חברת ניהול נכסים חויבה לפני שבועיים לשלם כ-146 אלף שקל למנהל אחזקה שהתפטר, בגין הפרת זכויותיו. ואולם, לאחר שנמצא כי העובד הקים חברה משלו בזמן שעבד בחברה, יופחתו מהפיצוי כ-58,000 שקל על הפרת האמון.
החל מינואר 2009 עבד התובע כמנהל אחזקת מבנים. בתחילה הועסק על ידי מנהל החברה באופן אישי ובהמשך, על ידי חברה שהקים המנהל בשם "בתים ניהול נכסים".
לקראת סוף שנת 2012 הודיע העובד על התפטרותו לאחר שקיבל הצעות עבודה פרטיות ויחסיו עם המנהל הפכו מרוחקים. מספר חודשים לאחר מכן, הגיש העובד תביעה לבית הדין לעבודה בתל אביב כנגד החברה ומנהלה.
לייעוץ בתחום:
עו"ד דיני עבודה
העילה העיקרית לתביעה עסקה בתשלום בגין עבודה בשעות נוספות. לטענת התובע, תפקידו דרש זמינות מיידית גם בשעות עבודה לא רגילות לצורך טיפול בעניינים דחופים, אך הוא מעולם לא קיבל שכר עבור שעות אלה. עוד הוא דרש להחזיר לו את הסכום שנוכה ממשכורתו האחרונה בגין הודעה מוקדמת ופיצוי עבור פגמים בתלושי שכר.
החברה מצידה טענה כי שילמה לתובע את מלוא הזכויות הסוציאליות המגיעות לו והכחישה כי עבד שעות נוספות.
בנוסף הגישה החברה תביעה נגדית בדרישה לפיצויים על הפרת חובת תום הלב וחובת הנאמנות כלפיה. לטענתה, החל מאוקטובר 2011 החל התובע להפעיל עסק עצמאי דומה, במקביל לעבודתו בחברה ותוך שימוש במשאביה.
במענה לטענות החברה התובע הודה שסיפק שירותי ניהול לבניין אחר, אך לטענתו עשה זאת בעיקר בסופי שבוע וכמעט לא היה מעורב בעבודה באופן אישי – זו גם הסיבה שלא עדכן את המנהל שלו בנושא בזמן אמת.
זכויות וחובות
לאחר שסקרה בהרחבה את חומר הראיות וטענות הצדדים, השופטת חופית גרשון-יזרעאלי הגיעה למסקנה כי שתי התביעות צריכות להתקבל בחלקן.
השופטת קבעה כי החברה גבתה מהתובע כספים בגין הודעה מוקדמת שלא כדין, ולמרות שהתובע עדכן אותה חודש מראש על כוונתו להתפטר.
בנוסף, השופטת מצאה כי בתלושי השכר שהונפקו לתובע לא נכללו מלוא הפרטים כמו מעקב אחר ימי המחלה וימי חופשה, וגם על כך הוא זכאי לפיצוי.
אף בנוגע לפיצוי עבור שעות נוספות מצאה השופטת כי הצדק עם התובע, שכן חוק הגנת השכר קובע כי במקרה ששעות העבודה שנויות במחלוקת והמעסיק לא ערך רישום נוכחות – כמו במקרה הנוכחי – הנטל להוכיח את שעות העבודה האמיתיות מוטל על המעסיק.
מאחר שהחברה לא עמדה בנטל זה, לתובע מגיע את הפיצוי המרבי לפי החוק עבור 60 שעות נוספות לחודש, וזאת, עד חודש אוקטובר 2011 בלבד, שכן לתובע לא מגיעות שעות נוספות עבור התקופה שבה כבר עבד גם עבור החברה שהקים והשקיע בה את מיטב מרצו.
בהקשר זה, השופטת גרשון-יזרעאלי ראתה בחומרה רבה את העובדה שהתובע לא טרח ליידע את המעסיק על אודות עסקיו, וקבעה כי בכך הפר באופן בוטה את חובות האמון וחובות תום הלב שלו כלפי מקום העבודה. לאור זאת פסקה כי החברה זכאית לפיצוי בשיעור רבע משכרו בתקופה שבה עבד במקביל בשתי החברות.
התוצאה הסופית הייתה שהחברה והמעסיק חויבו לשלם לתובע 146,398 שקלים בעבור זכויותיו, ומתוכם יקוזז סך של 57,500 שקל – כפיצוי על הפרת חובת הלב והאמון של התובע כלפי החברה.
- ב"כ התובע והנתבע שכנגד: עו"ד אורטל מור
- ב"כ הנתבעים והתובעת שכנגד: עו"ד שמלה
* עו"ד גדי פקדו עוסק דיני עבודה
** הכותב לא ייצג בתיק
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את Get Lawyer
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
עורך דין תביעות ביטוח לאומי
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין