נתן לאשתו בית כדי להציל את הנישואים – בסוף הם התגרשו

לאחר הגירושים ביקש הבעל לבטל את המתנה. טענתו להתנהגות מחפירה של האישה נדחתה ונקבע שזאת עסקת מקרקעין שלא ניתנת לביטול

בית משפט לענייני משפחה בחדרה דחה לאחרונה בקשה לביטול הסכם מתנה שבו בעל העביר לאשתו זכויות במגרש שעליו בנו את ביתם. לטענת התובע, הוא הסכים לתת את המתנה במטרה לשמור על התא המשפחתי. הנתבעת טענה שהתובע ניסה לפייס באמצעות המתנה, אך לא שינה את התנהגותו האלימה כלפיה והיא נאלצה להתגרש. השופט טל פפרני הסביר שמדובר בהסכם בלתי חוזר והתובע לא יכול לשנות את דעתו.

בני הזוג התגרשו בשנת 2018 לאחר 21 שנות נישואים. יש להם זוג תאומים.

בתביעה שהגיש טען התובע כי בשנת 2014, לאחר שמערכת היחסים בין השניים עלתה על שרטון, הוא נכנע לדרישת הנתבעת, ולמען שמירת התא המשפחתי הסכים להעניק לה במתנה את כל זכויותיו במגרש בשטח 597 מ"ר, עליו הם בנו את ביתם.

השניים חתמו על הסכם מתנה שדווח לרשויות המס, אך הזכויות לא נרשמו בפנקסי המקרקעין משום שהתובע קיבל את המגרש במתנה מאביו והזכויות טרם נרשמו על שמו. לטענתו, הנתבעת המשיכה להתעמר בו, הוציאה נגדו צווי הרחקה עד אשר ביקש להתגרש ולכן הוא מבקש לבטל את המתנה.

עוד טען התובע כי לא הבין שהוא מוותר על זכויותיו ללא אפשרות להתחרט, ושהתובעת לא התכוונה לשלום בית אלא לנשלו מרכושו. לבסוף הוא טען שמדובר רק בהתחייבות לתת מתנה בעתיד, והוא זכאי לחזור בו מההתחייבות מכיוון שהעברת הזכויות עוד לא נרשמה בטאבו.

הנתבעת טענה מנגד שהתובע נהג בה ובילדים באלימות עד שבשנת 2015 היא הודיעה לו שברצונה להתגרש. לאחר שיחות מרובות ביניהם התחייב התובע לשנות את התנהגותו וכמחווה יעביר לה את זכויותיו במגרש. לטענתה, מאחר שהוא לא שינה את התנהגותו לאחר הסכם המתנה, היא נאלצה להתגרש בכל זאת. הנתבעת הוסיפה שעורך הדין שערך את ההסכם הסביר לתובע את משמעותו, והוא היה מודע לכך שמדובר בהסכם בלתי חוזר.   

מתנה שהשתכללה

השופט פפרני דחה את התביעה. הוא הסביר שלפי הוראת הסכם המתנה, עולה שמדובר בהתחייבות מצד התובע לתת את המתנה באופן סופי ושהוא שאינו יכול לחזור בו. התובע אומנם טען כי לא הבין את משמעות ההסכם ואת העובדה שהוא לא יכול להתחרט, אך השופט קבע שהוא לא הצליח להוכיח את הטענה. כך למשל, התובע לא הביא לעדות את עורך הדין שערך את ההסכם, שהיה יכול אולי להעיד על הסבר שקיבל ממנו התובע (או לא קיבל) לפני שחתם.

מעבר לכך, התובע ביקש לערוך בהסכם שינויים ולהוסיף סעיף שלפיו במידה והתובעת תלך לעולמה, המתנה תוחזר לו. כלומר, התובע הבין את מהות ההסכם ושרק אם התובעת תלך לעולמה יוכל לקבל בחזרה את הנכס.

השופט הוסיף כי אומנם, כפי שטוען התובע, לפי החוק עסקת מתנה במקרקעין חייבת להסתיים ברישום הזכויות על שם מקבל המתנה. אך במקרה זה, מכיוון שגם זכויותיו של התובע בקרקע טרם נרשמו והן רשומות על שם אביו, המתנה יכולה להשתכלל באופן מידי כ"המחאת זכות" והתובע לא יכול לחזור בו.

בתוך כך, השופט דחה את טענת התובע ל"התנהגות מחפירה" של הנתבעת וציין שהעדיף את גרסתה בדבר האלימות מצדו כלפיה וכלפי הילדים.

התובע חויב בהוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בגובה 35,000 שקל.

• ב"כ התובע: עו"ד נזאר ותד
• ב"כ הנתבעת: עו"ד פראס עאזם

בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין