הרשויות ברוסיה, שלא מכירות בהליכי פונדקאות של גברים, רשמו את הפונדקאית כאמו של הילד אף שנוצר מתרומת ביצית. ישראלי שניסה לעקוף את הקושי בישראל זכה לתשובה שלילית: ביהמ"ש הישראלי לא מוסמך להתערב.
בית המשפט למשפחה בתל-אביב סירב לבטל את קשר האימהות בין אזרחית אוקראינה לבין ילד שילדה ברוסיה בהליך פונדקאות עבור ישראלי שמבקש להיות אב יחידני. בפסק הדין שפורסם לאחרונה קבעה השופטת אסתר ז'יטניצקי רקובר כי בית המשפט הישראלי אינו יכול להתערב בהחלטת הרשויות ברוסיה לרשום את הפונדקאית כאם הילד, וכי היה על האב להילחם על זכויותיו בבית המשפט הרוסי. מדובר בהחלטה הרת גורל משום שבמצב המשפטי הנוכחי ברוסיה הסיכוי שלו להיות מוכר כאב חד-הורי קלוש.
בישראל אין עדיין חקיקה המכירה בפונדקאות בחו"ל אך בתי המשפט הכירו בהליכים כאלה ואפשרו את ניתוק הקשר ההורי בין הפונדקאית לבין הילד בהתקיים מספר תנאים – אחד מהם הוא שהפונדקאית לא הוכרה כאם במדינה בה נולד הילד.
במקרה הנוכחי, הטעות הייתה שהפונדקאית נרשמה כאם בתעודת הזהות ובדרכון של הילד. מרגע זה היה על האב לבטל את הרישום בהליך משפטי ברוסיה אך הוא בחר שלא לעשות זאת בשל הזמן הרב שהליך כזו עשוי להימשך, והסיכויים הגבוהים לכישלון שכן החוק הרוסי אינו מכיר במפורש בהליכי פונדקאות של גברים.
בנסיון להתמודד עם הבעיה אליה נקלע ביקש האב את עזרתו של בית המשפט הישראלי. בבקשה שהגיש יחד עם הפונדקאית לניתוק קשר ההורות בינה לבין הילד, טענו השניים כי נאלצו לבצע את הרישום כדי שיוכלו להטיס את הילד לטיפול רפואי בארץ.
השניים טענו כי הרישום הרוסי שגוי כיוון שהילד נולד מתרומת ביצית (אינו בנה הביולוגי של הפונדקאית) והפונדקאית ויתרה על זכויותיה ההוריות ומעולם לא התכוונה לשמש כאם.
אלא שהיועמ"ש טען כי רק הרשויות ברוסיה יכולות לבטל את הקשר ההורי וכי בית המשפט הישראלי לא רשאי להתערב במערכת המשפט הרוסית.
קושי ממשי
מפסק הדין של השופטת ז'יטניצקי רקובר עלה כי הקושי העומד בפני האב ממשי, שכן מחוות דעת מומחה לדין הרוסי שהוגשה מטעמו עלה כי הסיכוי שיוכר כהורה יחידני קלוש.
בהקשר זה צוין כי אמנם בתקופה בה נולד הילד יצאו בבית המשפט הרוסי פסיקות חדשניות שהכירו באבות כהורים יחידנים אך מאז האקלים המשפטי השתנה וכיום יידרש מהאב לצאת למאבק ארוך שסיכויי ההצלחה שלו נמוכים ביותר.
עם זאת, השופטת קיבלה את עמדת היועמ"ש וקבעה כי בית המשפט הישראלי לא יכול לעזור לאב.
ראשית, השופטת ציינה כי אף שהילד נולד מתרומת ביצית הפונדקאית נחשבת כאמו מכוח הזיקה הביולוגית שנוצרה כשנשאה אותו ברחמה והביאה אותו לעולם.
שנית, נקבע כי ההסכמה בין הפונדקאית לבין האב לא מסייעת שכן לא מתקיים כאן תנאי מהותי להכרה בפונדקאות חו"ל, והוא שהמדינה בה נולד הילד לא מכירה בפונדקאית כאמו.
מרגע שהילד נרשם במסמכים רשמיים כמו תעודת זהות ודרכון כבנה של הפונדקאית, קבעה השופטת, בית המשפט הישראלי לא יכול להתערב, והדרך היחידה לעשות זאת היא באמצעות הליך משפטי ברוסיה.
שלישית, השופטת ציינה כי בחוק הישראלי אין הוראה המאפשרת לבטל הורות אלא במסגרת הליכי אימוץ.
לפיכך הבקשה נדחתה אך ללא חיוב בהוצאות עקב הנסיבות המיוחדות של המקרה.
לחצו כאן לפסק הדין המלא בתמ"ש 26748-12-16
עו"ד אריה חגאג
עוסק/ת ב-
דיני משפחה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.