 סיגריות ביום. הוועדה קבעה כי מקום בו מדובר בבחורה בת 22 שהתגייסה עם שני גורמי סיכון, אין לומר שהמחלה היא תוצאה של גורמי סיכון אלה ועל פניו המחלה נגרמה כתוצאה מהשירות המשטרתי.
קצין התגמולים ערער על פסק הדין וטען כי לא היה מקום שהוועדה תתערב בהמלצות המומחה שמינתה. לשיטתו, מדובר במחלה שקיבלה ביטוי בזמן השירות אך ללא קשר אליו.
קלדנות מאומצת
אך השופטת עינת רביד דחתה את הערעור. היא ציינה שמומחה הוועדה ראה לנגד עיניו את מצבה של השוטרת בעת הבדיקה, בהיותה בת 34, עשר שנים לאחר שהפסיקה את עבודת הקלדנות. בנסיבות אלה לא היה מקום להביא בחשבון לה את גורמי הסיכון שיוחסו, למעט אולי שניים (השמנת יתר ועישון).
באשר להשמנת יתר, השופטת קבעה שלא מדובר היה בהשמנת יתר מסוכנת או חולנית. גם ביחס לעישון לא סביר שמדובר ביותר משנים בודדות של עישון ובעשר סיגריות ליום.
מכאן, שמתן משקל לגורמי הסיכון במועד פרוץ המחלה בינואר 2009 (בטרם מלאו לשוטרת 24) אינו משכנע.
עוד קבעה השופטת כי יש לתת משקל לכך שקיימת הנחיה של ביטוח לאומי שמכירה בנסיבות מסוימות בקשר אפשרי בין קלדנות לבין המחלה.
השופטים צילה צפת ונפתלי שילה הצטרפו לפסק הדין.
לפסק הדין המלא בתיק 44047-06-21
- ב״כ המערער: עו״ד דורית לוין וולף
- ב״כ המשיבה: עו״ד אסנת כהן
עו"ד אורי צפורי
עוסק/ת ב-
צבא ומשרד הבטחון
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין