צורף לחשבון עם מיליוני שקלים – אך לא יקבל את הכסף

מאת: עו"ד יפה בן צור | :

הבן טען שהוריו ביקשו לפצותו על קיפוח לעומת אחיו, אך השופטת גילתה סתירות בגרסתו: הוא כמעט לא השתמש בכספים, ולא זימן לעדות את פקידת הבנק שנכחה במעמד החתימה

בית המשפט למשפחה בתל אביב קיבל לאחרונה תביעה בה מתבקש להצהיר כי חשבון בנק שבו נצברו מיליוני שקלים שייך במלואו לאב משפחה שהלך לעולמו, ולא לאחד מבניו שצורף אליו כשותף. השופטת סגלית אופק שוכנעה כי הצירוף נעשה מטעמי נוחות, ולא מתוך כוונה להעניק לבן את הכספים במתנה. האחרון חויב בהוצאות משפט בסך 50 אלף שקל.

במרכז הפרשה: משפחה אמידה שבה שלושה בנים. האב המנוח עסק בתחומי התיירות והפיננסים, ובמהלך השנים צברו ההורים נכסים רבים, ובהם דירות בתל אביב ובגבעתיים, יצירות אומנות וחשבונות בנק. בשנת 2012 ערכו השניים צוואה הדדית, שלפיה לאחר פטירת שניהם יחולק רכושם בין ילדיהם בהתאם להוראות הצוואה.

בנובמבר 2015 צורף אחד הבנים לחשבון בבנק איגוד, שבו היו מיליוני שקלים. כחודשיים לאחר מכן נפטרה האם, ובאוקטובר 2020 נפטר גם האב.

עוד בחיי האב הגיש אחד מאחיו של הבן שצורף לחשבון, כאפוטרופוס על האב, תביעה להצהיר כי מלוא הכספים שייכים לאב. האח השלישי תמך בעמדתו. לטענת השניים, הצירוף נועד לאפשר את המשך ניהול החשבון במקרה שהאם תלך לעולמה, לנוכח מצבו הקוגניטיבי המידרדר של האב. לדבריהם, לא הייתה כוונה להעניק לאחיהם מתנה.

מנגד טען הבן שצורף לחשבון כי אמו הבהירה לו שמדובר במתנה מיידית, שנועדה לפצותו על קיפוח מתמשך לעומת אחיו. לדבריו, אביו הבין היטב את משמעות החתימה, ומסמכי הבנק מעידים על הענקת הזכויות בכספים.

לא הוכח קיפוח

השופטת אופק אימצה את עמדת התובע, שנתמכה גם על ידי אחיו הנוסף. היא הבהירה כי כאשר אדם מצורף לחשבון קיים, עצם הצירוף אינו מוכיח שניתנה לו מתנה, ועליו להציג ראיות ברורות לכוונת בעלי החשבון להעניק לו את הכספים.

במקרה זה נקבע כי האם ביקשה להבטיח את המשך הטיפול בענייני האב, שסבל מאלצהיימר, ולא להעביר לבנה מיליוני שקלים. השופטת הדגישה כי האם אף פנתה לשני בניה האחרים בהצעה להצטרף לחשבון, אך הם סירבו.

גם טענת הקיפוח נדחתה. התברר כי הבן קיבל מהוריו חנות וסיוע במימון בניית ביתו. בנוסף, הוא לא זימן לעדות את פקידת הבנק שלטענתו נכחה במעמד הענקת המתנה, ואף לא עדים נוספים שיכלו לתמוך בגרסתו.

השופטת הצביעה גם על סתירות בגרסתו: בעוד שבתחילה טען שקיבל את מלוא הכספים, בהמשך טען לזכאות למחציתם. יתרה מכך, הוא כמעט שלא ביצע פעולות בחשבון לצרכיו האישיים, ואף הצהיר בעבר שהכספים מהווים חלק מרכוש האב.

נקבע כי הבן לא הוכיח שהוריו התכוונו להעניק לו את הכספים במתנה. לפיכך הוצהר שהאב המנוח הוא בעליו הבלעדי של החשבון. הבן חויב להגיש דוח על התנועות בחשבון מאז פטירת האם, ולהשיב כספים שנמשכו שלא לטובת האב, ככל שהיו כאלה. בנוסף, הושתו עליו 50 אלף שקל הוצאות.

  • ב"כ האח התובע: עו"ד אלי שימלביץ' ועו"ד ניצן אפגין
  • ב"כ האח שצורף לחשבון: עו"ד יוסי כהן
  • ב"כ האח הנוסף: עו"ד רועי סידי ועו"ד אביעד שנון
עו"ד יפה בן צור עוסק/ת ב- ירושות וצוואות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.

המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.

פסקי דין קשורים


קטגוריות


שאל את המשפטן יעוץ אישי, שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך