ליקויי איטום חמורים ואיחור במסירה: הקבלן יפצה את בעלי הבית

בניית בית ביישוב ספיר שבערבה הסתיימה בעוגמת נפש ובשכירת קבלן חלופי לסיום העבודות. בית המשפט חייב את הקבלן לשלם כ-158 אלף שקלים לאחר קיזוז תשלומים שהבעלים חייבים לו

בעלי בית ביישוב ספיר שבערבה יקבלו פיצויים של כ-158 אלף שקלים על ליקויי איטום חמורים וליקויים נוספים, איחור של יותר מחצי שנה במסירת הבית, עוגמת הנפש שנגרמה להם והוצאות משפט. כך קבעה לאחרונה השופטת רחלי טיקטין עדולם מבית משפט השלום בבאר שבע. סכום הפיצויים חושב לאחר קיזוז תשלומים שהם עדיין חייבים לקבלן עבור הבנייה.

בני זוג שכרו ב-2015 את חברת "שרונית חברה לבניין ופיתוח" לצורך בניית ביתם. לפי ההסכם, הם היו אמורים לשלם כ-1.15 מיליון שקלים עבור העבודות, והחברה התחייבה לסיים אותן עד סוף פברואר 2016.

בפועל, הבית לא היה ראוי למגורים במועד, בין היתר בשל בעיות איטום חמורות שגרמו לנזקי רטיבות. בשלב מסוים, לאחר שהחברה לא הצליחה לתקן את האיטום אחרי מספר נסיונות, נאלצו בעלי הבית לשכור קבלן חלופי.

בספטמבר 2016 הגישו בעלי הבית תביעה נגד החברה בטענה להפרת ההסכם ולביצוע עבודה לא מקצועית. הם דרשו פיצויים של כחצי מיליון שקלים על ליקויי בנייה, הפרת ההסכם, איחור במסירה, דמי שכירות לתקופת האיחור ועגמת הנפש שנגרמה להם.

החברה הכחישה את הטענות נגדה. היא טענה שבנתה את הבית לפי התוכניות המוסכמות ועמדה בלוח הזמנים בהתחשב בעבודות נוספות שהתובעים הזמינו ממנה ובעיכוב שגרמו בכך שהפסיקו את העבודה שלה שלא כדין. עוד נטען כי התובעים גרמו לליקויי האיטום כיוון שהציבו על הגג עמודי פלדה שלא נכללו בתוכנית. בנוסף, היא הגישה נגדם תביעה נגדית שבה טענה שהפרו את ההסכם כשלא שילמו לה את מלוא התמורה.

בשנה שעברה, תוך כדי ניהול ההליך, החברה נקלעה להליכי פירוק והבעלים שלה התחייב לשלם מכיסו כל הוצאה וחיוב שייפסקו במסגרתו.

הפרה את ההסכם

השופטת רחלי טיקטין עדולם מינתה מהנדס כמומחה מטעם בית המשפט, שאישר ליקויים שונים בבית, החמורים שבהם קשורים לאיטום.

בעניין האיטום, השופטת דחתה את הטענה לאחריות כלשהי מצד התובעים. היא קבעה כי מחילופי מיילים וראיות נוספות עלה שהחברה ידעה על השינוי מבעוד מועד והיה לה מספיק זמן להיערך כדי לבצע איטום מותאם. למרות זאת, היא לא ביקשה מהתובעים תוכנית איטום חדשה או התייעצה עם מומחה בתחום לפני שביצעה את העבודה. גם לאחר מכן, היא לא הסכימה לבצע איטום מחדש והעדיפה נסיונות תיקון נקודתיים שלא צלחו. השופטת קבעה שאין ספק שבסופו של דבר מי שפתר את בעיות האיטום הוא הקבלן החלופי שנאלצו התובעים לשכור.

כמו כן, השופטת קיבלה את טענת התובעים לגבי האיחור במסירה וקבעה כי החברה הפרה את ההסכם ככל הנוגע ללוח הזמנים. היא דחתה את הטענה שהתובעים אחראים לעיכובים, תוך שקבעה כי לאחר שהניסיונות של התובעת לתקן את האיטום כשלו הייתה להם זכות מלאה להתקשר עם קבלן אחר, מה גם שבשיחה שניהלו עם בעל החברה הוא הסכים לכך.  כמו כן, השופטת פסקה לתובעים פיצויים עבור דמי שכירות חלופיים בתקופת האיחור.

עם זאת, השופטת קיבלה את טענת החברה לגבי התשלום וקבעה כי התובעים חייבים לה עוד  כ-127 אלף שקלים עבור העבודות שביצעה. לאחר קיזוז התשלום, חויבה החברה בפיצויים של 115,497 שקלים בתוספת 42,139 שקלים עבור הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין.

• ב"כ התובעים והנתבעים שכנגד: עו"ד ישי מדלסי
• ב"כ התובעת והנתבעת שכנגד: עו"ד מקרקעין שמעון גנון

בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין