נפילה בדרך לאצטדיון: עיריית קריית-גת תשלם כחצי מיליון ש'

מורה ובנה צעדו על אדמת כורכר לכיוון משרדי המגרש, כשלפתע נתקלה הראשונה במכשול ושברה את ידה. השופטת ביקרה את העירייה: "לא דאגת לדרך ראויה"

עיריית קריית-גת תשלם כחצי מיליון שקל למורה לחינוך מיוחד שנפלה בדרכה לאצטדיון העירוני, ושברה את ידה. השופטת רחלי טיקטין עדולם מבית משפט השלום בבאר שבע קבעה לאחרונה שאי-דאגת העירייה לדרך גישה בטוחה ומוארת למגרש - מחדל שאילץ את התובעת לכתת רגליה בדרך כורכר מסוכנת ועתירת מפגעים - מהווה רשלנות.

התובעת (50), אם ל-3, אומנם מתגוררת בדרום, אך לא בקריית גת. בשלהי 2020 היא הגיעה בשעת בין ערביים יחד עם בנה - שהיה אז כבן 11 ושיחק בקבוצת כדורגל - לבדיקה רפואית שנקבעה לו במשרדי האצטדיון העירוני. לדבריה מאחר שהגישה לאצטדיון הייתה חסומה בגדר מתכת, הלכה עם בנה על דרך כורכר שמובילה למשרדים.

תוך כדי חציית הדרך הבלתי מוארת ועתירת האבנים, המהמורות, הקרשים והצינורות - סיפרה האישה בתביעתה - נתקלה רגלה במכשול, והיא עפה קדימה בעוצמה. למרות הכאבים העזים המשיכה בסדר יומה. ואולם בלילה בקושי הצליחה לישון ולכן על הבוקר ביצעה בדיקת הדמיה בקופת החולים אשר הדגימה שבר ביד, שגובסה למשך חודשיים.

טענתה המרכזית הייתה שעל עיריית קריית גת לפצותה בשל נזקיה, אלא שהאחרונה כפרה בכך מכל וכל. לשיטתה האישה "ממציאה סיפור שלם" שכן לאצטדיון - שבינתיים נהרס - היה שביל גישה מסודר. בתוך כך הועלתה האפשרות שהמורה נפלה בשל סינקופה (התעלפות). אף בהנחה שגרסת המורה נכונה, טענה הנתבעת, יש להשית עליה אשם תורם משמעותי, מאחר שבחרה על דעת עצמה לצעוד על דרך כורכר מסוכנת ולא מוארת בשעת ערב, באופן ש"הזמין" את פציעתה.

כולם הלכו שם

אבל השופטת טיקטין עדולם דחתה את קו ההגנה של העירייה. זאת מאחר שעלה ממסכת הראיות כי דרך הכורכר עליה צעדה התובעת שימשה את כל באי האיצטדיון ללא יוצא מן הכלל, עובדה שלא מנעה מהעירייה להותירה ועם מפגעים רבים וללא שביל מסודר.

אכן, כתבה השופטת, רשות מקומית אינה חייבת לפלס כל אדמת טרשים הנמצאת בשטחה, "אולם כאשר מדובר בשטח כורכר שמהווה גישה למשרדי אצטדיון - הרי שעל העירייה לדאוג שתהיה דרך גישה ראויה לאצטדיון". לדבריה מאחר שהגישה למגרש מהחניה הייתה חסומה, היה על העירייה לבצע אחת מהפעולות הבאות כדי לא להיחשב רשלנית: להשאיר פתח כניסה בגדר; לסלול דרך חלופית ראויה, סלולה ומוארת; או לפחות להציב שלט המכווין את באי האצטדיון לדרך שכזו.

בתוך כך דחתה השופטת את טענות העירייה שהמורה נפלה בשל סינקופה, ושיש להטיל עליה אשם תורם. "לא מצאתי לנכון לקבוע שהתובעת התרשלה כאשר צעדה בדרך הכורכר. כמו כן לא הוכח שהתובעת הלכה במקום במהירות מיוחדת או באופן בלתי זהיר, או שנעלה נעליים לא מתאימות", נימקה.

לפיכך נקבע שהעירייה התרשלה כלפי המורה, וכי עליה לפצותה בכ-400 אלף שקל בגין ראשי הנזק השונים - כאב וסבל, הפסד שכר לעבר ולעתיד, עזרת הזולת ועוד. כ-100 אלף שקל נוספים חויבה הנתבעת לשלם לאישה עבור הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד.

• ב"כ התובעת: עו"ד רון אלטרמן ואח'
• ב"כ הנתבעת: עו"ד יפה חנוכייב ו/או עו"ד רותם זכאי ו/או עו"ד אנדראה רובינסקי ו/או עו"ד שמרית כהן דאום ממשרד עו"ד יוסף רנרט ו/או עו"ד שהם סלומון

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.