סירבה לקיים יחסי אישות עם בעלה הבוגדני – וחויבה להתגרש

האישה הודיעה שהיא מסכימה להבליג על היחסים שמנהל בעלה עם מאהבת נשואה, והגישה תביעה לשלום בית. ביה"ד הרבני קבע שהיא מחזיקה בגט כקלף מיקוח

בית הדין הרבני האזורי באשדוד דחה לאחרונה תביעת שלום בית שהגישה אישה בנוגע לבעלה, המנהל מזה שנים קשר זוגי עם אישה נשואה. הדיין מיכאל צדוק (אב"ד) שכתב את דעת הרוב – אליה הצטרף הדיין אלימלך וסרמן – קבע שתביעת האישה אינה כנה והוגשה ממניעים רכושיים. לדבריו, הסכמת האישה לשלום בית ללא יחסי אישות ריקה מתוכן ולכן על הצדדים להתגרש. הדיין עידו שחר, שנותר בדעת מיעוט, סבר כי אין עילה לחייב את בני הזוג להתגרש.

מדובר בבני זוג הנשואים 30 שנה ולהם 5 ילדים. בשלב מסוים של היחסים הבעל החל לנהל רומן עם אישה נשואה מהעבודה. לאחר שאשתו גילתה על כך היא ביקשה ממנו לעזוב את הבית, וכך קרה. הבעל מצדו עבר לגור עם המאהבת אך המשיך לשמור על קשר עם ילדיו ולשלם על הוצאות הבית. הם החליטו שהגיעה העת להכרעה והגישו תביעות הדדיות – הבעל לגירושים והאישה לשלום בית.

לטענת הבעל אשתו שקועה במרה שחורה, סובלת מדיכאון, ספונה בחדרה שעות ארוכות וצופה בסדרות טלוויזיה. לטענתו היא לא מתעניינת בו, לא קשובה לו, לא מקיימת איתו יחסי אישות ולא מקיימת את חובותיה כאשה בטיפול בבית. בנסיבות אלה טען הבעל כי אין להתפלא עליו שהוא רועה בשדות זרים.

האיש הוסיף כי אשתו מתכננת להמתין עד לאחר פטירת הוריו ולתבוע ממנו את כל מה שמגיע לה לטענתה מתוך הירושה הצפויה. לדבריו "מות הנישואים" ביניהם הוא עילה לחיוב בגט, וכך יש לקבוע.

לעומתו טענה האישה כי הזוגיות ביניהם הייתה טובה וכי הם הקימו משפחה לתפארת. דא עקא, בגידותיו החריבו הכל. היא עתרה לחיוב האיש לשוב אליה בסיוע וליווי של יועץ נישואים.

"השטן בהתגלמותו"

הדיין צדוק קבע שהתמונה המצטיירת לנגד עיניו היא של בית לא בריא. הוא כתב ששוררת בין הצדדים מערכת יחסים מקולקלת, מרוחקת, מנותקת ומרוקנת מתוכן, שהביאה את האיש לרצות להתגרש בגלל אהבתו לאישה אחרת.

בתוך כך הדיין קבע שאמירותיה של האישה בעניין שלום בית אינן כנות. "אמנם האישה עקבית בהצהרתה כי רוצה שלום בית", כתב הדיין, "אך לא מוכנה כאמור לחיות איתו חיי אישות". הוא קבע שטענת האישה היא למעשה "מאיס עלי ולא בעינא ליה" (מאוס עליי ולא רוצה אותו).

הדיין העלה אינדיקציות נוספות לכוונותיה האמתיות של האישה. כך, הוא ציין שבמהלך הדיון היא כינתה את בעלה "השטן בהתגלמותו". בנוסף, היא הסכימה לקבל גט תמורת הסכם רכוש לשביעות רצונה. נימוק נוסף הוא מחדלה לפעול למען שלום בית. לדברי הדיין היא נפגשה עם בעלה פעם אחת בלבד ב-3 השנים האחרונות על מנת ללבן את העניינים ביניהם.

הדיין נימק שהאישה משתמשת בתביעת שלום הבית כקרדום לחפור בו וכמנוף להשגת זכויות רכושיות עודפות, והיא מחזיקה בגט כקלף מיקוח. בנסיבות אלה, קבע, אין מנוס מלפסוק כי הצדדים מורדים זה בזה ועליהם להתגרש.

לעומתו סבר הדיין שחר, שנותר בדעת מיעוט, כי עצם הפירוד בין הצדדים אינו מהווה לכשעצמו עילה לחיוב וכפיית גט. לדבריו טענות הבעל לא ביססו ולו עילה אחת לחייב את האישה בגט.

• ב"כ הבעל: עו"ד דניאל שרז
• ב"כ האישה: עו"ד אור עזריה

בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין