ההורים ובנם שנולד עם פגיעה נוירולוגית קשה, שיתוק מוחין ומוגבלות שכלית התפתחותית, טוענים כי ניתן היה למנוע את הנזק אילולא שרשרת מחדלים מתמשכת בקופת חולים כללית, במד"א, ובבית החולים שערי צדק
בתביעת רשלנות רפואית שהוגשה לאחרונה לבית המשפט המחוזי מרכז נגד קופת חולים כללית, מגן דוד אדום ובית החולים שערי צדק, טוענים הורים ובנם כי שורה של מחדלים במעקב ההיריון והלידה, ובעיקר דחייה לא ברורה של ניתוח קיסרי שנקבע מראש, הובילו להפרעה באספקת החמצן למוחו של הבן, לפגיעה נוירולוגית קשה ולשיתוק מוחין.
לתביעה, שהוגשה על ידי משרד עורכי דין גוטמן – אמיר, צורפה חוות דעת נוירולוגית, לפיה הילד משותק ב-4 גפיים. כמו כן הוא אינו מסוגל לקיים תקשורת מילולית עם הזולת, וסובל ממוגבלות שכלית משמעותית.
מדובר בבנם החמישי של התובעים. כל הריונותיה הקודמים של האם – שסובלת מסוכרת נעורים לא מאוזנת – הסתיימו בשבועות מוקדמים, שניים מהם בניתוחים קיסריים דחופים בשל מצוקת עובר.
בכל ההריונות, גם בזה האחרון, ליווה את האם אותו רופא שעובד בקופת חולים כללית ובבית החולים שערי צדק. לנוכח עברה המיילדותי, ההיריון הוגדר כהריון בסיכון, ונקבע מראש מועד לסיומו בניתוח קיסרי אלקטיבי בשבוע 36.
על פי הנטען, תחילת הרשלנות אירעה כבר בשבוע 6 להריון, כאשר על סמך ממצאי אולטרסאונד תוקן גיל העובר והופחתו ממנו 8 ימים, בניגוד להוראות משרד הבריאות. כפועל יוצא מכך, מאותו רגע התייחסו הרופאים להריון כצעיר מכפי שהוא באמת.
בשבוע ה-32 הופנתה התובעת על ידי הרופא המטפל לאשפוז בבית החולים שערי צדק, שם הוא עובד כאמור, בשל חשש למצוקת עובר. במכתב השחרור שעליו חתם אותו רופא, הוא ציין כי בשל נתוניה הרפואיים של האם והעבר שלה, "אין ספק שההיריון בעייתי ומצריך תשומת לב מיוחדת ומבוקרת במיוחד". לכן, הוא קבע כי החל משלב זה ועד סוף ההיריון יש לבצע בדיקה של מצב העובר פעמיים בשבוע.
נטען כי מעקב שכזה יכול היה להביא לגילוי סימנים מוקדמים למצוקת העובר ולחילוצו בזמן. אלא שבניגוד להוראה שכתב הרופא בעצמו, הוא זימן את התובעת למרפאתו אחת לשבוע בלבד.
שיא הרשלנות לטענת ההורים, היה בכך שהניתוח הקיסרי שנקבע מראש בוטל לפתע על ידי הרופא ללא הסבר, כשבועיים לפני המועד. הביטול אירע לאחר בדיקת התובעת, בה נמצא ריבוי קל של מי השפיר – דבר שעשוי להוביל ללידה מוקדמת. במקום זאת, המליץ הרופא על ניתוח בשבועות מתקדמים יותר – 37 או 38 – אליהם לא הגיעה התובעת באף אחד מהריונותיה הקודמים.
למרבה האירוניה, בבוקר אותו יום שבו אמור היה להתבצע ניתוח אלקטיבי, התקשרה התובעת לקופת החולים וביקשה לפנות ישירות לבית החולים. נאמר לה שעליה להגיע קודם לבדיקה, ושבמידת הצורך היא תקבל הפניה. וכך עשתה.
בבדיקת אולטרסאונד בקופת החולים לא נראו תנועות עובר, ונצפה מיעוט משמעותי של מי השפיר, זאת לעומת הריבוי שהיה שבועיים לפני כן. חוות דעת מומחה שצורפה לתביעה, קובעת כי סימנים אלה חייבו העברה מידית של התובעת לבית החולים.
ואולם, בקופת החולים החליטו לבצע ניטור עוברי שנמשך 19 דקות וכצפוי – הוא לא היה תקין. 10 דקות נוספות חלפו עד שבוצעה קריאה למד"א, ואף שהמקרה סווג כ"דחוף" האמבולנס התעכב 16 דקות עד שיצא והתובעת הגיעה לבית החולים בחלוף 44 דקות מהקריאה.
העובר חולץ לבסוף בשעה 11:27 – כשלוש וחצי שעות לאחר המועד המתוכנן של הניתוח שבוטל, אשר היה קבוע לשעה 8:00.
מהמרכז הרפואי שערי צדק נמסר בתגובה כי התביעה, המתייחסת למקרה משנת 2015, התקבלה אצלם ביום חמישי האחרון. הם ילמדו את כתב התביעה ויגיבו כמקובל בבית המשפט.
ממגן דוד אדום נמסר כי מד"א ילמד את כתב התביעה וישיב כמקובל בבית המשפט.
משירותי בריאות כללית לא נמסרה תגובה.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין