לפני כ-15 שנה כשהיא בשבוע 31 להריונה הגיעה אישה לבית החולים אלמקאסד עם תלונה על כאבי בטן. על בסיס אבחנה שגויה של לידה מוקדמת הצוות ביצע ניתוח קיסרי חירום והתינוק נותר עם נזקים קשים
השופטת שושנה ליבוביץ קיבלה לאחרונה תביעת רשלנות רפואית שהגישו הורים ובנם בן ה-15 נגד בית החולים אלמקאסד בירושלים. הילד נולד בשבוע 31 להיריון לאחר שהצוות הרפואי החליט לבצע ניתוח קיסרי בשל תלונות האם על כאבי בטן והיסטוריה של שני ניתוחים קיסריים בעבר. בית החולים טען שהיה חשש לקרע של הרחם אך השופטת קבעה שהטענה לא הוכחה ושניכר כי הצוות סבר בטעות שהתובעת נמצאת בלידה מוקדמת.
מדובר בהריון הרביעי של האם, לאחר שני הריונות שהסתיימו בלידת ילדים בריאים בניתוחים קיסריים והפלה ספונטנית אחת.
בהריון נשוא התביעה פנתה האם בשבוע 31+2 לקופת החולים שבה נוהל מעקב ההיריון והתלוננה על כאבי בטן תחתונה וגב תחתון. היא הופנתה להמשך בדיקות עקב חשד ללידה מוקדמת.
בשעה 12:00 של אותו יום פנתה התובעת לבית החולים. בבדיקה לא נמצאו דימום נרתיקי או הפרעות במתן השתן. התובעת חוברה פעמיים למוניטור. בשני התרשימים דופק לב העובר והפעילות הרחמית היו תקינים.
בשעה 13:10 החליט הצוות הרפואי לסיים את ההיריון בניתוח קיסרי דחוף. התובע נולד במשקל 1,750 גרם. מספר ימים לאחר לידתו פיתח התובע תסמונת מצוקה נשימתית וסבל מדימום תוך מוחי שהצריך התערבות ניתוחית. כתוצאה מכך התובע סובל כיום משיתוק מוחין, נכות בארבע גפיים ומוגבלות שכלית והתפתחותית קשה.
לא הייתה מחלוקת כי נזקי התובע נובעים מסיבוכי פגות כתוצאה מהלידה המוקדמת. המחלוקת המרכזית הייתה בשאלה האם הייתה הצדקה להחיש את התובעת לניתוח קיסרי דחוף.
בית החולים טען כי ההחלטה להבהיל את התובעת לניתוח קיסרי דחוף נבעה מהחשש מפני קרע של הרחם, וזאת בעיקר בשל תלונותיה על כאב באזור הצלקת הניתוחית בשילוב הרקע של שני ניתוחים קיסריים קודמים.
התובעים טענו מנגד כי ההחלטה לסיים את ההיריון בניתוח קיסרי דחוף נבעה מאבחנה לא מבוססת שהתובעת נמצאת בלידה פעילה בשילוב העובדה שעברה שני ניתוחים קיסריים קודמים.
לטענתם, היה מקום להמשיך לברר אם אכן היא מפתחת לידה מוקדמת ואם כן, לשקול טיפול בסטרואידים שהיו מעכבים את הלידה ומונעים את סיבוכי הפגות הקשים.
"רץ לניתוח"
השופטת שושנה ליבוביץ קיבלה את התביעה. היא לא שוכנעה שהתובעת הובהלה לניתוח קיסרי דחוף עקב חשש של הצוות הרפואי מפני קרע של הרחם בשל תלונתה על כאב בצלקת הניתוחית.
השופטת כתבה שהרישום הרפואי תומך יותר בטענה שהסיבה לניתוח הקיסרי הדחוף הייתה נעוצה בעובדה שהתובעת עברה שני ניתוחים קיסריים קודמים ואובחנה כמי שנמצאת בלידה פעילה.
היא הדגישה שהמומחה מטעם התובעים כתב בנוגע למיומנותו ולמומחיותו של הצוות המטפל כי "מדובר פה במישהו חסר ניסיון שהיה בחדר לידה, שהעניין של שני ניתוחים קיסריים בעבר הפחיד אותו ורץ לניתוח".
בהמשך לכך קבעה השופטת שלא הוכח כי הסיבה שבגינה הוחלט על ביצוע ניתוח קיסרי דחוף הייתה הכאב בצלקת הניתוחית.
באשר לנזק, ציינה השופטת כי לפי חוות דעת רפואית התובע סובל מנכות בשיעור 100%. היכולת התפקודית שלו מוגבלת מאוד, הוא מתנייד באמצעות כיסא גלגלים אך מסוגל להתהלך בעזרת הליכון טיפולי.
השופטת פסקה לטובת התובע 10,448,578 שקל תוך שקבעה שמהסכום יש להפחית את קצבאות ביטוח לאומי שקיבל ויקבל בעתיד.
בית החולים חויב בנוסף בשכ"ט עו"ד בסך 23.4% שקל ובהוצאות.
לפסק הדין המלא בתיק 32894-11-17
- ב"כ התובעים: עו"ד ירון קרו
- ב"כ הנתבעת: עו"ד מוסא עותמאן
עו״ד ענת גוטמן
עוסק/ת ב-
רשלנות רפואית
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין