חפש עורך דין לפי תחום משפטי
| |

מס הכנסה פתח את הסכם השומה וחישב את המס מחדש- האם פעל כדין?

מאת: ענת גוראל, עו"ד ורו"ח | תאריך פרסום : 02/07/2013 16:19:00 | גרסת הדפסה

ידיעה זו פורסמה גם ב-

לפסק הדין בעניין באומן ואח' נ' פקיד שומה תל-אביב-יפו 1 ואח'

מאת: עו"ד רו"ח ענת גור-אל

לבית המשפט המחוזי בתל-אביב הוגש ערעור על שומת מס, שהוטלה בעקבות מכירת מניות של חברה אחת לחברה אחרת. ביהמ"ש דחה את הבקשה. מדוע? עו"ד רו"ח ענת גור-אל מסבירה.

ארבעת המערערים, שבשנת 2002 החזיקו במשותף במניות של שתי חברות, מכרו מניות של חברה אחת לחברה האחרת תוך הסתמכות על הערכת שווי של רואה-חשבון, לפיה שווי החברה שנמכרה עמד על 37,879,596 שקלים.

רווח ההון עליו דיווחו המערערים, שפרטיו לא פורסמו, היה רווח הראוי לחלוקה, וחויב במס בשיעור 10%.

בשנת 2003 נחתם הסכם שומת מס הכנסה בין רשות המסים לבין החברות לעניין מיסוי החברות. פרטי הסכם השומה לא פורסמו, אך המערערים דיווחו על הכנסותיהם האישיות תוך הסתמכות על הסכם זה.

בשנת 2006 השתמשו פקידי השומה בסמכותם (עפ"י סעיף 147 לפקודת מס הכנסה), ופתחו את שומתם העצמית של בעלי המניות המערערים. המשמעות היא, שרשות המסים ערכה לבעלי המניות שומה חדשה תוך הגדלת הכנסותיהם והגדלת המס המתחייב מהכנסות אלו.

בשל כך, הגישה אחת החברות תביעה כנגד פתיחת השומה. התביעה נדחתה, ונקבע כי בעלי המניות אינם יכולים להסתמך על ההסכם שנערך בין רשות המסים לבין החברות, שכן ידוע לכל, כי חברה הינה ישות משפטית עצמאית נפרדת מבעלי מניותיה. בשנת 2010 ערערה החברה לביהמ"ש העליון, אך לאור המלצתו חזרה בה מהערעור.

פגמים בסמכות פקידי השומה

בערעור הנוכחי, טענו המערערים, בין היתר, כי נפלו פגמים בדרך הפעלת סמכותם של פקידי השומה, מאחר שנשללה מהם זכות השימוע. עוד טענו, כי הסכם השומה הוא בבחינת 'הסכם כולל', החל גם עליהם, כנישומים יחידים.

ההסכם חל רק על החברות ולא על בעלי התפקידים

השופט מגן אלטוביה קבע כי הסכמי השומה עם החברות אינם עומדים כהסכם כולל. עוד נקבע, כי על אף שבימ"ש נוהג לאשר פתיחת הסכמי שומת מס רק במקרים חריגים, במקרה זה, פתיחת השומה הייתה מוצדקת, לאור סכומי הכסף הגבוהים בהם מדובר והנזק העלול להיגרם לקופה הציבורית אם ההערכה תהא שגויה.

חוות דעת חשבונאית יכלה לחסוך חילוקי דעות עם פקידי השומה

נראה, כי לערעור לא היה סיכוי רב . על-פי הדין הקיים, שיקול הדעת של רשות המסים בפתיחת השומה היה סביר מלכתחילה, והשופט כבר דחה בקשה בעניין בשנת 2008 בהחלטה מנומקת. על כן, לא היה בסיס מוצק במיוחד לערעור ולהגשתו, שבזבז את זמנם וכספם של הצדדים המעורבים.

מומלץ, כי נישומים הנמצאים בסיטואציה דומה יצטיידו מראש בחוות-דעת משפטית-חשבונאית בכל מקרה העוסק בחישוב מורכב של רווח הון. חוות-דעת טובה תיתן לנישום הערכה מהימנה בנוגע לכל הסעיפים שעלולים לעורר מחלוקת מול פקידי השומה.

לפסק הדין בעניין באומן ואח' נ' פקיד שומה תל-אביב-יפו 1 ואח'

למדור: מסים

אתר המשפט הישראלי "פסקדין"

www.psakdin.co.il

המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.

קטגוריות


שאל את המשפטן יעוץ אישי, שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
*
*
*
*


תגובות

הוסף תגובה
אין תגובות
כתבות נוספות בתחום מיסים

חיפוש עורך דין לפי עיר

המידע המשפטי שחשוב לדעת – ישירות למייל שלכם!
הצטרפו לניוזלטר וקבלו את כל מה שחם בעולם המשפט
עדכונים, פסקי דין חשובים וניתוחים מקצועיים, לפני כולם.
זה הזמן להצטרף לרשימת התפוצה
במשלוח הטופס אני מסכים לקבל לכתובת המייל שלי פרסומות ועדכונים מאתר פסק דין
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ