מפעילת בית תמחוי סירבה להתפנות בהסתמך על חוזה פיקטיבי
העמותה, ששוכרת את הנכס מהקדש, נפנפה בביהמ"ש במסמך שלפיו פינויה ייעשה רק לצורך הקמת בניינים רבי-קומות. השופטת פסלה אותו
ניצחון להקדש המשכיר נכס לעמותה המפעילה בית תמחוי: השופטת מיקה בנקי מבית משפט השלום בירושלים קבעה לאחרונה שעל-פי הסכם השכירות המחייב בין הצדדים, זכאי ההקדש לדרוש את פינוי העמותה בכל עת וללא תנאי, למעט תשלום 200 אלף דולר. טענת העמותה, כי פינויה אפשרי רק בכפוף לתכנון להקים בניינים רבי-קומות, נדחתה.
במוקד ההליך: נכס ברחוב דוד בירושלים שהתובע - הקדש "שלמה יעקב מוסאיוף" - הוא בעליו הרשמיים. הנתבעת, עמותת "יד שמואל ותמר - מפעלי תורה וחסד", שוכרת את המקום ומפעילה ממנו בית תמחוי. בהתאם לחוזה השכירות, "תמורת 200 אלף דולר מתחייב השוכר לפנות המקום", ולהחזירו להקדש תוך חודש מקבלת הכסף.
ואכן, בשלב מסוים ביקש ההקדש לקבל את הנכס לידיו, כשעל רקע סירוב העמותה לכך - הוגשה ביולי 2023 התביעה לבית המשפט, באמצעות עו"ד משה בן דוד.
להגנתה טענה העמותה - שיוצגה בהליך על-ידי עורכי הדין ידידיה לוונטהל, דוד לוונטהל, מיכל לייב ואורי פיטוסי - שמלבד חוזה השכירות חתמו הצדדים, עוד באותו היום, על מסמך נוסף, שלפיו פינויה מהמקום ייעשה אך ורק אם ההקדש יהיה זקוק לנכס לשם הקמת בניינים רבי-קומות. משאין זה המצב, טענה, הרי שלא קמה עילה לפינויה.
הפיצוי זינק תוך שעה?
אבל השופטת בנקי התרשמה שהמסמך בו מנפנפת העמותה, בניסיון לחמוק מגזירת הפינוי, הוא פיקטיבי ונעדר תוקף משפטי. אינדיקציה לכך שהמסמך לא אמיתי מצאה השופטת, בין היתר, בעדותו של הרב שמנהל את העמותה. לגרסתו, המסמך עם מגבלת הפינוי הוא זה שנחתם ראשון, ונקבע בו פיצוי של 88 אלף דולר, כשלאחריו חתמו הצדדים על הסכם השכירות, שכאמור נקב בדמי פינוי גבוהים בהרבה - 200 אלף דולר. מנהל העמותה סיפר שכל התהליך בוצע בבוקר אחד, ואולם לדברי השופטת "העד לא התיימר לספק כל הסבר הגיוני להכפלה ויותר של דמי הפינוי תוך כשעה".
היא הצביעה על נתון נוסף שמעורר ספק באשר לאותנטיות המסמך: בדיקת התאריך הנקוב עליו בלוח השנה הראתה שמדובר היה ביום שבת, דבר שמעורר "תמיהות לא מבוטלות" כלשונה. השופטת האשימה את העמותה בניסיון לרקוד על שתי החתונות - גם להציב תנאי כבד משקל לפינויה, וגם לקבל סכום גבוה במקרה שיבוצע. "הנתבעת, שמבקשת ליהנות מהגבוהה בכל האפשרויות, טוענת שיש למעשה 'לשקלל' את שני ה'הסכמים': מחד, תנאי לפינוי הוא רצון ההקדש לבנות רבי קומות", לפי המסמך מטעמה, "ומאידך, דמי הפינוי יהיו 200 אלף דולר, על-פי חוזה השכירות".
אלא שבסופו של יום נקבע כי הסכם השכירות - שלפיו התנאי היחיד לפינוי הוא תשלום 200 אלף דולר - הוא היחיד שמחייב את הצדדים, כך שלהקדש יש זכות לדרוש את פינוי הנתבעת מהנכס. נוכח התוצאה חייבה השופטת את העמותה לשלם להקדש הוצאות ושכ"ט עו"ד בסך 70 אלף שקל.
- ב"כ התובע: עו"ד משה בן דוד
- ב"כ הנתבעת: עורכי הדין ידידיה לוונטהל, דוד לוונטהל, מיכל לייב ואורי פיטוסי
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.
