- דיני חוזים
- מומחים לדין הזר
- ייפוי כוח מתמשך
- משפט מסחרי
- הדין האמריקאי
- דיני תעופה
- מטבעות דיגיטליים
- אשרות עבודה
- דיני עבודה
- תביעות ביטוח ונזקי רכוש
- פלילי
- מקרקעין ונדל"ן
- דיני צרכנות ותיירות
- קניין רוחני
- דיני משפחה
- דיני חברות
- הוצאה לפועל
- רשלנות רפואית
- נזקי גוף ותאונות
- תקשורת ואינטרנט
- מיסים
- תעבורה
- חוקתי ומנהלי
- גישור ובוררויות
- צבא ומשרד הבטחון
- ביטוח לאומי
- תמ"א 38
- פשיטת רגל
- תביעות ייצוגיות
- לשון הרע
- דיני ספורט
- אזרחויות ואשרות
- אזרחות זרה ודרכון זר
- ירושות וצוואות
- נוטריון
עיריית חולון מנעה מבעלי קוטג'ים טופס 4 ללא הצדקה – ותפצה
אף שגורמי התכנון בעיר אישרו שהמבנים תואמים להיתר הבנייה, הטופס המיוחל התקבל רק בחלוף 8 חודשים. הפיצוי: כ-284 אלף ש'
בית המשפט המחוזי בתל אביב חייב לאחרונה את עיריית חולון והוועדה המקומית לתכנון ובנייה לפצות ביותר מרבע מיליון שקל בעלי קוטג'ים בעיר. הסיבה: עיכוב של חודשים רבים במתן טופס 4, אשר מנע מהתובעים להשכיר את מבניהם ולהרוויח עליהם כסף. סגן הנשיא אליהו בכר קבע שהתנהלות העירייה והוועדה בסיפור הייתה רשלנית.
שני התובעים הינם בעלים של חצי מקרקע בגודל 486 מ"ר ברחוב שושנה דמארי, קריית פנחס איילון, שבחולון. בשלהי 2011 ניתן לתובעים וליתר השותפים במקרקעין היתר בנייה להקמת מבנים צמודי קרקע. ואכן, סיפרו התובעים, הם פעלו לבנות שני קוטג'ים בסטנדרט גבוה ביותר ועל מנת להפיק מהם רווחים. בניית הקוטג'ים הסתיימה בתחילת 2013 אלא שרק בחלוף חמש שנים, בינואר 2018, הוענק להם טופס 4 לאכלוס המבנים והשכרתם.
בתביעה שהוגשה לבית המשפט לפני חמש שנים טענו בעלי הקוטג'ים שמניעת קבלת טופס 4 במועד מוקדם יותר, וחוסר האפשרות לאכלס את המבנים ולהפיק מהם רווחים, גרמו להם נזקים בסך כולל של 2,614,253. הם ביקשו לחייב את העירייה והוועדה המקומית לתכנון ובניה לפצותם בסכום זה.
מנגד טענו הנתבעות שהקוטג'ים נבנו מלכתחילה תוך ביצוע חריגות מהיתר הבנייה, מה שגרר את הצדדים להליכים משפטיים ממושכים. לעמדת ההגנה רק במאי 2017, במהלך ביקורת שערכה הוועדה המקומית במקום, נמצא שבעלי הקוטג'ים הסדירו את החריגות ושהמבנים תואמים להיתר.
מכל מקום, טענו הנתבעות, אין לייחס להן רשלנות בגין העיכוב במתן טופס 4 שכן הן פעלו לפי שיקול דעת מקצועי, ועומדת לימינן חזקת התקינות המנהלית (חזקה הקובעת שפעולות המינהל, כברירת מחדל, מתבצעות באופן תקין). בתוך כך נטען שאין קשר בין העיכוב במתן הטופס לבין הנזקים להם טענו בעלי הקוטג'ים.
חיכו בקוצר רוח
תחילה דחה השופט בכר את טענת בעלי הקוטג'ים שלפיה כבר בפברואר 2013 היה מקום להעניק להם טופס 4. הוא ציין שאחד התובעים הודה בעצמו בחקירתו הנגדית כי באותו מועד המבנים לא עמדו בתנאי היתר הבנייה. מלבד הודאת התובע נמצא שגם בפועל באותה תקופה נרשמו לגבי הנכסים חריגות בנייה רבות, כגון ביטול שטחי גינון והפיכת מחסנים לחדרי כביסה.
בנסיבות אלה עלתה השאלה מתי היו הקוטג'ים ראויים לאכלוס והיה על העירייה להעניק לבעליהם טופס 4? לנוכח הודאת הנתבעות כי במאי 2017 בוצעה הסדרה מלאה של חריגות הבנייה והתאמה של המבנים להיתר, השופט קבע כי יש לראות זאת כמועד שבו צריך היה לתת לתובעים טופס 4.
השופט קבע כי השתהות העירייה במתן הטופס עולה כדי רשלנות. "לטעמי לא הייתה כל מניעה להעניק לתובעים את האישור המיוחל לו הם ממתינים בקוצר רוח שנים לא מבוטלות" מיד לאחר הסדרת חריגות הבנייה, כלומר מאי 2017. על שמונת החודשים ממועד זה ועד למתן טופס 4 בפועל, קבע השופט, על הנתבעות לפצות את בעלי הקוטג'ים, בעיקר בשל אובדן השכירות שנגרמה להם.
לפיכך הוא קבע שהעירייה והוועדה המקומית יפצו את בעלי הקוטג'ים ב-233,830 שקל ובנוסף ישלמו להם הוצאות ושכ"ט עו"ד בסך 50,000 שקל.
- ב"כ התובעים: עו"ד ענת לוי
- ב"כ הנתבעות: עו"ד ראובינוף ועו"ד יצחק קסטרו
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.
