אם לשלושה הגישה בבימ"ש למשפחה חיפה תביעה להגדלת מזונות, בטענה שניתוק הקשר בין האב לבין הילדים מעמיס עליה הוצאות כספיות משמעותיות . השופטת: "מדובר בשינוי נסיבות מהותי כמו גם בנטל כספי לא מבוטל, המצדיק התערבות של בית המשפט".
בני הזוג-לשעבר התגרשו בשנת 2011. כיום, שלושת ילדיהם בני 8.5, 17.5 ו-18.5. לפני שהתגרשו הם חתמו על הסכם גירושין שקיבל תוקף של פסק דין, בו נקבע כי הילדים יהיו במשמורת האם וישהו עם אביהם פעמיים בשבוע, ובכל סופשבוע שני כולל לינה.
המזונות לא מספיקים לילדים?
עורך דין דיני משפחה
האב התחייב גם לשלם לאם למזונות הילדים בסך 2,700 שקל לחודש, וויתר על זכויותיו בדירת המשפחה במקום לשלם עבור עלות המגורים של הקטינים.
כשנתיים לאחר הגירושין, הגישה האם בשם ילדיה תביעה להגדלת מזונות בביהמ"ש לענייני משפחה בחיפה. היא ביקשה לחייב את האב בתוספת מזונות של 405 שקלים עבור כל ילד, ובסך הכל כ-1,200 שקל.
היא טענה כי האב הפר את ההסכם בכך שניתק קשר עם הילדים, דבר שגרם לה לעומס הוצאות נוספות ובלתי צפויות.
מנגד, האב-הנתבע, שנישא בשנית ונולדו לו שני ילדים נוספים, טען שהוא ממשיך לשלם את המזונות מדי חודש כפי שנקבע בהסכם. לטענתו, שניים מן הילדים נמצאים בפנימייה, ולכן טענתה של האם כי נגרמות לה הוצאות היא שקרית.
בנוסף, הוא טען כי בהסכם הגירושין עשה ויתורים רבים על רכוש כדי לדאוג שלילדיו תהא קורת גג. עוד הוא טען כי הקשר שלו עם ילדיו התערער ונותק בגלל האם, שהערימה קשיים והסיתה אותם נגדו.
האב העלה טענה נוספת: האב טען כי לא הפר את ההסכם, כיוון שעל פי נוסח ההסכם הוא "זכאי" להיפגש עם ילדיו, ולא "חייב", כך שברור כי סכומי המזונות לא נקבעו בהסתמך על זמני השהות של הילדים אצלו.
לא בא לבר מצווה
השופטת שלי אייזנברג קיבלה את התביעה. באופן כללי, הבהירה השופטת כי בית המשפט לא נוהג להתערב בהסכמים אלא אם נוצר בעטיים מצב בלתי נסבל באופן בולט לאחד הצדדים, בשל נסיבות שלא ניתן היה לצפות בעת חתימתם.
במקרה הנוכחי, מגרסת האב כמו גם מדיווח יחידת הסיוע, השופטת השתכנעה כי מאז נחתם ההסכם האב לא היה פנוי לקטינים, אלא עסוק בעבודתו ובילדיו החדשים. "הוא לא אירח את הקטינים בביתו ואף לא טרח להגיע לחגיגת בר המצווה של בנו הבכור שנפגע מאוד וניתן להבין מדוע", ציינה השופטת.
השופטת העירה כי האב סירב לקחת אחריות על חלקו במצב. עובדת יחידת הסיוע התרשמה אף היא שאין בכוחותיו להתגייס לתהליך ולקבל כלים להכיל את הקושי של ילדיו ולפעול לחידוש הקשר.
"שוכנעתי כי מדובר בשינוי נסיבות מהותי כמו גם בנטל כספי לא מבוטל, המצדיק התערבות של בית המשפט בבסיס ההסכם שאושר על ידו בשנת 2011", סיכמה השופטת.
בסופו של דבר, השופטת קבעה כי המזונות יעמדו על כ-3,400 שקל. בהקשר זה יש לציין כי התוספת למזונות היא עבור שניים מן הילדים, כיוון שהשלישי נשר מבית ספר ומשתכר למחייתו.
בתוך כך השופטת דחתה את טענת האב לגבי לשון ההסכם, וציינה כי "משנקבעה בהסכם חלוקת זמני שהות ברי כי כוונת הצדדים הייתה לקיים אותה". כלומר, השופטת העבירה לאב מסר ברור: בצד הזכות להסדרי ביקורים קיימת החובה לקיימם.
- ב"כ התובעת: עו"ד אלנה יאמפולסקי
- ב"כ הנתבע: עו"ד ברק אונגר
* עורכת דין נורית פיש עוסקת בדיני משפחה
** הכותבת לא ייצגה בתיק
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחברת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את Get Lawyer
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין