נדחתה בקשת נכה להמשיך לעבוד אחרי גיל הפרישה
המעסיקה הסכימה להארכה מדודה, שבסופה פנה האיש לביה"ד לעבודה. השופטת: "הזכות להמשיך לעבוד לאחר גיל פרישה כפופה לשיקול דעת המעסיק"
בית הדין לעבודה בחיפה דחה לאחרונה בקשת עובד להמשיך להעסיקו מעבר לגיל הפרישה. השופטת סאוסן אלקאסם נימקה שהחלטת בעלת המפעל לנתק את יחסי העבודה סופית - בתום ארכה לפנים משורת הדין בת כחצי שנה שנתנה - נמצאת במתחם הסבירות, ומשכך אינה מצדיקה את התערבותה.
המבקש, שלפני מספר חודשים חגג 67, הינו נכה המוגבל ברגליו. הוא הועסק במשרה חלקית במשיבה, מפעל מוגן-שיקומי, החל מפברואר 2003. סמוך להגעתו לגיל פרישה חתם על הסכם המאריך את תקופת העסקתו עד לסוף 2025. משתקופה זו התקרבה לסיום, פנה האיש לבית הדין בניסיון להאריך אותה עוד יותר.
בבקשתו לסעד זמני שיאפשר לו להמשיך בעבודתו אף ב-2026 סיפר האיש שעיסוקו במפעל עוזר לו, ותורם לו להרגיש נחוץ וחיוני. במסגרת זו טען שבשל מוגבלותו, חשוב שימשיך להיות נמרץ. עוד סיפר שההכנסה מהעבודה מהותית וחשובה עבורה, וכי לא ייגרם נזק כלשהו מהמשך העסקתו. במהלך הדיון הוסיף האיש טענה חדשה: שלא הבין את תוכן ההסכם שעליו חתם.
מנגד טענה המשיבה, בעלת המפעל, שאין למבקש זכות קנויה להמשיך ולעבוד אצלה, וכי חזרתו מההסכם עליו חתם - שעל-פיו סיום העסקתו ב-31.12.25 מהווה "מועד פרישה סופי" ש"לא יינתן בו שינוי" - מהווה חוסר תום לב מצדו. החברה הדגישה שהחלטתה להאריך את תקופת העבודה כאמור ניתנה לפנים משורת הדין, ואין מדובר בצעד הכובל אותה.
לא נקמה
מסקנת השופטת אלקאסם הייתה שהחלטת בעלת המפעל שלא להאריך בפעם השנייה את תקופת העסקת המבקש אצלה מעבר לגיל הפרישה, אינה חורגת ממתחם הסבירות ועל-כן אינה טעונה התערבותה. "נכון כי הזכות והיכולת לעבוד מאפשרות לאדם להרגיש נחוץ, בעל ערך עצמי ותחושה של סיפוק עצמי והגשמה עצמית", כתבה השופטת, "אולם הזכות לעבוד - ובפרט הזכות להמשיך לעבוד לאחר גיל הפרישה - כפופה לשיקול הדעת של המעסיק, הפררוגטיבה הניהולית שלו, צרכיו, שיקולים כלכליים וכולי".
חיזוק ללגיטימיות החלטת בעלת המפעל מצאה השופטת באירועי משמעת ותפקוד שנרשמו ביחס למבקש, במהלך תקופת עבודתו אצלה. מכל מקום, היא התרשמה שמניעת הארכת העבודה וחיוב המבקש לפרוש לאחר ההארכה המדודה שניתנה לו אינה מהווה צעד של נקמה.
במסגרת ההחלטה הודגש שקשה לקבל את עמדת העובד לפיה נתונה לו "זכות קנויה" למשרה גם לאחר גיל הפרישה, בפרט על רקע טענת בעלת המפעל שנכים רבים מידפקים על דלתותיה ומחכים להשתלב בעבודות אצלה; כמו גם היותה ממומנת מכספי ציבור, עובדה המצריכה זהירות יתר מהתערבות בהחלטותיה.
לקראת סיום הדפה השופטת את ניסיון העובד להתנער מההסכם עליו חתם, תוך שייחסה לו חוסר תום לב. גם שיהוי הניכר בהגשת הבקשה ביחס למועד חתימת ההסכם עמד לו לרועץ בהקשר הזה. השופטת קבעה ש"המבקש לא הצביע על זכות נורמטיבית המחייבת את המעסיק להשאירו בעבודה גם לאחר גיל פרישת חובה", ועל כן אין מנוס מדחיית בקשתו.
- ב"כ המשיבה: יודן קוריצקי
- ב"כ המבקש: לא צוין
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.
