- דיני חוזים
- מומחים לדין הזר
- ייפוי כוח מתמשך
- משפט מסחרי
- הדין האמריקאי
- דיני תעופה
- מטבעות דיגיטליים
- אשרות עבודה
- דיני עבודה
- תביעות ביטוח ונזקי רכוש
- פלילי
- מקרקעין ונדל"ן
- דיני צרכנות ותיירות
- קניין רוחני
- דיני משפחה
- דיני חברות
- הוצאה לפועל
- רשלנות רפואית
- נזקי גוף ותאונות
- תקשורת ואינטרנט
- מיסים
- תעבורה
- חוקתי ומנהלי
- גישור ובוררויות
- צבא ומשרד הבטחון
- ביטוח לאומי
- תמ"א 38
- פשיטת רגל
- תביעות ייצוגיות
- לשון הרע
- דיני ספורט
- אזרחויות ואשרות
- אזרחות זרה ודרכון זר
- ירושות וצוואות
- נוטריון
נהג אגד חטף התקף לב במהלך ויכוח עם סדרן – "כלל" סירבה לשלם
חברת הביטוח טענה שהאירוע נגרם עקב אלימות מילולית ולכן לא עומד בתנאי פוליסות התאונות האישיות וביטוח החיים. אלא שבית המשפט קבע כי מה שהביא להתמוטטות הייתה התגובה הפיזית לדברי הסדרן ולא הקללות עצמן.
בית משפט השלום בירושלים חייב לאחרונה את חברת הביטוח "כלל" לשלם פיצויים מכוח פוליסות ביטוח תאונות אישיות וחיים לנהג "אגד" שחטף התקף לב במהלך ויכוח עם סדרן העבודה. השופט גד ארנברג דחה את טענת החברה כי האירוע מוחרג מהפוליסות משום שנגרם כתוצאה מאלימות מילולית. בפסק הדין נקבע כי מה שגרם להתמוטטות הנהג הוא התגובה הפיזית לדברים שאמר הסדרן ולא הקללות עצמן.
תאונת העבודה התרחשה ביוני 2012, לאחר שהסדרן החליף את האוטובוס עליו היה רגיל הנהג לעבוד. תוך כדי ויכוח קשה שהתנהל ביניהם סביב הנושא הוא חש בקוצר נשימה, לחצים וכאבים בחזה, ופונה לבית החולים, שם אובחן אצלו התקף לב חריף.
לפני 5 שנים הוא נאלץ להגיש נגד חברת הביטוח "כלל" תביעה משום שסירבה לשלם לו פיצויים מכוח פוליסות קבוצתיות של ביטוח תאונות אישיות וביטוח חיים.
במענה לתביעה טענה "כלל" כי האירוע נגרם כתוצאה מאלימות מילולית. מקרה כזה, לטענתה, הוחרג במפורש מההגדרה של "תאונה מזכה" בשתי הפוליסות ואין מקום לפרשנויות מתחכמות בנושא.
התובע טען לעומת זאת כי במכתב שנשלח אליו מכוח הפוליסה לתאונות אישיות לא נכתב שהאירוע לא מכוסה או לא מוגדר כתאונה, והוראות המפקח על הביטוח אוסרות להעלות בהליך משפטי טענות שלא צוינו במכתב הדחייה.
התובע הוסיף כי אמנם במכתב שעסק בביטוח החיים כן הופיע הנימוק שהאירוע לא מוגדר כתאונה אבל לטענתו הפרשנות של החברה למקרה שגויה. זאת, משום שהתקף הלב הפתאומי הוא שגרם לו נזק ונכות ולא הקללות.
פתאומי ובלתי צפוי
בתגובה לטיעון לגבי נוסח מכתב הדחייה השיבה "כלל" כי הצדק מחייב לסטות במקרה הזה מהנחיות המפקח. אבל השופט גד ארנברג לא קיבל את הטיעון הזה, ומכל מקום הגיע למסקנה שתביעה צריכה להתקבל.
מצבו של התובע, קבע, לא נגרם רק עקב אלימות מילולית מצדו או מצד הסדרן. ""האירוע שגרם להתקף הלב הוא גם הוויכוח שבין התובע לבין הסדרן, היינו התנהלותו של התובע שנבעה מדברי הסדרן בוויכוח ולא רק 'האלימות המילולית' שהפעיל כלפי הסדרן הוא הגורם התאונתי", כתב.
לפיכך קבע השופט כי בהיותו "אירוע פתאומי ובלתי צפוי" שנגרם כתוצאה מוויכוח קשה, התקף הלב נכלל בהגדרה למונח "תאונה" בשתי הפוליסות.
בהמשך לקביעה זו, פסק השופט כי סכום הפיצוי שמגיע לתובע מכוח ביטוח החיים עומד על רבע מהסכום שנקבע בה לנכות מלאה בסך 150 אלף שקל. זאת, בהתאם לכך שמומחה מטעם בית המשפט העמיד את הנכות של התובע על 25%.
לגבי ביטוח תאונות אישיות, החברה מחויבת לשיעור הנכות שקבע ביטוח לאומי העומד על 30%. על כן, החברה תשלם לתובע 30% מ-100 אלף שקל – התשלום עבור נכות מלאה.
לפיצויים יתווספו הפרשי הצמדה וריבית מיום התאונה וכן הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בשיעור 17.55% מהסכום הסופי.
- בפסק הדין לא צוינו שמות עו״ד ביטוח
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.
