תאונת עבודה? זומן לבירור על הטרדה מינית - ולקה בנפשו - פסקדין

מנהל רכש בעירייה, שהכחיש את החשדות נגדו, תיאר כי בשיחה אצל המנכ"ל הרגיש שהוא "עומד מול כיתת יורים". הוא נקלע למצוקה נפשית ונזקק לטיפול. ביטוח לאומי דחה את תביעתו, אך ביה"ד לעבודה הכיר בו

כנגד מנהל רכש בעירייה הוגשה תלונה על הטרדה מינית. הוא זומן לשתי שיחות בירור – אחת מהן אצל המנכ"ל, בנוכחות יועמ"ש העירייה ומנהלו הישיר. לדבריו קיבל "שוק" במעמד הפגישה, ותיאר את תחושתו במהלכה כ"עמידה מול כיתת יורים". בהמשך פיתח לקות נפשית, בה סירב ביטוח לאומי להכיר כפגיעת עבודה. אלא שהשופט דניאל גולדברג מבית הדין לעבודה בירושלים הגיע למסקנה אחרת.

מדובר בגמלאי של עיריית מעלה אדומים, אשר הועסק כמנהל רכש. באוגוסט 2020 הגישה נגדו עובדת תלונה על הטרדה מינית, והוא זומן לשיחת בירור אצל הממונה על הטרדות מיניות ("הממונה"). מתיעוד הפגישה עלה שהאיש אמר לממונה כי הוא "נסער" ומרגיש "כאילו ירו לו בראש", וכי מבקש לעבור פוליגרף על מנת להוכיח את חפותו.

למחרת היום זומן מנהל הרכש לשיחת "בירור משמעתי" אצל מנכ"ל העירייה. בהגיעו לפגישה, סיפר, קיבל "שוק ובום" לראות את היועמ"ש והגזבר, מנהלו הישיר, יושבים לצד המנכ"ל. "הייתי בהלם! מה הם עושים פה?", סיפר התובע, שתיאר את תחושתו במהלך אותה שיחה כאילו עמד "לפני כיתת יורים".

לדברי מנהל הרכש, הרגיש שנערך לו משפט שדה, ושאינו מסוגל להתגונן עקב חולשה. הוא נסע לביתו, ובהמשך היום הרגיש חולשה, סחרחורות ו"מועקה נוראה ואיומה". באותו לילה, סיפר, סבל מנדודי שינה והרגיש שהוא "בגיהנום". למחרת יצא בשעת בוקר מוקדמת מהעבודה, בשל חולשה וכאבים, ובהמשך התייעץ עם רופא שהמליץ על קבלת טיפול נפשי – וכך הוא עשה.

אירועים מיוחדים

בפברואר אשתקד הכיר בית הדין בשתי שיחות הבירור הטעונות שנערכו למנהל הרכש כ"אירועים מיוחדים", העלולים להסביר את הפגיעה הנפשית בה לקה. בהמשך מונה פסיכיאטר כמומחה מטעם בית הדין, לבדיקת הקשר הסיבתי בין אותן שיחות לליקוי הנפשי. בעוד ביטוח לאומי טען שחוות דעתו "דלילה" ואינה מסייעת לתובע, גרס האחרון שהלכה למעשה היא מכירה בקשר האמור, ויש לאמצה.

ואכן, השופט גולדברג קבע שדי בחוות דעת המומחה על מנת להיעתר לתביעת מנהל הרכש. לדבריו היא "מבססת באופן מספק קיומו של 'נזק פיזיולוגי' בדמות היזקקות לטיפול רפואי, אשר אירע בסמוך לאחר האירועים המיוחדים שהוכרו, וכן מבססת היא קשר סיבתי בין האירועים המיוחדים לבין אותה היזקקות לטיפול רפואי".

הודגשה, בהקשר לכך, סמיכות הזמנים שבין קרות האירועים לפניית התובע לגורמים רפואיים: כך, בחלוף שלושה ימים בלבד מהשיחה אצל המנכ"ל ביקר מנהל הרכש אצל רופא, שרשם כי הלה "בדיכאון ובמצב רוח ירוד". כשבוע לאחר השיחה הגיע שוב לקבלת טיפול רפואי, במהלכו שיתף, כעולה מתיעוד הביקור, על אודות הגשת התלונה נגדו, ועל כך שמאז אינו ישן בלילה וסובל מחוסר תיאבון ואי-שקט.

גם בתיעוד רפואי מתחילת אוקטובר 2020 - כחודש לאחר עמידתו "בפני כיתת יורים", כתיאורו – נרשם על מנהל הרכש ש"חש מדוכא", כי סובל מהפרעות שינה וכי "מוטרד מהתלונה והטיפול בתלונה". למסקנת השופט, די במארג הראייתי האמור, בהצטרף לחוות דעת המומחה, על מנת לקבל את התביעה ולהכיר בשיחות הבירור של מנהל הרכש אצל הממונה ומנכ"ל העירייה כתאונת עבודה.

ביטוח לאומי חויב ב-5,800 שקל הוצאות לטובת התובע.

• ב"כ התובע: עו"ד טליה רג'ואן
• ב"כ הנתבע: עו"ד מנחם אליעזר כהן

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.