המחלה הופיעה רגע לפני שהעובד זוכה מהעבירה אחרי 3 שנים של הליכים פליליים. תביעתו נגד ביטוח לאומי התקבלה בתום כ-5.5 שנים של הליכים
בית הדין לעבודה בחיפה הורה לאחרונה לביטוח לאומי להכיר בסוכרת ממנה סובל עובד מס הכנסה כבן 60 כפגיעה בעבודה לאחר ששוכנע כי התפרצה כתוצאה ממצוקה נפשית שחש טרם זיכויו מעבירת שוחד בה הואשם 3 שנים קודם לכן.
התביעה נגד ביטוח לאומי הוגשה ב-2015 לאחר שסירב להכיר בעובד כנפגע עבודה עקב סוכרת שפרצה אצלו ב-2004 – כחודש לפני שזוכה מאשמה בעבירה של לקיחת שוחד.
ב-2016 קבע בית הדין לעבודה כי אירעו לעובד שלושה אירועים מיוחדים שיש לבחון את הקשר שלהם להתפרצות הסוכרת קשר: הראשון אירע ב-2001 כשהעובד נעצר בפתאומיות בחשד ללקיחת שוחד, השני ב-2004 המועד שבו נשמעו הסיכומים בהליך הפלילי שנוהל נגדו והשלישי כשזומן להכרעת הדין.
מומחה ברפואה פנימית שמונה לצורך כך אישר קיומו של קשר בין האירועים לבין המחלה ובית הדין לעבודה קיבל את התביעה. אבל בעקבות ערעור שהגיש ביטוח לאומי הורה בית הדין הארצי לעבודה על החזרת התיק ומינוי מומחה רפואי נוסף.
מומחית שנייה אישרה אף היא קיומו של קשר סיבתי בין הדחק הנפשי שנגרם לעובד בעקבות האירועים החריגים לבין התפרצות המחלה אלא שטעות במידע שנמסר לה לגבי אחד האירועים החריגים שבגינה לא השיבה לכל השאלות שהופנו אליה הובילה למינוי מומחה שלישי.
בספטמבר האחרון נתן המומחה השלישי את חוות דעתו ואף הוא סבר שיש קשר סיבתי בין המצוקה הנפשית של העובד סביב האירועים לבין התפתחות הסוכרת. המומחה ציין כי המעצר, החקירות המשטרתיות וההמתנה להכרעת הדין זירזו את הופעת המחלה, ואלמלא הם ייתכן שהייתה מופיעה מאוחר יותר.
בטיעונים האחרונים טרם פסק הדין ביקש התובע לקבל את תביעתו תוך שהדגיש כי שלושת המומחים אישרו את ההשפעה של האירועים על התפתחות הסוכרת, וביטוח לאומי כבר עושה שימוש לרעה בהליכים.
ביטוח לאומי ביקש לעומת זאת לדחות את התביעה בטענה שהסוכרת התפרצה כתוצאה ממתח מתמשך ולא מאירועים חריגים נקודתיים. המוסד הוסיף כי המומחה השלישי השתמש במילים כמו "ייתכן" או "עלול" שלא מעידות על קביעה חד-משמעית שהתפרצות המחלה נבעה מהאירועים הנקודתיים להבדיל מתקופה ארוכה של מצוקה.
לא מתח מתמשך
השופטת קרן כהן ציינה כי אכן לפי הפסיקה עובד שמבקש להכיר במחלה כפגיעה בעבודה צריך להוכיח שהיא התפרצה בעקבות אירוע מיוחד בעבודה ולא בשל מתח מתמשך. אבל בניגוד לעמדת הביטוח הלאומי חוות דעתו של המומחה האחרון מוכיחה קיומו של קשר סיבתי ספציפי לאירועים.
השופטת ציינה כי המומחה מצא שהמחלה פרצה אצל העובד בין האירוע השני (סיכומי ההליך הפלילי) לבין האירוע השלישי (הכרעת הדין) ויש קשר בין שני האירועים האלה להחמרה במצבו. המומחה אף הדגיש כי השפעת האירועים המיוחדים הייתה גבוהה בהרבה מכל גורם אחר למחלת הסוכרת כמו מתח מתמשך, בעיות בריאותיות, גנטיקה וכולי.
השופטת הוסיפה כי חוות הדעת בעניין הזה הייתה ברורה וקבעה מפורשת שאלמלא האירועים החריגים סביר להניח שהסוכרת הייתה מופיעה בשלב מאוחר יותר. לפיכך, היא אימצה את עמדת המומחה השלישי והורתה לביטוח לאומי להכיר במחלת הסוכרת כפגיעה בעבודה ולשלם לתובע 6,500 שקלים הוצאות.
לפסק הדין בתיק ביטוח לאומי 30298-07-15
- ב"כ התובע: עורך דין מוניר עראידה
- ב"כ ביטוח לאומי: עו"ד ענת רישין נקש
עו"ד רוני סובוטקה
עוסק/ת ב-
נזקי גוף ותאונות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין