מאת: עו"ד אביטל מרסל
לפסק הדין בעניין בן צור ואח' נ' קמר
לקוחות חתמו עם עורך דין על הסכם שכר טרחה שמבוסס על זכייה בתביעה נגד עיריית רמת השרון. בתחילה הם זכו בתיק ושילמו לעוה"ד 1.3 מיליון שקל, אלא שהעירייה ערערה לאחר מכן, וזכתה. הלקוחות שהפסידו במשפט ביקשו לקבל חזרה את שכר הטרחה. מדוע נענה ביהמ"ש לבקשתם?
ב-2003 פנו אב ושלושת ילדיו לעו"ד ותיק ומנוסה בתחום המקרקעין, וביקשו שייצג אותם בהליכים משפטיים מול עיריית רמת השרון, במסגרתם ביקשו להשיב לחזקתם נכס שהאב העביר לעירייה. הארבעה חתמו על הסכם למתן טיפול משפטי, שנוסחו האחרון קבע שעוה"ד יקבל כשכ"ט 27% משווי הנכס.
בפברואר 2005 ניתן פסק דין שקבע שהנכס יושב לבעליו, אך העירייה לא השלימה עמו וערערה לביהמ"ש העליון. שם, הגיעו הצדדים לפשרה, לפיה יוחזר לתובעים רק חלק מהנכס. בעקבות זאת, שילמו התובעים לעוה"ד שכר טרחה של 1.3 מיליון שקל.
אלא שהעירייה החליטה לחזור בה מהסכם הפשרה, וערעור שהגישה עליו התקבל, כך שהנכס נותר בחזקתה. משכך, ביקשו התובעים מעוה"ד שישיב להם את כספי שכר הטרחה. עוה"ד סירב, והציע להם להגיש תביעה חדשה נגד העירייה לפיצוי על הפרת הסכם הפשרה.
התובעים בחרו שלא להגיש תביעה נוספת, ובמקום זאת הגישו תביעה נגד עוה"ד. בתביעה, שהגישו לבימ"ש השלום בהרצליה, הם דרשו את השבת כספי שכר הטרחה ששילמו לו.
עוה"ד טען שהכספים שקיבל לא שולמו על תנאי, מה גם שמילא אחר התחייבויותיו, ולכן אינו חייב בהשבתם. הוא גם הגיש תביעה נגדית, במסגרתה טען שמגיע לו שכר טרחה נוסף, בהתאם להסכם עמו.
זהו הסיכון שבהסכם שכ"ט על בסיס הצלחה
לפי השופט יעקב שקד, ההסכמים בין התובעים לעוה"ד אינם מזכים אותו בקבלת הכספים. לדבריו, הכספים ששולמו לעוה"ד היו על תנאי שהסכם הפשרה יאושר, מה שלא קרה בסופו של דבר.
השופט קבע, שניתן להבין לליבו של עוה"ד, שללא ספק השקיע מאות שעות ובסוף לא זכאי לקבל דבר, אך כך הם פני הדברים כשמדובר בהסכם שכ"ט על בסיס הצלחה.
עוד נקבע, כי אם התובעים, שהפסידו בתיק, החליטו לא להגיש תביעה נוספת נגד העירייה, זו זכותם המלאה, והורה על דחיית התביעה הנגדית שהגיש עוה"ד.
לבסוף נקבע שהותרת כספי שכר הטרחה ברשותו של עוה"ד בנסיבות אלה אינה צודקת ותביא לחיסרון כיס גדול ביותר לתובעים, משכך, חויב עוה"ד להשיב לתובעים 1.7 מיליון שקל (סכום שכר הטרחה והפרשי ההצמדה והריבית). עוה"ד חויב גם בשכ"ט והוצאות של 250 אלף שקל.
נראה כי על אף שהוא יסודי ומנומק נפלו מספר ליקויים בפסק הדין: אמנם נהוג לפרש הסכם לאור התנהגות הצדדים לאחר חתימתו, אך ביהמ"ש התעלם מכך שהתובעים שילמו את שכר הטרחה בפועל בטרם קיבלו לידיהם את הנכס. ניכר כי היה ראוי לקבוע כי לו היו התובעים מגישים תביעה נגד העירייה ללא הנתבע, יהא הנתבע זכאי לשכר טרחה לפי תוצאותיה, או לאפשר לנתבע להגיש את התביעה על חשבונו, בכל הנוגע לשכר הטרחה.
לפסק הדין בעניין בן צור ואח' נ' קמר
* עו"ד אביטל מרסל עוסק בדיני חוזים ומסחר.
**הכותב לא ייצג בתיק.
***המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
למדור: דיני חוזים
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.