- דיני חוזים
- מומחים לדין הזר
- ייפוי כוח מתמשך
- משפט מסחרי
- הדין האמריקאי
- דיני תעופה
- מטבעות דיגיטליים
- אשרות עבודה
- מיסוי יחיד
- החזר מס שבח
- דיני עבודה
- תביעות ביטוח ונזקי רכוש
- פלילי
- מקרקעין ונדל"ן
- דיני צרכנות ותיירות
- קניין רוחני
- דיני משפחה
- דיני חברות
- הוצאה לפועל
- רשלנות רפואית
- נזקי גוף ותאונות
- תקשורת ואינטרנט
- מיסים
- תעבורה
- חוקתי ומנהלי
- גישור ובוררויות
- צבא ומשרד הבטחון
- ביטוח לאומי
- תמ"א 38
- פשיטת רגל
- תביעות ייצוגיות
- לשון הרע
- דיני ספורט
- אזרחויות ואשרות
- אזרחות זרה ודרכון זר
- ירושות וצוואות
- נוטריון
"לא ידענו": מכרו בית עם חריגות בנייה רבות – ויפצו
המוכרים, שירשו את הבית מהוריהם, טענו שלא היו מודעים לחריגות שכללו בין היתר בניית מרתף ומרפסת ללא היתר. למרות זאת, הם ישלמו לרוכשים כ-180,000 שקל
בית משפט השלום בבאר שבע קיבל לאחרונה תביעה שהגישו רוכשי בית בעיר נגד המוכרים, בטענה שהוא נמסר להם עם חריגות בנייה רבות אשר הצריכו מהם לשאת בעלויות גבוהות על מנת להכשירן. השופטת אורית ליפשיץ האמינה אמנם למוכרים – ארבעה אחים שירשו את הבית מהוריהם – שטענו כי לא ידעו על החריגות, אך קבעה שזה לא תירוץ.
באוקטובר 2012 חתמו התובעים על ההסכם לרכישת הבית ברחוב מבצע חירם בבאר שבע, תמורת 1,350,000 שקל. לטענתם במעמד החתימה נאמר להם במפורש כי הבית, אותו בנה אביהם של המוכרים בשנות השבעים, נבנה באופן חוקי וללא חריגות.
אלא שימים ספורים בלבד לאחר מכן, גילו הרוכשים שבבית נמצא מרתף סמוי שנבנה באופן בלתי חוקי. בהמשך הם נדהמו לגלות על חריגות בנייה נוספות, כגון מרפסת מקורה, עליית גג, תוספת לחדר הורים ועוד – אשר נבנו כולן ללא היתר.
הרוכשים טענו כי הוציאו 160,000 שקל על מנת להסדיר את החריגות מול הרשויות. הם ביקשו לחייב את המוכרים לשלם להם סכום זה, בתוספת 200,000 שקל כפיצוי מוסכם על הפרת הסכם המכר ועוגמת הנפש שנגרמה להם.
לעומתם טענו המוכרים שהם בכלל לא ידעו על חריגות הבנייה, ולפיכך הם פטורים מאחריות. לשיטתם היה על הרוכשים, כאנשי נדל"ן מנוסים, לבדוק את הנכס היטב עובר לרכישתו. משלא עשו כן – זו בעיה שלהם.
חריגות "רבות ומגוונות"
השופטת ליפשיץ מינתה שמאית מטעם בית המשפט על מנת לבחון את היקף החריגות. חוות דעתה של המומחית לא הותירה מקום לספק – בבית נמצאו חריגות בנייה רבות ומגוונות בכל הקומות.
לאחר שאימצה את מסקנות המומחית, פנתה השופטת לבחון האם המוכרים הפרו את הסכם המכר, על רקע טענתם כי לא ידעו על החריגות. תשובתה הייתה חיובית: "הנתבעים הם המוכרים של הנכס ולכן היה עליהם, בטרם המכירה, לבדוק את הנכס ולוודא כי ההצהרות שניתנו על ידם תואמות את המצב בשטח".
השופטת קבעה כי "קיומן של חריגות הבניה בנכס בעת מכירתו, מהווה הפרת ההצהרה שניתנה ע"י הנתבעים וממילא מהווה הפרת ההתחייבות למסירת הנכס ללא כל חריגות בנייה".
השופטת ציינה שלצורך הכשרת החריגות נאלצו הרוכשים להוציא שני היתרי בנייה ואף ליזום שינוי תב"ע ("תכנית בניין עיר") בעלות כוללת של 148,192 שקל. היא קבעה שעל המוכרים לפצות אותם בגובה הסכום הזה.
מנגד, תביעת הרוכשים לפיצוי מכוח הסכם המכר נדחתה בנימוק שמדובר בכפל פיצוי.
בנוסף קבעה השופטת שהרוכשים זכאים לפיצוי בסך 10,000 שקל בגין עוגמת הנפש שנגרמה להם, וב-20,000 שקל הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד.
בסך הכול חויבו המוכרים לשלם לרוכשים 178,192 שקל.
- ב"כ הרוכשים: עו"ד שמעון גנון
- ב"כ המוכרים: עו"ד צחי רוזנבאום
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.
