פסק דין: חיוב על שיפוץ בניין – בהתאם לשטח הדירה - פסקדין

באסיפת דיירים סוכם שכולם יישאו באופן שווה בשיפוץ שעלותו 1.76 מיליון שקל. למרות זאת המפקח על המקרקעין נעתר לבקשת דיירת להפחתת הסכום שתשלם, בהתאם ליחס רצפת דירתה אל מול הרכוש המשותף

בעל דירה זכאי שהשתתפותו בעלויות תחזוקת הבניין תחושב בהתאם לחלקו היחסי, ולא לפי תעריף אחיד – כך הבהיר לאחרונה המפקח על רישום מקרקעין ברחובות (שלוחת אשדוד), אלעד אזר. בהתאם לכך, התקבלה דרישת דיירת סיעודית בבניין כלשהו באשדוד להפחית את חלקה בעלות השיפוץ: נקבע שבמקום 32 אלף שקל, היא תשלם כ-27 אלף בלבד.

במוקד ההליך: בית משותף ברחוב אבות ישורון שבאשדוד המכיל 55 דירות, ואשר הוכרז על-ידי העירייה כ"מבנה מסוכן". במסגרת אסיפה כללית שנערכה בתחילת 2023 הוסכם שייערך שיפוץ בבניין, בעלות כוללת של 1.76 מיליון שקל, אשר תוטל על בעלי הדירות שווה בשווה, כלומר 32 אלף שקל לדירה. ואולם לא כל הדיירים מיהרו לשלם.

לטענת אחת הדיירות, אישה מבוגרת וסיעודית, דרישת הנציגות שכל בעלי הדירות יישאו בהוצאות השיפוץ באופן אחיד מנוגדת לסעיף 58 לחוק המקרקעין, הקובע שבעל דירה חייב להשתתף בהוצאות הניהול והתחזוקה של הרכוש המשותף "לפי יחס שטח רצפת דירתו אל שטח הרצפה של כל הדירות", וזאת אלא אם נקבע בתקנון שיעור השתתפות אחר.

אלא שבתקנון הבניין שבמוקד ההליך לא נקבע שיעור אחר. אדרבה, נאמר בו ש"חובת ההשתתפות בהוצאות, לעניין סעיף 58 לחוק, תחול על בעלי הדירות בהתאם לחלקיהם ברכוש המשותף". על הרקע הזה טענה הנתבעת שבהתאם לשטח דירתה - 75 מ"ר - יש לגבות ממנה סכום נמוך יותר, בהתחשב בכך שבבניין קיימות דירות בגודל 100 מ"ר ויותר. בתוך כך ביקשה האישה, המתקיימת מקצבאות ביטוח לאומי, לפרוס את הסכום העדכני ל-36 תשלומים.

מנגד טענה נציגות הבניין שהדיירת הייתה מודעת להחלטה לגבות סכום אחיד, מבלי שפעלה לביטולה, ומשכך חלה עליה חובת תשלום בהתאם לנקבע באסיפה.

זכות יסוד

אבל המפקח אזר קבע שהצדק עם הדיירת. לדבריו שילוב הוראות התקנון וסעיף 58 לחוק מלמדות שכל בעל דירה, ובכללם הנתבעת, זכאי לעמוד על כך שחלקו בעלויות הניהול והתחזוקה של הבניין, לרבות בשל שיפוץ, יחושב בהתאם לחלקו היחסי, דהיינו בהתאם לשטח דירתו ביחס לשטח כל הדירות – ולא לפי תעריף אחיד שהוסכם עליו באסיפה הכללית.

"אין בכוחה של החלטות הנציגות, או החלטה שהתקבלה באסיפה של בעלי הדירות – גם אם ברוב מוחלט מקרבם – כדי לפגוע בזכות יסוד זו של בעל דירה בבית המשותף, ולחייב אותו לשאת בהוצאות תחזוקה בשיעור העולה על חלקו, על-פי המנגנון הקבוע בסעיף 58 או בתקנון המוסכם", הבהיר המפקח.

הוא דחה, בתוך כך, את טענת הנציגות שהיה על הנתבעת לפעול לביטול החלטת אסיפת הדיירים לגבייה בצורה אחידה, ככל שברצונה להיות מחויבת בהתאם לחלקה היחסי. הודגש שההחלטה לגבות 32 אלף שקל הינה שרירה וקיימת רק ביחס לבעלי הדירות שהסכימו לשלם, או לכאלה שלא טענו כי יש לחייבם רק בהתאם לחלקם היחסי.

יישום הדברים על המקרה הקונקרטי הוביל את המפקח להפחית כ-5,000 שקל מחובה של הדיירת: הוא הסביר שחלקה ברכוש המשותף הינו כ-1.5% בלבד ומשכך, במכפלת עלות השיפוץ הכוללת (1.76 מיליון שקל), יוצא שעליה לשלם בגין העבודות 26,841 שקל. זאת, לצד דחיית בקשתה לפרוס את התשלום ל-3 שנים, בנימוק שהוא נעדר סמכות לכך.

המפקח חייב את הדיירת לשלם לנציגות את הסכום העדכני תוך חודש וחצי, תוך הבהרה ש"הצדדים רשאים, כמובן, להגיע להסדר תשלומים אחר".

• ב"כ הנציגות: אלכסנדר מרקוביץ' וליאור יצחקי
• ב"כ הדיירת: לא צוין

לפסק הדין המלא בתיק מס' 12/130/2025

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.