האישה הייתה כפסע לפני חופשה בחו"ל כשיצאה מעבודתה כמטפלת בקשישים ונתקלה בבור במדרכה. רוב האחריות לתאונה הוטלה על עיריית חיפה
בית משפט השלום בקריות קיבל לאחרונה תביעת נזקי גוף שהגישה אישה בשנות הששים לחייה נגד עיריית חיפה. האישה, מטפלת בקשישים במקצועה, סיפרה כי לאחר פגישה עם מטופלת יצאה לכיוון ביתה אלא שבדרך נתקלה במהמורה במדרכה ונפצעה בפלג גופה התחתון. השופטת אלואז זערורה-עבדאלחלים קבעה שהעירייה התרשלה כשלא טיפלה כראוי במפגע המסוכן, ומכאן שעליה לפצות את האישה בשל נזקיה.
לפי הנטען בתביעה, התאונה התרחשה בקיץ 2019 סביב השעה 14:30. התובעת (65) בדיוק סיימה לעבוד בבית אחת המטופלות שלה שברחוב יד לבנים בעיר הצפונית. לדבריה היא יצאה מבית המטופלת לכיוון רחוב רזיאל כדי להגיע לתחנת אוטובוס על מנת לנסוע לביתה.
אלא שלפני שהספיקה לרדת למעבר החציה בדרכה לתחנה, סיפרה האישה, היא נתקלה בבור הממוקם בתפר שבין המדרכה והכביש. כתוצאה מכך היא הוטחה בעוצמה על הכביש ונגרמו לה שברים בברך שמאל ובקרסול ימין.
בתביעתה סיפרה האישה, עולה חדשה מחבר העמים, כי בשל התאונה נאלצה לעבור שני ניתוחים וטיפולי פיזיותרפיה מתישים. כמו כן, היא סובלת מכאבים שמחמירים בעמידה ממושכת, ממגבלות בהליכה והיא אף מתקשה לעלות במדרגות. לדבריה, כיום היא מסתייעת בהליכון ורופא תעסוקתי שבדק אותה קבע שהיא בלתי כשירה לעבוד. לשיטת התובעת עיריית חיפה אחראית לפצותה בשל נזקיה השונים.
מנגד טענה העירייה כי האישה לא הוכיחה בראיות שהתאונה קרתה, ומכאן שהיא פטורה מאחריות כלשהי.
תחזוקת רחובות - בסמכות העירייה
אבל השופטת זערורה-עבדאלחלים דחתה את טענת העירייה וקבעה שהתובעת עמדה בנטל המוטל עליה להוכיח כי נפגעה בתאונה כגרסתה. השופטת ציינה כי הגם שמדובר בעדות יחידה של בעל דין, היא שוכנעה לנוכח כלל הראיות שהתאונה אכן קרתה.
כך, התיעוד הרפואי מבית החולים "בני ציון", אליו פונתה האישה בעקבות התאונה, ומקופת החולים "מכבי" בה היא חברה, תומך בגרסתה כי נפצעה מנפילה ברחוב.
גם העובדה שחזרה על גרסתה במהלך עדותה הותירה על השופטת רושם אמין. בין היתר סיפרה האישה כי ביום התאונה הרגישה טוב שכן בעוד שלושה ימים הייתה אמורה לטוס לנופש בסנט-פטרבורג, אלא שאז נחבטה בעוצמה אל הקרקע ועם נפילתה ירדה לטמיון גם חופשתה.
השופטת הוסיפה כי מדובר בשבר לא קטן במדרכה שנוצר בעקבות הסרת עמודים. בחירת העירייה שלא לזמן עדים מטעמה על-מנת לשפוך אור על נסיבות תחזוקת המדרכה בהקשר הזה, פועלת לרעתה.
עוד ציינה השופטת כי "על רשות מקומית לעשות כל הדרוש לשמירה על ביטחון הציבור בתחומיה. תחזוקת רחובותיה של העיר ושמירה על תקינותם היא בלב סמכויותיה של הרשות המקומית". בהעדר הוכחה לתחזוקה ראויה מטעם העירייה ובהתחשב בכך שמדובר בסיכון בלתי סביר, חלק הארי של האחריות לתאונה הוטל עליה.
לצד זאת השופטת ציינה שהתאונה התרחשה בשעת צהריים, באזור המוכר היטב לתובעת שכן עבדה שם חמש פעמים בשבוע, ובנוסף מדובר במפגע בולט לעין כך שהיה עליה להיזהר יותר בהליכתה. משום כך, רבע מהאחריות לתאונה נזקפה לחובת האישה.
בסופו של יום, לאחר ניכוי אשם תורם וקצבאות ביטוח לאומי שהתקבלו כתוצאה מהכרה באירוע כתאונת עבודה, נפסק לתובעת פיצוי בסך 78,500 שקל, שכ"ט עו"ד בסך 18,500 שקל, וכן הוצאות משפט.
- באי כוח הצדדים לא צוינו בפסק הדין
עו"ד גיא שמש
עוסק/ת ב-
נזקי גוף ותאונות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין