- דיני חוזים
- מומחים לדין הזר
- ייפוי כוח מתמשך
- משפט מסחרי
- הדין האמריקאי
- דיני תעופה
- מטבעות דיגיטליים
- אשרות עבודה
- דיני עבודה
- תביעות ביטוח ונזקי רכוש
- פלילי
- מקרקעין ונדל"ן
- דיני צרכנות ותיירות
- קניין רוחני
- דיני משפחה
- דיני חברות
- הוצאה לפועל
- רשלנות רפואית
- נזקי גוף ותאונות
- תקשורת ואינטרנט
- מיסים
- תעבורה
- חוקתי ומנהלי
- גישור ובוררויות
- צבא ומשרד הבטחון
- ביטוח לאומי
- תמ"א 38
- פשיטת רגל
- תביעות ייצוגיות
- לשון הרע
- דיני ספורט
- אזרחויות ואשרות
- אזרחות זרה ודרכון זר
- ירושות וצוואות
- נוטריון
נהגת פגעה בהולכת רגל במעבר חצייה וזוכתה: "הראיות דלות"
הנאשמת טענה שלא ראתה את הולכת הרגל כי היה חשוך. בית המשפט קבע כי לא הוכח שהיא יכלה למנוע את התאונה
בית המשפט לתעבורה בחדרה זיכה לאחרונה נהגת שפגעה בהולכת רגל על מעבר חציה וגרמה לה חבלות של ממש שהצריכו אשפוז ושיקום ממושך. הנהגת לא הכחישה את התאונה אך טענה שי אפשר היה לראות את הולכת הרגל מכיוון שהיה חשוך והיא לבשה בגדים כהים. השופט אלכס אחטר ציין שבוחן התנועה לא ערך חישוב של מהירות נסיעת הנהגת ופרק הזמן בו הייתה הולכת הרגל על הכביש עד שנפגעה, ובנסיבות אלה קיים ספק בנוגע לאחריותה של הנאשמת.
לפי כתב האישום, באוקטובר 2018 בשעה 06:15 נהגה הנאשמת ברכבה הפרטי. בהגיעה לצומת היא פנתה שמאלה מבלי שהבחינה בהולכת רגל שחצתה את הכביש במעבר חצייה, פגעה בה וגרמה לה שברים באגן. בכתב האישום נטען כי מדובר בשעת חשיכה שבה פעלה תאורת כביש, ושדה הראייה של הנאשמת היה פתוח.
לנהגת יוחסו עבירות של נהיגה בקלות ראש, אי מתן אפשרות להולך רגל להשלים מעבר חציה בבטחה, והתנהגות הגורמת נזק וחבלה של ממש.
הנאשמת הודתה בפגיעה בהולכת הרגל, אך כפרה באחריות לתאונה. היא טענה שהמקום היה חשוך, הראות לא הייתה טובה, והנפגעת לבשה בגדים שחורים כך שהיא לא יכלה להבחין בה עד לרגע הפגיעה.
מטעם המאשימה העידו הנפגעת ובוחן התנועה שחקר את התאונה והוגשו מספר מוצגים, בהם הודעת הנאשמת, שחזורים של התאונה, תצלום אוויר ועוד.
השחזור נערך באור יום
השופט אחטר זיכה את הנאשמת לאחר שהתרשם שקיים ספק סביר בשאלת אחריותה לגרימת התאונה. השופט ציין שהראיות שסיפקה המאשימה - שמתבססות בעיקרן על עדויות הנאשמת, הנפגעת ועבודת הבוחן - דלות.
השופט התרשם כי השחזורים שערך הבוחן והסקיצה שהציג, לא מוכיחים מעל לכל ספק שהנאשמת יכולה הייתה למנוע את התאונה. הבוחן לא קבע מהיכן הגיעה הולכת הרגל, לא ערך חישוב של פרק הזמן שבמהלכו היא שהתה על הכביש, ולא קבע מה היה מיקום הרכב ביחס אליה ואיפה בדיוק הייתה נקודת הפגיעה.
מעבר לכך, הבוחן קבע שלנאשמת היה שדה ראייה פתוח והיא יכלה להבחין בהולכת הרגל בהסתמך על "ניסוי שדה ראייה" שערך באור יום, עם רכב שאינו דומה לרכבה של הנאשמת, וללא דמות שמדמה את הולכת הרגל במעבר החציה.
בנסיבות אלה קבע השופט כי ממצאי הבוחן לא סותרים את גרסת הנאשמת שלפיה היא לא הבחינה בהולכת הרגל הלבושה שחורים בשעת חשיכה.
עוד נקבע שחישובי הבוחן לא מוכיחים שהנאשמת הייתה יכולה לעצור את רכבה בזמן ולמנוע את התאונה.
- ב"כ המאשימה: עו"ד נופר כץ
- ב"כ הנהגת: עו"ד כפיר דור
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.
