- דיני חוזים
- מומחים לדין הזר
- ייפוי כוח מתמשך
- משפט מסחרי
- הדין האמריקאי
- דיני תעופה
- מטבעות דיגיטליים
- אשרות עבודה
- מיסוי יחיד
- החזר מס שבח
- דיני עבודה
- תביעות ביטוח ונזקי רכוש
- פלילי
- מקרקעין ונדל"ן
- דיני צרכנות ותיירות
- קניין רוחני
- דיני משפחה
- דיני חברות
- הוצאה לפועל
- רשלנות רפואית
- נזקי גוף ותאונות
- תקשורת ואינטרנט
- מיסים
- תעבורה
- חוקתי ומנהלי
- גישור ובוררויות
- צבא ומשרד הבטחון
- ביטוח לאומי
- תמ"א 38
- פשיטת רגל
- תביעות ייצוגיות
- לשון הרע
- דיני ספורט
- אזרחויות ואשרות
- אזרחות זרה ודרכון זר
- ירושות וצוואות
- נוטריון
נפטר 28 שנה לאחר הפציעה הצבאית: האלמנה תיחשב כאלמנת חלל צה"ל
נכה צה"ל נפטר כ-28 שנים לאחר שנפגע מכדור ברגלו, שלימים נקטעה. האם המוות קשור לנכותו הצבאית? משרד הביטחון סבר שלא ושלל מאלמנת המנוח תגמולים. ביהמ"ש המחוזי העמיד את המשרד על מקומו וקבע שיש קשר סיבתי מובהק בין המוות לפציעה הצבאית.
בשנת 1975, בעת שירותו הצבאי, נפצע איש קבע – יליד 1949 – מכדור ברגלו הימנית, ורגלו נקטעה כעבור מספר שנים. האיש הוכר כנכה צה"ל. בדצמבר 2003 – כ-28 שנים לאחר הפציעה – הוא נמצא מת במיטתו.
לכתבות נוספות בנושא:
- סיבת מותו של נכה צה"ל אינה ידועה - משרד הביטחון דחה את תביעת אלמנתו
- נספתה באסון הכרמל: בן הזוג יקבל תגמולים אף שאינם נשואים
אלמנת המנוח ביקשה ממשרד הביטחון להכיר בה כזכאית לזכויות ותגמולים לפי חוק חיילים שנספו במערכה, אך בקשתה נדחתה. במסגרת ערעור שהגישה על ההחלטה לוועדת הערעורים בבימ"ש השלום בחיפה, מונה מומחה רפואי, שנדרש להשיב על השאלה האם קיים קשר סיבתי בין נכותו הצבאית של המנוח לבין פטירתו.
לפי חוות הדעת, המנוח סבל מגורמי סיכון נוספים, כמו לחץ דם, השמנת יתר ועישון כבד, שהעמיסו על ליבו – גורמים אלו קיצרו את תוחלת החיים שלו, ואולם הקטיעה בהחלט תרמה למותו, בשיעור של 40%.
ברוב קולות הגיעה הוועדה למסקנה שהקשר הסיבתי לא הוכח במידה הנדרשת – מעל ל-50% - וקבעה שמותו של המנוח לא קשור לנכותו הצבאית.
האלמנה סירבה להשלים עם הקביעה, וערערה עליה בביהמ"ש המחוזי בחיפה. לטענתה, יש לאמץ את דעת המיעוט בוועדה, שקבעה שקיים קשר סיבתי בין הנכות לפטירה, שכן לפציעה הצבאית תרומה של 40% למות בעלה המנוח, שהיא תרומה גבוהה מאוד וסביר מאוד להניח שלולא הנכות הצבאית, המנוח היה ממשיך בחייו עוד שנים.
קצין התגמולים לעומת זאת, סמך ידיו על פסק דינה של הוועדה.
מסקנה שגויה
הרכב השופטים – השופטות יעל וילנר ותמר שרון נתנאל, ואב בית הדין, השופט הבכיר יגאל גריל – קבע כי קיים קשר סיבתי בין נכות המנוח לפטירתו. לפי השופטים, הוועדה הסיקה מסקנה שגויה מעמדת המומחה הרפואי:
השופטים קבעו, שדי בכך שהמומחה קבע כי קיים קשר סיבתי בין הפציעה הצבאית למוות, גם אם הוא בשיעור של 40%, לכל הדעות הוא שיעור משמעותי ביותר. משנקבע שיש קשר ברור בין נכותו הצבאית המוכרת של המנוח לבין פטירתו, הרי שבכך הורם הנטל להוכיח את קיום הקשר הסיבתי.
השופטים קיבלו את הערעור, ביטלו את פסק הדין של הוועדה וקבעו כי המערערת זכאית להכרה בהתאם לחוק משפחות חיילים שנספו במערכה. המשיב חויב בשכר טרחת עו"ד של 12 אלף שקל.
- ב"כ המערערת: עו"ד אלי סבן, עו"ד מורן שוחט
- ב"כ המשיב: עו"ד נפתלי קפשוק
* עו"ד תמר סיון ממשרד עו"ד צדקוני סיון עוסקת בדיני צבא וביטחון.
** הכותבת לא ייצגה בתיק.
*** המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחברת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.
