המוכרת טענה שהרוכשים ניצלו את מצוקתה הנפשית ולחצו עליה למכור להם את הדירה. טענותיה נדחו אך הנתבעים יפצו אותה על ההפרש שבין המחיר ששילמו לבין השווי הריאלי של הדירה.
לפני כשלוש שנים מכרה אישה את דירתה בחיפה. היא ביקשה לבטל את ההסכם בטענת עושק אך בית המשפט המחוזי דחה את טענותיה. עם זאת נקבע שעורך הדין שפעל בנאמנות עבור הקונה פעל בחוסר תום לב כשלא וידא עמה שהיא מודעת לכך שהתמורה שסוכמה נמוכה ביותר. עורך הדין והרוכשת יפצו אותה ב-125,000 שקל.
בכתב התביעה סיפרה המוכרת שב-2015 מת בנה היחיד מדום לב. לדבריה, במהלך השבעה ביקרה אצלה ידידתו ממקום העבודה והחלה לפתח עמה קשר אינטנסיבי, מתוך מטרה לנצל את מצבה הנפשי הקשה. בשלב מסוים ולנוכח התלות שפיתחה בה היא אף רשמה לטובת הידידה צוואה בה הורישה לה את כל רכושה, אך ביטלה אותה לאחר מכן.
לטענת התובעת, הידידה שכנעה אותה שעדיף לה לעבור לגור בדירת בנה ולמכור את דירתה והציעה כרוכשת את סבתה האמידה שחיה ברוסיה. כמו כן, היא תיווכה בינה לבין עורך דין דובר רוסית שהכירה להשלמת העסקה.
התובעת הוסיפה כי הידידה ועורך הדין שכנעו אותה לחתום על ההסכם למכירת דירתה תמורת 200,000 שקל בלבד, סכום הנמוך בהרבה משוויה האמיתי. כל זאת, כשהיא שרויה במצוקה גדולה, במצב של חרדה, פחד ותחושת בדידות בשל אבדן בנה.
הנתבעים, הרוכשת ועורך הדין שחתם על ההסכם בנאמנות עבורה, הכחישו את טענות התובעת וטענו שהיא זו שקבעה את סכום העסקה. עורך הדין העיד שהתובעת אמרה לו שהיא מתקשה לשלם שתי משכנתאות ולכן היא מעוניינת למכור את דירתה. הוא הבהיר שמסר לתובעת את טיוטת ההסכם בעברית וברוסית והיא אישרה בכתב ידה שתוכן ההסכם הובהר לה.
עוד ציין עורך הדין שלמרות האירוע הטראגי שחוותה, התובעת התנהלה בשיקול דעת מלא והבינה היטב את משמעות פעולותיה. הוא טען בנוסף שיש להביא בחשבון את היחסים המיוחדים שהתפתחו בין התובעת לבין הידידה והדבר יכול לתת הסבר הגיוני למחיר הנמוך.
פעלה באופן שקול ונחוש
השופט שמואל מנדלבום מבית המשפט המחוזי בחיפה כתב שהעדויות והראיות מעמידות בספק את אמינותה של התובעת והיא לא סיפקה הסבר סביר כיצד טענותיה מתיישבות עם המסמכים עליהם חתמה.
השופט דחה את טענת העושק וציין שהתמונה העובדתית מצביעה על התובעת כמי שבצד הטרגדיה שפקדה אותה פעלה באופן שקול ונחוש לטפל בענייניה הכספיים ולמצות עד תום את זכויותיה. לדבריו, גם לא הוכח שהנתבעים היו מודעים ל״מצוקתה״ או ניצלו את מצבה.
עם זאת, לנוכח מצבה הנפשי והרגשי המיוחד של התובעת ותפקידו הכפול של הנתבע בהסכם המכר כמי שייצג את שני הצדדים, קבע השופט שהייתה עליו חובה מוגברת לשמור על זכויותיה של התובעת.
לדבריו, הוכח שבכל הנוגע למחיר הדירה תנאי ההסכם היו ״גרועים במידה בלתי סבירה מהמקובל״. לפיכך, במקרה המיוחד הזה חלה חובה על הנתבע לוודא שהתובעת מודעת לכך שהמחיר שבו היא מוכרת נמוך ביותר. משלא עשה כן הפר הנתבע את חובת תום הלב המוגברת המוטלת עליו בניהול המשא ומתן.
בנסיבות אלה קבע השופט שעל הנתבעים לפצות את התובעת על ההפרש שבין שווי הדירה הריאלי לבין התמורה ששולמה, ובסך הכל ב-125,000 שקל.
לא ניתן צו להוצאות.
- ב״כ התובעת: עו"ד חוזים דאוד כרייני
- ב״כ הנתבעים: עו"ד רמי קרופניק
עו"ד צביקה מועלם
עוסק/ת ב-
דיני חוזים
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין