מחיר הניתוק מאמא: קיבלה בירושה שקל בודד - פסקדין

השתיים לא דיברו 6 שנים עד מות המנוחה, לאחר שהבת הטיחה בה טענות קשות במעמד בני משפחה. ניסיונה לבטל את הצוואה בטענה שאחיה השפיעו על האם באופן פסול - נכשל

התחצפה לאימה בערוב ימיה ולא דיברה איתה שש שנים – ונושלה מהירושה: בית המשפט למשפחה בחיפה דחה לאחרונה את התנגדות הבת לצוואת אימה, שלפיה היא זכאית לקבל שקל אחד מעיזבונה, בעוד יתרת הרכוש תעבור לשני אחיה. הנשיאה שלי אייזנברג קבעה שלא הוכח כי הצוואה נערכה בשעת היעדר כשירות, או תחת השפעה בלתי הוגנת מצד הזוכים.

שני המבקשים והמתנגדת הם אחים, ילדי אישה שהלכה לעולמה ב-2022. אבי הצדדים נפטר ראשון, ב-2016, כאשר במלאות 30 למותו הקריאה המתנגדת במעמד בני המשפחה, מכתב לאימה, שבמסגרתו הטיחה בה דברים. אירוע זה היווה את נקודת השבר בין השתיים, והן נמנעו מלדבר במשך שש השנים שחלפו עד מות האם.

כשנה לאחר אותו נאום, באוקטובר 2017, ערכה האם צוואה המנשלת את בתה מרכושה לטובת שני ילדיה האחרים. "מאחר ובתי התעמרה בי במהלך השנים, ניתקה כל קשר עמי ומנעה ממני לפגוש את בנה/נכדי", נימקה המנוחה בצוואתה, "הנני מצווה להעניק לה 1 ₪ (שקל חדש אחד) בלבד מתוך עיזבוני".

אלא שעם פטירת המנוחה לא אמרה בתה נואש. היא הגישה התנגדות במסגרתה טענה, בין היתר, שאימה לא הייתה כשירה לצוות בשעת עריכת הצוואה, ובנוסף שאחיה הפעילו עליה השפעה בלתי הוגנת על מנת שתצווה להם את רכושה.

מנגד טענו הזוכים שאחותם, למעשה, אוכלת כעת את הדייסה אותה בישלה: הם סיפרו שאחרי מות האב יחסה כלפי האם הסלים והפך לעוין, תוך הכפשתה בקרב בני משפחה ומכרים, עד שהמנוחה החליטה להדיר אותה מעיזבונה, "החלטה המתיישבת עם נסיבות העניין", כלשונם. השניים שללו אי-כשירות והשפעה בלתי הוגנת, וטענו שהצוואה תקפה ועל כן יש לקיימה.

"הייתה חדה מאוד"

ואכן, זו אף הייתה מסקנת השופטת אייזנברג בסופו של יום. בסוגיית הכשירות לצוות היא אימצה את חוות דעת מומחה בית המשפט, לפיה חרף לבטים כאלה ואחרים – המנוחה הבינה על מה חתמה. גם הערכה גריאטרית שבוצעה לאם כחודש לאחר הצוואה, ממנה עלה שהיא מתפקדת, הולכת להרצאות, מטפלת בכלב ואפילו נמצאה כשירה לנהיגה, תמכה במסקנת היכולת המשפטית לצוות.

לזאת הוסיפה השופטת את עדות עורך הדין האמון על הצוואה, לפיה "לא היה לי שום ספק בקשר לכשירותה, היא הייתה חדה מאוד". בנסיבות אלה נדחתה טענת המתנגדת להיעדר כשירות, והשופטת פנתה לברר את טענתה הנוספת, בדבר השפעה בלתי הוגנת.

אלא שגם כאן נחלה הבת הפסד צורם. על רקע ממצאי הגריאטרית, כתבה השופטת שהמנוחה הייתה עצמאית, מבלי שניתן לומר כי הייתה תלויה במי מילדיה. בנוסף, לא הוכח שהשניים בודדו את המנוחה, ניצלו את מצבה הנפשי או לקחו חלק פעיל בניתוקה מקשרי משפחה שהיו לה.

"המתנגדת היא האחראית הבלעדית לנתק העמוק ששרר בינה לבין אמה המנוחה. המתנגדת היא שסירבה לכל ניסיון פיוס, והיא שעמדה בסירובה לחדש את הקשר עד ליום פטירת המנוחה", הדגישה השופטת בקשר לכך. היא דחתה בתוקף את ניסיון הבת להעביר את השלכות בחירתה להתנתק מאימה, על כתפי אחרים.

בסיכום העניין דחתה השופטת את התנגדות הבת, תוך חיובה ב-10,000 שקל הוצאות משפט לטובת אחיה, והורתה על קיום הצוואה ככתבה וכלשונה.

• ב"כ המבקשים: עו"ד י' דונאיביץ
• ב"כ המתנגדת: עו"ד טל שרון

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.